רקע
המעבר מגיל הנעורים לבגרות ומבית הספר לחיים עצמאיים מביא עימו שינוי בצרכים, בשירותים ובספקי השירותים. אולם המעבר משירותים לילדים אל שירותים למבוגרים אינו פשוט וחלק: יש צורך בשירותי מעבר ייחודיים שיסייעו בהסתגלות לתפקידים החדשים ובמעבר בין שני שלבי החיים (נאון, 2009).[1]
תוכניות מעבר מיועדות להכין בני נוער עם מוגבלות וצרכים מיוחדים לחיים הבוגרים, לרבות לעולם העבודה. הן מבוססות על ההבנה שבני נוער אלה מתנסים בקשיים בבגרות, לאחר שסיימו את לימודיהם בבית הספר. בני הנוער זקוקים לסיוע בגיבוש זהותם העצמית, בהסתגלותם לחברת הבוגרים ולשיפור תפקודם בחברה ובתעסוקה לקראת חייהם כבוגרים. תפקידה העיקרי של תוכנית מעבר היא להוות גשר בין שני שלבי חיים מרכזיים:
- השלב הראשון – חיי תלמיד בתקופת בית הספר, שבה העיסוק המרכזי של האדם קשור בלימודים.
- השלב השני – חיי בוגר עצמאי, תקופה שבה העיסוק המרכזי של האדם הוא עבודה או תהליכי הכשרה לעבודה.
התוכנית "יוצרים עתיד"
השירות לשיקום תעסוקתי באגף השיקום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פיתח את התוכנית "יוצרים עתיד", תוכנית מעבר מבית הספר לעולם העבודה עבור תלמידים עם מוגבלויות שונות הלומדים במסגרות של החינוך המיוחד. התוכנית מתמקדת בהכנה לתעסוקה ומופעלת בשיתוף עם האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, במשולב עם תוכנית "מעברים" – תוכנית מעבר רב-תחומית של משרד החינוך לתלמידי החינוך המיוחד. "יוצרים עתיד" היא תוכנית אישית, רב-מערכתית וממוקדת תוצאה, המעודדת מתבגרים עם מוגבלויות לפתח אוריינטציית עתיד במגוון תחומי החיים, תוך מיקוד בבחירה בעלת משמעות של מסלול המשך לצד רכישת מיומנויות תעסוקה רוחביות (מתוך מודל ומתווה עבודה – תוכניות מעבר "יוצרים עתיד").
מטרת התוכנית
קידום השתלבותם של צעירים עם מוגבלויות במסלולי חיים נורמטיביים בסיום לימודיהם (שירות לאומי/התנדבות לצה"ל, לימודים על-תיכוניים ועבודה בשוק החופשי) מתוך בחירה בעלת משמעות ובאופן שממצה את יכולתם (מתוך מודל ומתווה עבודה – תכניות מעבר "יוצרים עתיד", מינה רז).
יעדי התוכנית
- פיתוח אוריינטציית עתיד והכוונה עצמית הנחוצים לבחירה משמעותית של מסלול המשך.
- גיבוש גוף ידע פרקטי ויישומי בנוגע לאפשרויות העומדות בפני המשתתפים בסיום לימודיהם.
- רכישה וביסוס של מיומנויות תעסוקה רוחביות שיהוו מנוף להשתלבות במגוון עבודות ותפקידים בעתיד, באמצעות יציאה להתנסות בשוק העבודה החופשי.
התוכנית כוללת:
- יציאה למקומות התנסות מגוונים בשוק העבודה (8-3 שעות שבועיות)
- ליווי פרטני המתבצע בשיחות משוב, בביקורים ובתצפיות במקומות ההתנסות, תוך קידום המטרות האישיות.
במקביל לתוכנית האישית, בית הספר עורך קבוצות משוב על ההתנסויות וכן מגוון סדנאות בחינוך לקריירה, העוסקות בתכנים רלוונטיים לעולם העבודה המותאמים לשכבת הגיל.
הנחת העבודה של מודל התוכנית היא שבתחום ההכנה לעולם העבודה יש לבני נוער עם מוגבלויות צרכים זהים לצרכים שיש לצעירים אחרים, אך יש להם חסמים נוספים, כגון חוסר ביטחון עצמי, סטיגמה והיעדר הזדמנות להתנסות. לכן המודל מתבסס על תיאוריות המעבר לעבודה באוכלוסייה הנורמטיבית. הדגש בתוכניות מעבר הוא על בחירה. כדי לבחור בחירה משמעותית הנער צריך:
- צמיחה אישית – השימוש במונח צמיחה מגלם בתוכו את השאיפה לכך שהידע על העצמי ילך ויתפתח במהלך ההשתתפות בתוכנית. רכיב זה משלב בין המושגים "אוריינטציית עתיד" ו"הכוונה עצמית".
- ידע על עולם העבודה – ההנחה המרכזית היא שידע על האפשרויות הקיימות בסיום הלימודים מאפשר מרחב לבחירה משמעותית. ברכיב זה על המשתתפים להיחשף למגוון האפשרויות העומדות בפניהם בסיום לימודיהם, להכיר ולעמוד על ההבדלים ביניהן, לאסוף נתונים רלוונטיים וליצור קשר עם מסגרת ההמשך. נוסף על כך, ברכיב זה המשתתפים לומדים ברמה עיונית על מיומנויות התעסוקה החשובות לעובד מנקודת מבטו של המעסיק. לכל מיומנות ייבנו סדנאות הכוללות עבודה על זיהוי מצבים, ביצוע פעולות הקשורות לעולם התוכן וכן פתרון בעיות .
- הזדמנויות להתנסות מעשית – מטרתה של ההתנסות היא למידה ורכישה של מיומנויות תעסוקה רוחביות והערכה עצמית מדויקת שלהם במציאות של שוק העבודה החופשי.
התוכנית מופעלת באמצעות שני זכיינים: עמותת "שמע" אשר מפעילה את התוכנית עבור תלמידים עם לקות שמיעה, ועמותת "אלווין" אשר מפעילה אותה עבור תלמידים עם כל שאר הלקויות. בכל בית ספר פועל רכז השמה מטעם הזכיין אשר אחראי לליווי האישי של התלמידים בהתנסות המעשית, אחראי למציאת מקומות עבודה, נמצא בקשר עם המעסיקים, מגדיר לתלמיד תוכנית אישית ונותן לתלמיד משוב אישי על עבודתו.
מחקר הערכה
משרד הרווחה ביקש מחוקרי מכון ברוקדייל לבצע מחקר הערכה על התוכנית "יוצרים עתיד". מטרת המחקר היא לסייע להמשך פיתוח תוכנית המעבר באמצעות בחינת יישומה ותוצאותיה עבור המשתתפים.
המחקר יארך חמש שנים, יבדוק את אופן יישום התוכנית ויעקוב אחר הצעירים שהשתתפו בה עד שנתיים לאחר סיומה.
שיטת המחקר
המחקר משלב כלי מחקר איכותניים וכמותיים.
כלי המחקר האיכותניים: (א) ראיונות חצי-מובנים עם אנשים מפתח במשרד הרווחה ובמשרד החינוך, עם נציגי העמותות "אלווין" ו"שמע", עם אנשי הצוות החינוכי בבתי הספר שהתוכנית מופעלת בהם, עם תלמידים המשתתפים בתוכנית ועם מעסיקים במקומות התנסות; (ב) תצפיות על התלמידים בהתנסות; (ג) קבוצות מיקוד עם תלמידים שהשתתפו בתוכנית.
כלי המחקר הכמותיים: (א) שאלון לתלמידים בסיום ההשתתפות בתוכנית; (ב) שאלון לתלמידים שמסיימים ללמוד במסגרות של החינוך המיוחד ולא השתתפו בתוכנית (קבוצת השוואה); (ג) שאלון למעסיקים במקומות ההתנסות; (ד) שאלון להורי התלמידים (משתתפי התוכנית ותלמידים בקבוצת ההשוואה); (ה) שאלון לרכזי ההשמה של התוכנית (מטעם "אלווין" ו"שמע").
[1] נאון, ד. (2009). מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל. דמ-09-537. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
