סקר דעת הציבור על רמת השירותים ותפקוד מערכת הבריאות בישראל

למה לי לענות על הסקר הזה?!

שני אנשים ליד שולחן עם מחשב.

סקר דעת הציבור על רמת השירותים ותפקוד מערכת הבריאות בישראל

סקר זה, הנערך על-ידי מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל אחת לשנתיים, מטרתו להביא את קולו של הצרכן לידיעתם של מקבלי ההחלטות. זהו הסקר היחיד בארץ העוסק בנושאים הקשורים למערכת הבריאות מנקודת מבטו של האזרח. זהו הסקר היחיד המציב את הבעיות שאזרחי ישראל חווים מול מערכת הבריאות במרכז הבמה.

בשנים האחרונות נדמה שאנחנו תחת מתקפה של סקרים, המגיעים אלינו בהודעות לפלאפון, מיילים ושיחות בשעות שונות ביום. הסקרים האלה דורשים מאתנו לא מעט: להשקיע זמן, לחוות דעה על מוצר או שירות שאנחנו לא תמיד רוצים או צריכים ולעיתים אף לחשוף חוויות שיכולות להיות אישיות מאוד. והתועלת? לא תמיד ברורה, ולא תמיד מעניינת אותנו. ואכן, בכל העולם רואים מגמה של ירידה בשיעור האנשים המוכנים להתראיין לסקרים מכל התחומים, דבר אשר פוגע מאוד באיכות הסקר ומקשה על מתן תוצאות איכותיות וגיבוש המלצות.

האם כל הסקרים הם אותו הדבר?

האם הסכמה לראיון לחברה צרכנית המוכרת מוצר כלשהו זהה לתשובה הניתנת לסקר המיועד לשיפור שירותים חברתיים? ברמה החוויה המידית, התשובה היא ‘כן’. הרי הזמן, חוות הדעת וכל השקעה נפשית אחרת אותן נדרש להשקיע יהיו זהים בכל סקר, ולא חשוב מה מטרתו.

מצד שני, סקר המיועד לשיפור שירותים חברתיים לא מנסה למכור לנו מוצר כלשהו, ולא מנסה להגדיל מכירות. מטרתו של סקר מסוג זה הוא לקחת את השירותים אותם אנחנו צורכים ולנסות לייעל אותם. לתקן את הדברים המפריעים לנו בהם. במובן הזה, מענה על סקר מסוג זה הוא השקעה החוזרת אלינו מכיוון אחר.

ואכן, בסקר אנו עוסקים בנושאים המשפיעים על הטיפול שכולנו מקבלים. למשל:

  • כמה זמן אנשים מחכים בתור לרופאים (למשל, אורתופדים, רופאי אף-אוזן-גרון וכו’)?
  • מה החשיבות שאנשים מייחסים לאפשרות לבחור מנתח בבתי חולים ציבוריים?
  • למה אנשים פונים לרפואה הפרטית?
  • האם אנשים מרוצים מהטיפול הניתן במוקדי רפואה דחופה וחדרי מיון?
  • האם אנשים סומכים על מערכת הבריאות?

זאת ועוד, מסקנות הסקר מוצגות למקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר:

  • שר הבריאות.
  • מנכ”ל משרד הבריאות והנהלת המשרד.
  • הנהלות קופות החולים.
  • ארגוני צרכנים מובילים

העיסוק בנושאים החשובים לכולנו במערכת הבריאות, מאפשרים לחוקרים לספק תשובות המגיעות מאנשים המשתמשים יום יום בשירותי הבריאות, ולהצביע בדיוק על הנקודות המפריעות ל”זקנה במסדרון”. הצגת התוצאות לכל מקבלי ההחלטות הרלוונטיים מאפשרת השפעה עמוקה על המערכת ושיפור, למען אותם האזרחים שענו על הסקר.

לכן, כאשר תקבלו טלפון ממכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל עם בקשה להתראיין, השקיעו את הזמן בחכמה- ענו על הסקר ברצינות ובכנות. למען שיפור שירותי הבריאות של כולנו.

צוות המחקר,

ד”ר שולי ברמלי-גרינברג

עירא יערי