יום הלימוד אורגן במשותף על ידי האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב (אשר במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות) ועל ידי צוות אוכלוסייה ערבית במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (להלן: מכון ברוקדייל), והוא עסק בהחלטת ממשלה 2397 – תוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017. מדובר בתוכנית חומש שנייה ברצף לאוכלוסיית היעד; תוכנית החומש הראשונה פעלה בשנים 2016-2012 מתוקף החלטת ממשלה 3708, ותוכנית החומש השלישית לשנים 2026-2022 פועלת בימים אלו מתוקף החלטת ממשלה 1279.
מכון ברוקדייל ערך בזמנו את המחקר המלווה של תוכנית החומש השנייה לאוכלוסייה הבדואית בנגב (החלטת ממשלה 2397) וגם סיפק את האכסנייה ליום הלימוד. הכינוס התקיים במאי 2025, כלומר כשלוש שנים לאחר סיום תוכנית החומש הנדונה וכשנה וחצי לאחר פרסום מחקר ההערכה הכוללת שלה. המפגש נועד למוזמנים בלבד, והשתתפו בו 27 נציגים ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית ומכוני מחקר. המתכונת המצומצמת נועדה לאפשר שיח עשיר, משמעותי ואותנטי שיתנהל במרחב בטוח וייתן במה לקולות שלאו דווקא עולים בכינוסים גדולים ופורמליים.
האוכלוסייה הבדואית בנגב היא אוכלוסייה מוחלשת ומודרת אשר מתמודדת עם אתגרים עצומים בתחומי חיים רבים. לכן רצף תוכניות החומש המיועד לאוכלוסייה זו מחייב מאמץ מתמשך על פני שנים הכולל למידה שוטפת, התאמת המענים לצורכי התושבים ושיפור של מנגנוני התכנון והביצוע כמו גם של מנגנוני הפיקוח והבקרה. יום הלימוד נועד לבחון את החלטת ממשלה 2397 בחלוף שנים אחדות מאז יישומה, ובתוך כך לזהות מהלכים מוצלחים ונחשלים, לזקק גורמים המקדמים ומעכבים את מימושה, לאמת ולעמת את התוכנית בכללותה ואת תוכניות המשנה המעוגנות בה מול מגוון תפיסות ומול המציאות הדינמית, ולהפיק תובנות ולקחים אקטואליים לתוכנית החומש הבאה.
היום התבסס בעיקרו על מחקר ההערכה הכוללת של החלטת ממשלה 2397, אשר בוצע על ידי צוותים אחדים במכון ברוקדייל ותוכלל על ידי צוות אוכלוסייה ערבית. במחקר זוהו שתי מטרות ליבה של תוכנית החומש: האחת, הפחתת אי-שוויון – צמצום פערים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לקבוצות אוכלוסייה אחרות; והשנייה, חיזוק החוסן של היישובים הבדואיים בנגב. בהמשך לכך זוהו שישה נתיבי השפעה שבאמצעותם נועדה תוכנית החומש להשיג את מטרות הליבה: (1) שיפור סיכויי השתלבות והכללה בחברה הישראלית; (2) שיפור מצב חברתי-כלכלי של יחידים ומשפחות; (3) חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות; (4) שיפור הנגישות לשירותים חברתיים וממשלתיים; (5) שיפור התשתיות המקומיות; (6) שימוש בתוכניות ממשלתיות מורכבות ככלי להתמודדות עם אי-שוויון.
נתיבי ההשפעה הם שעמדו במוקד יום הלימוד: תחילה הוצג כל נתיב על ידי החוקר/ת שהוביל/ה אותו, לאחר מכן התייחס/ה אליו מגיב/ה ראשי/ת שנבחר/ה מראש, ואז נפתח דיון לכלל המשתתפים. בתמצית המנהלים מסוכמות הסוגיות המרכזיות שעלו בהרצאות ובדיונים מלבד הנתיבים הפרטניים, כולל כיווני פעולה יישומיים שהוצעו על ידי הדוברים לכל אחת מן הסוגיות הללו. התמצית נועדה לשמש הן את המשתתפים ביום הלימוד הן את הציבור הרחב. לכן הדברים אינם מובאים בשם אומרם. עם זה התמצית משקפת את סדר הגודל, החשיבות והדגשים שיוחסו לסוגיות שעלו ביום הלימוד.