פערי הישגים בחינוך התיכוני בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב

רקע

האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה יותר מרבע מיליון נפש ונמצאת בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי בישראל. החינוך הבדואי בנגב מתאפיין בהישגים נמוכים יחסית לחינוך הכללי בישראל. מן הספרות המקצועית עולה כי מערכת החינוך באוכלוסייה הבדואית סובלת מבעיות רבות. האתגר העומד בפני קובעי מדיניות הוא למצוא פתרונות מיטביים לבעיות אלו. המחקר הנסקר בדוח זה נעשה בשנים 2022–2023 לבקשת אגף התקציבים במשרד האוצר. הוא התמקד באיתור הגורמים לפערים בתחום החינוך באוכלוסייה הבדואית בנגב ובאמידת השפעתם, בדגש על מערכת החינוך הציבורית בשלב התיכון.[1]

מטרות

  1. למפות את הבעיות העיקריות בחינוך התיכוני הבדואי בנגב ואת החסמים והאתגרים העומדים בפני התלמידים ואנשי החינוך
  2. לאמוד את הקשרים בין התשומות בחינוך ומשתני הרקע של התלמידים לתפוקות של החינוך התיכוני הבדואי בנגב, כדי לאתר גורמים שעשויים להשפיע על ההישגים בחינוך

שיטות

  1. סקירת הספרות המקצועית – הסקירה עסקה בשתי שאלות: (1) מה הם הגורמים המשפיעים על תפוקות מערכת החינוך? (2) מה הם המאפיינים הייחודיים של מערכת החינוך באוכלוסייה הבדואית בנגב?
  2. ניתוח איכותני – הניתוח נעשה על בסיס ראיונות עומק עם 16 בעלי התפקידים במערכת החינוך בתשע הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. הראיונות נערכו בין אפריל לנובמבר 2022. חלק מן הנתונים שנאספו בראיונות העומק שימשו גם לצורך ניתוח כמותי.
  3. ניתוח כמותי של נתוני החינוך התיכוני ברמת בתי הספר וברמת התלמידים – הנתונים ברמת בתי הספר נאספו ממערכת 'שקיפות בחינוך' באתר משרד החינוך ועסקו ב-33 בתי ספר תיכוניים; חלק מן הנתונים על בתי הספר האלה נאסף מראיונות העומק. הנתונים ברמת התלמידים נאספו בחדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך ועסקו ב-4,814 תלמידי כיתה י"ב.

ממצאים עיקריים

  1. ממצאים הן מן הניתוח האיכותני הן מן הניתוח הכמותי

חלק מן הבעיות שעלו בראיונות העומק קשורות למצבם החברתי-כלכלי של התלמידים ובהן מחסור בתשתיות וקשיי הגעה לבתי הספר אצל התלמידים הגרים בריכוזי מגורים בלתי מוסדרים, בעיית מוטיבציה בקרב תלמידים שמעדיפים לסייע לפרנסת המשפחה על חשבון הלימודים, עבריינות נוער והשפעתה על התלמידים, היעדר תוכניות לימודים נוספות עקב קשיים כלכליים. בניתוח רב-משתני של הנתונים המנהליים נמצא כי (לאחר פיקוח על המשתנים האחרים) סיכויי הזכאות לתעודת בגרות בבתי הספר שבהם אוכלוסיית תלמידים חלשה יחסית היו נמוכים לעומת הסיכויים בבתי הספר שבהם אוכלוסייה חזקה יותר. כמו כן נמצא כי סיכויי הזכאות לתעודת בגרות של תלמידים הגרים במגורים בלתי מוסדרים נמוכים יחסית. סיכויי הזכאות לתעודת בגרות של תלמידים שהשכלת אביהם היא 12 שנות לימוד ויותר נמצאו גבוהים יחסית לסיכוייהם של תלמידים שהשכלת אביהם היא עד 6 שנות לימוד. כמו כן נמצא שסיכויי הבנות להשיג זכאות לסוגי תעודות הבגרות שבמחקר היו גבוהים פי 2.8 עד פי 4.7 מסיכוייהם של בנים.

בראיונות העומק נמצא כי איכות המורים והכשרתם אינן מספקות. כמו כן דווח על מחסור במורים לאנגלית ולמתמטיקה ובמורים דוברי עברית ברמת שפת אם. בניתוח הנתונים המנהליים נמצא כי בבתי הספר שבהם שיעור המורים בעלי תואר שני (או תואר גבוה יותר) היה גבוה יחסית, סיכויי הזכאות לתעודת בגרות היו גבוהים מאשר בבתי הספר האחרים.

מראיונות העומק עלה כי לפילוגים בין שבטים ובין חמולות הייתה השפעה שלילית על סביבת החינוך. עוד עלה מן הראיונות כי בהליך מינוי מנהלים שיקולים שעניינם השבט או החמולה גברו לעיתים על שיקולים מקצועיים. המרואיינים דיווחו כי מנהלי בתי הספר בדרך כלל אינם מתחלפים אלא מחזיקים בתפקידם עד מועד פרישתם. מניתוח הנתונים המנהליים ונתוני ראיונות העומק עלה כי הפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה בין בתי הספר שבהם רוב התלמידים באו משבט אחד או מחמולה אחת ובין בתי הספר ללא שבט או חמולה דומיננטיים עמד על 2.5 נקודות אחוז (1.9% לעומת 4.4%). הפער בין שתי הקבוצות בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת עמד על 1.7 נקודות אחוז (0.3% לעומת 2.0%).

עוד דווח על בעיות בטיחות וקשיים לוגיסטיים במערך הסעות התלמידים אל בתי הספר ובחזרה. לדברי המרואיינים, התלמידים שגרו בריכוזי מגורים בלתי מוסדרים התקשו לעיתים להגיע לבתי הספר בהסעה בגלל המחסור בדרכים סלולות. עם זאת, מניתוח הנתונים המנהליים עלה כי אין קשר מובהק סטטיסטית בין שיעור התלמידים המוסעים ובין הישגי חינוך.

כמו כן דווח כי מספר התלמידים בבתי הספר היה גדול יחסית ליכולת הקליטה של בתי הספר, והיה בכך כדי לגרום לעומס בכיתות ולצפיפות עקב תשתיות שאינן מספיקות. עם זאת, בניתוח הנתונים המנהליים, לרוב לא נמצא מתאם שלילי בין מספר התלמידים בכיתה ובין הישגי חינוך.

  1. ממצאים מן הניתוח האיכותני בלבד

האוכלוסייה הבדואית בנגב סובלת משתי בעיות קשות המשפיעות על כל תחומי החיים, ובהם תחום החינוך: (א) אכיפת חוק וסדר לוקה בחסר – תושבים רבים סובלים מהיעדר ביטחון אישי ביישוב שבו הם גרים; (ב) הריסת בתים בשל בנייה לא מוסדרת, בחלקה הגדול בריכוזי מגורים בלתי מוסדרים. לעימות המתמשך בין האוכלוסייה הבדואית בנגב ובין רשויות המדינה בשל סוגיית תביעות הבעלות, סכסוכי קרקעות וסוגיית המגורים הבלתי מוסדרים, כולל הריסת בתים, יש השפעות שליליות במגוון מישורים: מיצירת חוסר אמון ברשויות, דרך קושי ברתימת האוכלוסייה ועד לעיכוב בהקמת מבני ציבור ותשתית.

כמו כן נמצא כי תלמידים רבים היו בעלי אוריינות שפתית נמוכה בשפת אימם והתקשו בלימוד השפה העברית. בחלק מבתי הספר נמצאה בעיה חמורה של העתקות ושל הדלפת פתרונות בבחינות הבגרות והובעה הערכה שציוני בחינות הבגרות אינם משקפים את הידע האמיתי של התלמידים. בתוכנית הלימודים במקצועות ההומניים חסרה התאמה תרבותית לאוכלוסייה הבדואית בנגב; לדברי המרואיינים, אין בספרי הלימוד ביטוי לזהות הקולקטיבית של הבדואים בנגב, ולכן התחושה בקרב התלמידים הייתה שהספרים אינם רלוונטיים להם.

עיקרי ההמלצות לקובעי מדיניות

הבעיות שעולות מדוח זה אינן חדשות והן מוכרות היטב לגורמים העוסקים בסוגיות החינוך בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. ההמלצות שעולות מממצאי הדוח מחזקות אפוא במידה רבה את כיווני הפעולה שהוצעו במחקרים ובמסמכי מדיניות קודמים.

  • לקדם את התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי נמוך יחסית וכן לקדם את ההישגים ואת המוטיבציה בקרב הבנים בחינוך התיכוני
  • לפעול להסדרת מצב הבדואים תושבי המגורים הבלתי מוסדרים
  • להגביר את הפיקוח על הכשרת המורים ולתת תמריצים למורים בעלי הכשרה איכותית ולמורים במקצועות מבוקשים
  • להפחית ריכוזיות שבטית בקרב תלמידי בתי הספר ככל האפשר; מומלץ להפחית את כוחם של השבט הדומיננטי או של החמולה הדומיננטית בניהול בית הספר ככל האפשר; מומלץ להגביר את הפיקוח על מינוי מנהלי בתי ספר ולהגביל את תקופת כהונתם המרבית
  • להגדיל את מספר בתי הספר והכיתות בהתאם לתחזית הגידול באוכלוסייה
  • לפעול לשיפור מערך ההסעות בהיבטי בטיחות ולוגיסטיקה
  • להגביר אכיפת חוק וסדר על ידי המשטרה ולהגביר את המאבק בעבריינות נוער
  • לחזק הקניית מיומנות שפתית בשפת האם החל בחינוך בגיל הרך; מומלץ לתגבר את לימודי השפה העברית
  • להגביר את הפיקוח על מניעת העתקות
  • להתאים את תוכנית הלימודים ואת ספרי הלימוד לתרבות הבדואים בנגב ולזהותם הקולקטיבית

 

[1] בדוח זה משמשים המינוחים האלה לציון צורות התיישבות של האוכלוסייה הבדואית: שמונה-עשר היישובים – שמונה-עשר היישובים ברשויות המקומיות: העיר רהט; המועצות המקומיות חורה, כסיפה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע; יישובי המועצה האזורית אל-קסום: אום-בטין, א-סייד, דריג'את, כוחלה, מולדה, מכחול ותראבין א-צאנע; יישובי המועצה האזורית נווה מדבר: אבו-קורינאת, קאסר א-סר, ביר הדאג' ואבו-תלול.

מגורים בלתי מוסדרים: ריכוזי מגורים מחוץ לשמונה-עשר היישובים.

 

הצעה לציטוט בעברית:
זבלוצקי, א. וריינגוורץ, י. (2023). פערי הישגים בחינוך התיכוני בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. דמ-23-947. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Zablotsky, A., & Reingewertz, Y. (2023). Achievement Gaps in High-School Education among the Bedouin Society in the Negev.  RR-947-23. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)