מיפוי דרכי הפעולה של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לקידום התלמידים המתקשים: מחקר חוזר (תשע"ב- 2012)

קידומם של התלמידים המתקשים בלימודים ובהסתגלות לבית הספר הוא אחד מיעדיה החשובים של מערכת החינוך בישראל. מחקר זה, שנערך  ביוזמת משרד החינוך ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, נועד לספק תמונה עדכנית על דרכי הפעולה הננקטות לקידום התלמידים המתקשים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ועל הקשיים והצרכים של בתי הספר בתחום זה. המחקר ממשיך מחקר דומה שנערך בשנת 2006 ונועד להוות  בסיס לתכנון המדיניות ולתכנון דרכי התערבות הולמות לקידום התלמידים המתקשים. הצורך במידע עדכני בולט במיוחד לאור הרפורמות, היוזמות והשינויים שחלו במדיניות מערכת החינוך מאז איסופו של המידע במחקר הראשון.

המחקר מתבסס על סקר בקרב מדגם ארצי של מנהלים ושל מחנכים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים דוברי עברית ודוברי ערבית בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ועל מחקר איכותני ב-10 בתי ספר. המחקר בחן את פעילותם של בתי הספר בארבעה מישורים:

  • ההיערכות הכללית של בתי הספר לעבודה עם התלמידים המתקשים: איתור וזיהוי תלמידים מתקשים, בניית תכניות עבודה, הצבת יעדים לעבודה עם תלמידים מתקשים.
  • הפעלת מגוון אסטרטגיות לקידום כלל התלמידים והתלמידים המתקשים בפרט:  שיטות הוראה מותאמות לכיתה הטרוגנית, הוספת כוח אדם לכיתה, שינוי הרכב הכיתה וגודלה, תגבור לימודי בתוך הכיתה ומחוצה לה, סיוע רגשי-חברתי על ידי אנשי מקצוע, חונכות ועבודה עם הורי התלמידים המתקשים.
  • מערך התמיכה לצוות ההוראה הבית-ספרי: עבודת צוות, תמיכת הצוות הטיפולי, הכשרות לקידום תלמידים מתקשים.
  • הקשר עם גורמים מחוץ לבית-הספר: גורמים בקהילה ותכניות ביזמת גורמים חיצוניים לבית הספר.

המחקר מצביע על שינויים חיוביים שחלו בין שני המחקרים: שימוש רב יותר בדרכי הפעולה הנחשבות כתורמות לקידומם של תלמידים מתקשים (כגון התייחסות לצרכים רגשיים של התלמידים ועבודה עם הוריהם); צמצום חלק מהפערים בין בתי הספר דוברי העברית לבתי הספר דוברי הערבית; עלייה בתחושתם של המחנכים שהכלים והמשאבים שברשותם מאפשרים להם להתמודד ביעילות עם צורכי התלמידים המתקשים; ועלייה בשיעור המחנכים הסבורים שרוב התלמידים המתקשים מקבלים מענה הולם לצורכיהם. בצד זאת, המחקר מצביע על קשיים ואתגרים ביישום הפעילויות, על צרכים לא מסופקים רבים. להערכת המחנכים, שיעור משמעותי מהתלמידים המתקשים (34% בבתי הספר היסודיים, 44% בחטיבות הביניים) אינם מקבלים מענה ההולם את צורכיהם. מממצאי המחקר ניתן לגזור מספר כיווני פעולה להמשך שיפור פעילות בתי הספר לקידום התלמידים המתקשים, ובהם: הרחבת נגישות דרכי הפעולה וסוגי הסיוע לכלל בתי הספר, המשך צמצום פערים בין המגזרים, שיפור האפקטיביות במתן הסיוע, חיזוק ההכשרה, הפיתוח המקצועי ומנגנוני התמיכה לצוותי בית הספר, שיפור מנגנוני הקצאת הסיוע לתלמידים והמשך חיזוק דרכי פעולה הנחשבות כרצויות.

ממצאי המחקר מופצים בהרחבה, תוך כדי ניצול פורומים שונים לדיון ולדיאלוג עם קובעי מדיניות ועם אנשי המקצוע בשדה.

המחקר הוזמן על ידי משרד החינוך ומומן בסיועו ובעזרת תרומה מיוחדת של אנני סנדלר, וירג'יניה ארצות הברית.

 

 

 

 

 

הצעה לציטוט בעברית:
בן רבי, ד.,ברוך-קוברסקי, ר., קונסטנטינוב, ו., רונלי, ר. וכהן-נבות, מ. (2014).מיפוי דרכי הפעולה של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לקידום התלמידים המתקשים: מחקר חוזר (תשע"ב- 2012)
דמ-14-658. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Ben-Rabi, D., Baruj-Kovarsky, R., Konstantinov, Rotem, R., & Cohen-Navot, M. (2014). Second National Study of Elementary and Junior High School Practices to Advance Low-Achieving Students (2012). RR-658-14. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)