מאפייני עבודתם של קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל – סקר ארצי 2018

רקע

אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך בישראל הוא התמודדות עם קשיי ההסתגלות של תלמידים בבית הספר, קשיים העלולים להוביל לנשירת תלמידים ממערכת החינוך )נשירה גלויה או סמויה(. קציני הביקור הסדיר (קב“סים) הם דמויות מפתח במערך סיוע שמטרתו למנוע מתלמידים אלה לנשור. קב“ס הוא עובד רשות מקומית ששר החינוך הסמיכו לעניין זה, ותפקידו להבטיח את החלת חוק לימוד חובה ואת התמדת התלמידים במוסדות החינוך. בשנים האחרונות עושה משרד החינוך יחד עם ג‘וינט-אשלים מאמצים לקדם את הפיתוח המקצועי של הקב“ס ולבסס את הפרקטיקה המקצועית שלו.

מטרות

מטרת המחקר הזה הייתה ללמוד על סוגיות מרכזיות המאפיינות את עולם העבודה של הקב"סים, לבחון את תפיסותיהם וצורכיהם מנקודת מבטם, ולספק לקובעי המדיניות כלים להבנת התפקיד כדי להמשיך ולקדם את פיתוחו המקצועי. מחקר זה הוא מחקר המשך לניתוח המידע המנהלי מתוך קובצי הקב"ס-נט (ברוך-קוברסקי, קונסטנטינוב ובן רבי, 2018), והוא חלק ממהלך "כלילה" – יוזמה מקיפה של המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, בשותפות עם תחום
אתגרי מערכת החינוך בג'וינט ישראל-אשלים, לביסוס הפרקטיקה האפקטיבית של קציני ביקור סדיר בישראל ולפיתוח תורת התערבות סדורה המביאה למניעת נשירה ולניעות (מוביליות) בתפקוד תלמידים במצבי נשירה.

שיטה

מחקר זה כלל סקר ארצי שהועבר בין החודשים מארס-יוני 2018 לכל הקב“סים בישראל, וענו עליו 636 קב“סים שהיו בתפקיד בתקופה זו (%94 היענות). בשאלון המחקר היו שבעה פרקים, על פי שאלות המחקר: מאפיינים אישיים של הקב“ס ושל משרתו; הרקע המקצועי של הקב“ס ומיומנותו בעבודה; הבעיות המרכזיות המאפיינות את התלמידים הנמצאים בטיפול קב“ס; הפעולות המרכזיות של הקב“ס; השותפים השונים לעבודת הקב“ס ומאפייני שיתופי הפעולה של עבודתם; עמדות הקב“סים בנוגע לתפקידם; שביעות רצון הקב“סים ממגוון היבטים בעבודתם.

השאלון נותח באמצעות תוכנת SPSS ,ומשתנים דווחו תוך שימוש בסטטיסטיקה תיאורית. לאחר סיום ניתוח הפריטים נבנו מדדים מסכמים על פי תוצאות ניתוח גורמים ובדיקת מהימנות פנימית של השאלות )אלפא של קרונבך(. כדי ללמוד על מתאמים בין המשתנים השונים בוצע תקנון כל המשתנים התלויים (ציון Z), המבטא את המרחק של התצפית מן הממוצע במונחים של סטיות תקן. מדדים אלו תוקננו ושימשו בסיס לניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים במטרה לזהות אילו מן המשתנים הבלתי תלויים מנבאים תחומים מרכזיים בעבודת הקב“סים, ולאפיין אינדיקטורים מרכזיים המרכיבים את עבודת הקב“ס ויכולים להצביע על עבודה מיטבית. לצורך ניתוח הרגרסיה אופיינו שישה אינדיקטורים למגוון רחב של משתנים תלויים: זהות מקצועית, שביעות רצון כללית של הקב“ס מעבודתו, שביעות רצון הקב“ס ממידת ההשפעה שיש לו, שיעור ממוצע של מידת ביצוע הפעולות, הערכת הקב“ס את מיומנותו הכללית בביצוע תפקידו, הערכת הקב“ס את מידת שיתוף הפעולה שיש לו עם בתי הספר.

ממצאים

75% מן הקב“סים הן נשים, וכמעט לכולם השכלה אקדמית (ל-98% יש השכלה אקדמית בעיקר בתחומי לימוד חינוכיים-טיפוליים, ול-97% יש תעודת הוראה וותק של כעשור כמורים). כל קב“ס מטפל בעניינם של 107 תלמידים (נושרים סמויים ונושרים גלויים) בממוצע במהלך שנת לימודים, הלומדים בעיקר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. רוב התלמידים שבטיפול הקב“סים (67%) מתאפיינים בקשיים בתפקוד, כמו קשיים לימודיים או רגשיים.

הקב“ס עובד עם ארבעה גורמים: עם התלמיד, עם הוריו, עם בית הספר ועם גורמים ביישוב, ופועל בשלושה מעגלי פעולה: (1) פעולות שיש להן אופי חינוכי-טיפולי; (2) תכלול של פעולות הנוגעות לתלמיד, ויישום עבודה מערכתית המשקפת את תפקיד הקב“ס כמרכז ידע; (3) תמיכה רגשית בתלמידים ובהוריהם, איתור (בעיקר אקטיבי) של תלמידים ופעולות לאכיפת החוק מול הורי התלמידים. צוות בית הספר הוא השותף המרכזי והעיקרי של הקב“ס בעבודתו, אך הוא אינו השותף היחיד, ו-37% מן הקב“סים מדווחים על שיתופי פעולה הכוללים חשיבה ועבודה משותפת עם לפחות שישה גורמים שונים ביישוב, דבר המשקף את מורכבות עבודתם.

נמצא כי אחוז נמוך מן הקב“סים הביעו שביעות רצון רבה מן השכר שלהם (5%), מן האפשרויות לקידום מקצועי (17%), מן ההזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית (32%) ומן המעמד המקצועי שלהם (38%), בעוד שביעות הרצון מיחסי העבודה והתמיכה המקצועית גבוהה יותר (92%-76% הביעו שביעות רצון רבה), וכן גם תחושתם כי עבודתם משפיעה על התלמיד (77%), על בית הספר (59%) ועל היישוב (47%).

כדי לאפיין את דפוסי הפעולה של הקב“סים ואת תפיסותיהם זוהו שישה אינדיקטורים מרכזיים שהיוו בסיס לניתוחי רגרסיה רב משתניים: התייחסות חיובית לזהות מקצועית, שביעות רצון גבוהה של הקב“ס מן ההשפעה שיש לו, שביעות רצון כללית גבוהה של הקב“ס מעבודתו, הערכה גבוהה של הקב“ס כי המיומנויות שיש לו מספיקות לביצוע פעולות הקב“סות, שיעור ממוצע גבוה של פעולות שהקב“סים מבצעים, והערכה כי שיתופי הפעולה שלו עם בתי הספר טובים. נמצא כי ניתן להצביע על ארבעה משתנים מרכזיים המתואמים באופן מובהק עם משתנים אלו ויכולים בכך לייצג עבודה מיטבית יותר: עלייה באחוזי המשרה, יותר שנות ותק בקב“סות, יותר שנות ותק בהוראה לפני הקב“סות, ויותר השתתפות בהכשרות לפיתוח מקצועי לקב“סים חדשים או ותיקים. לצד המשתנים המסייעים בקידום עבודה מיטבית, נמצאו שני משתנים מעכבים: מדד טיפוח גבוה יותר של בית הספר ושיעור גבוה יותר של תלמידים עם בעיות. ניכר כי הקב“סים חשים כי יש להם קושי לבצע חלקים מעבודתם כאשר היא נעשית בבתי ספר חלשים יותר או עם שיעור גבוה של תלמידים שיש להם בעיות רבות, ושיש להם פחות כלים לעבודה עם בתי ספר ותלמידים שצריכים יותר את עזרתם.

סיכום

תפקיד הקב“ס הוא תפקיד מורכב, הנוגע למרחבי פעולה שונים ומכיל מאפייני עבודה מגוונים, שעל כולם יש לתת את הדעת כאשר מבנים את הפרקטיקה של עבודתו. מחקר זה אפשר בפעם הראשונה לבחון לעומק את רכיביו של תפקיד הקב“ס, את השותפים לעבודתו ומאפייני השותפות, ואת הערכתו ותפיסותיו בנוגע לגורמים המרכיבים את מכלול עבודתו ואת שביעות רצונו ממנה. הסקר מאפשר ללמוד על מאפייניהם של הקב“סים ועל עבודתם, תוך התייחסות להיבטים הנחשבים לחלק מעבודת קב“ס מיטבית, וזיהוי הרכיבים המתואמים להם, אשר עליהם ניתן לשים דגש בפיתוח התפקיד. מן הסקר עולה כי הזירה הבית ספרית היא מוקד העבודה העיקרי של הקב“ס ואנשי צוות בית הספר הם השותפים המרכזיים שלו. הרכיב המרכזי בעבודת הקב“ס הוא הרכיב החינוכי-טיפולי, המתמקד בתלמיד שהופנה לטיפולו, וכלי עבודתו העיקרי הוא השיח והיכולת ליצור בריתות ושיתופי פעולה. עוד עולה מן הסקר כי יש להבין יותר לעומק את הקשיים העולים כאשר הקב“סים עובדים בבתי ספר חלשים יותר או עם אוכלוסיית תלמידים מרובת בעיות, ולחזק אותם בעבודתם כך שיוכלו לתת לתלמידים ולבתי הספר מענה מתאים גם במקרים אלו, באמצעות הכשרה ייעודית לכך או באמצעות ליווי ותמיכה שוטפים במהלך העבודה. כאשר בוחנים את מגוון ההיבטים של הזהות המקצועית של הקב“סים ואת מעמדם המקצועי ניכר כי על אף תחושת השליחות הגבוהה שעליה הם מדווחים ושביעות רצונם הגבוהה מעבודתם באופן כללי, ישנם תחומים, בעיקר הנוגעים למעמד וליוקרה של המקצוע, שבהם שביעות הרצון נמוכה יותר, ויש להתמקד בעיקר בהם כדי לשפר את מעמד הקב“סות בעיני הקב“סים עצמם. עם זאת, יש לזכור כי סקר זה התמקד אך ורק במידע שהתקבל מן הקב“סים עצמם. היבט משלים לסקר, הכולל את תפיסותיהם של יתר בעלי התפקידים שאיתם עובדים הקב“סים, יובא במחקר המשך אשר ביצועו החל בשנת הלימודים הנוכחית (תש“ף).