מועדוניות השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה – המצב לפני הפעלת שיטת הרף על-פי דיווח המדריכים

מה מאפיין את הילדים הנמצאים במועדוניות? כיצד פועלות המועדוניות? באילו דרכים מתקיים קשר בין צוות המועדונית להורי הילדים? מהם ההבדלים בין סוגי המועדוניות, בין המגזרים השונים ובין המחוזות? כיצד מרגישים מדריכי המועדוניות ביחס לעבודתם?

התשובות לשאלות אלה ואחרות נאספו בסקר על המצב הקיים במועדוניות השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, שנערך במסגרת הפרויקט לשיפור מערכות הפיקוח במועדוניות על-פי שיטת הרף שפותחה במאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל. הסקר נערך עקב הצורך הגובר ביצירת מערכת פיקוח אחידה ומובנית, וכן בעקבות הצלחת יישום שיטת הרף לפיקוח בשירותים אחרים במשרד הרווחה ובהם פנימיות של השירות לילד ולנוער. המועדוניות הללו הן שירות קהילתי לילדים בסיכון שמטרתו העיקרית היא למנוע הוצאת ילדים מהבית ולנסות לחזק את הילד ואת המערכת המשפחתית. השירות ניתן כיום בכ-800 מועדוניות בכל רחבי הארץ.

הסקר בוחן את מאפייני המועדוניות ואת אופן פעולתן, ממפה את צורכי המועדוניות בנושאים שונים ועומד על עמדותיהם של מדריכי המועדוניות על עבודתם. הסקר נערך בחודשים אפריל-יוני 2004 בקרב מדגם מייצג של המועדוניות. הסקר התבסס על ראיונות טלפוניים עם 79 מדריכים במועדוניות. להלן מספר ממצאים נבחרים:

  • מאפיין מרכזי של הילדים הוא שמשפחותיהם סובלות מקשיים כלכליים (87%), וכן, מקשיים במערכת המשפחתית (76%), קשיים בבית הספר (72%) וקשיים רגשיים (67%).
  • כמעט כל המדריכים (%95) ציינו כי הם מכירים את הוריהם של כל הילדים במועדונית. הם נפגשים עמם בעיקר באירועים מיוחדים במועדונית, כאשר הם מגיעים לקחת את הילד וכאשר הם מוזמנים לשיחה אישית על הילד.
  • ברוב המועדוניות (%85) מתקיימת פעילות משותפת להורים ולילדים. אחוז ההשתתפות של ההורים במגזר היהודי גבוה יותר.
  • קשר עם בית הספר מתקיים לגבי כמעט כל המשתתפים. איכות הקשר מוגדרת בדרך כלל (89%) כטובה. יותר מדריכים במועדוניות המשותפות (למשרד החינוך ולמשרד הרווחה) דיווחו כי הם מכירים את המורים וכי הם אלה היוזמים את הקשר.
  • אחוז גבוה יחסית מהמדריכים (%73) ציינו כי תשתית החשמל והצנרת אינה תקינה או תקינה באופן חלקי. ציוד החירום (כגון טלפון ולחצן מצוקה) אינו שלם, במיוחד במועדוניות האינטנסיביות (של משרד הרווחה בלבד)  ובמגזר הערבי.

נתוני הסקר הוצגו בפני מטה השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה ובמחוזות השונים של המשרד ונעשה בהם שימוש לצורכי תכנון הכשרות למדריכים והקצאת משאבים בשירות. הסקר מומן בעזרת האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לילד ולנוער, משרד הרווחה.