נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים

הספרות המחקרית על נערות מעלה, כי בשונה מהנערים, אשר מחצינים את מצוקתם ומבטאים אותה פעמים רבות באלימות ובגרימת נזק לסביבתם וכך מפנים אליהם את תשומת-הלב החברתית או הציבורית, נערות רבות נוטות להפנות את מצוקתן וכעסיהן כלפי עצמן, ומושכות את תשומת-הלב הציבורית רק כאשר הן כבר במצב אקוטי, המקשה מאוד על שיקומן. עובדות אלה מעלות צורך בלמידת מאפייניהן של נערות לאורך רצף הסיכון.

הניתוח הנוכחי מהווה חלק מסדרת מחקרים שנערכו במסגרת "נערות על המפה". המחקרים בוצעו בשותפות עם השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה ואשלים – העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם. המחקר הנוכחי מנתח את מאפייניהן של נערות בנות 13 עד 21 מתת-קבוצות חשובות באוכלוסייה. סדרת המחקרים כוללת שני מחקרים נוספים. מחקר אחד התמקד בנערות במצבי סיכון חמורים ובחן את מאפייניהן וצורכיהן של הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה. המחקר השני ממפה את השירותים והתכניות הקיימים בארץ למען נערות על פני רצף הסיכון.

בדוח הנוכחי מובא ניתוח משנה של ממצאים ממספר מחקרים על בני נוער שבוצעו בשנים האחרונות על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל וארגונים אחרים. מטרת הניתוח הייתה להצביע על דמיון ועל שוני בין בנות ובנים בתחומים המרכזיים לגיל ההתבגרות, כדי לזהות צרכים ייחודיים בקרב נערות בגילים שונים ומקבוצות אוכלוסייה שונות, הדורשים התייחסות מיוחדת כאשר מתכננים מענים ותכניות למענן.

מהממצאים עולה כי הבנות נוטות פחות מהבנים לעסוק בהתנהגויות הנחשבות הורסניות, כגון אלימות, שימוש בחומרים ממכרים ונשירה. בנוסף, הבנות נוטות לקיים קשרים טובים יותר עם בני גילן ועם הוריהן. הן גם נוטות יותר לבקש עזרה בעת מצוקה. עם זאת, הממצאים מצביעים על תחומים שבהם צורכיהן של הבנות גדולים יותר מאלה של הבנים: תחושת רווחה כללית, תפיסה עצמית, ותפיסת בריאות. צרכים אלה מתגברים כאשר הנערות מתבגרות. בניגוד לתחומי צורך אחרים בקרב מתבגרים, תחומים אלה זוכים לתשומת-לב מוגבלת ביותר במערכת השירותים בישראל.

אופייה ההטרוגני של החברה הישראלית מתבטא אף הוא בצרכים של הבנות וחשוב להבחין בין הקבוצות השונות:

• צריכת אלכוהול גדלה וגוברת עם העלייה בגיל בקרב נערות עולות מברית-המועצות לשעבר. נערות אלה גם יותר מנוכרות מבית-הספר בהשוואה לנערות האחרות.
• יחסיהן של הנערות הערביות עם הוריהן גרועים יותר, וכמו-כן יחסים אלה מידרדרים עם העלייה בגיל.
• תחושת הרווחה הכללית גרועה יותר בקרב נערות עולות ובקרב הנערות הערביות.

המחקרים מצביעים על צורך ברגישות גדולה יותר לצרכים השונים הן של כלל הנערות והן של הקבוצות השונות. הם מצביעים גם על הפוטנציאל של ניצול זיקתן החיובית והאוהדת לבית-הספר, חוזק כישוריהן החברתיים ונכונותן לבקש עזרה, כנקודת התחלה לפיתוח תכניות. הממצאים הוצגו בפני פורום "נערות על המפה", המנוהל על-ידי אשלים, ושימשו בסיס לדיון ולגיבוש תכניות למען נערות הלומדות בבתי-ספר.

מחקר זה התאפשר הודות לתרומה מיוחדת מאת אני סנדלר, וירג'יניה, ארצות-הברית.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Farbstein, I., Apter, A., Kanaaneh, R., Stein, N., Hava Palti MD, M. P. P. H., Khwaled, R., & Ponizovsky, A. M. (2010). The Israel survey of mental health among adolescents: aims and methods. The Israel journal of psychiatry and related sciences, 47(4), 244.

Cohen-Medina, H., & Ben-David, S. (2016). A Comparative Study on Self-Monitoring: an Updated Perspective on Normative Versus At-risk Youth. Child Indicators Research, 9(4), 873-888.

Piller, S., Gibly, J., & Peled, E. (2019). The value and rationale of gender‐specific intervention with at‐risk adolescent girls. Child & Family Social Work, 24(1), 69-76.