מבוא
תוכניות ביטוח לנפגעי עבודה מאפשרות למדינות לתת מענה לחלק מן הצרכים המתעוררים כאשר עובד נפגע במהלך עבודתו. בין היתר הביטוח מספק לעובד דמי פגיעה – קצבאות שמקבל העובד מייד לאחר הפגיעה כפיצוי על אובדן שכר או על פגיעה בכושר העבודה שלו.
מטרה
בכל המדינות המפותחות יש סוג כלשהו של תוכניות ביטוח לנפגעי עבודה, אך המבנה של תוכניות ביטוח אלו שונה מהותית בין מדינה למדינה. מטרת דוח זה היא לסקור את ניסיונן של מדינות מפותחות נבחרות בתחום הביטוח קצר הטווח לנפגעי עבודה ולהשוותן לניסיון של ישראל. הסקירה תספק רקע לדיונים בשאלה האם יש צורך לשנות את מערכת התמיכות קצרות הטווח בנפגעי עבודה בישראל.
שיטה
לצורך ביצוע הסקירה נאסף מידע על תוכניות ביטוח קצרות טווח לנפגעי עבודה מאתרי אינטרנט וממסמכי מדיניות באחת עשרה מדינות: ישראל, אוסטרליה, ארצות הברית, גרמניה, דנמרק, יוון, ספרד, פולין, פינלנד, צרפת וקנדה.
ממצאים
תוכנית הביטוח קצר הטווח לאובדן כושר עבודה בישראל שונה מן התוכניות במדינות אחרות בשני היבטים:
- שיעור דמי הפגיעה המשולמים בישראל – 75% משכר העובד ובכפוף למיסוי – הוא הנמוך ביותר מבין כל המדינות שנסקרו
- פרק הזמן שבו עובדים שנפגעו מקבלים את דמי הפגיעה לטווח קצר בישראל – 13 שבועות – הוא הקצר ביותר מבין כל המדינות שנסקרו
בהיבטים האחרים של תוכניות ביטוח קצר טווח לעובדים בתחום אובדן כושר עבודה זמני, מדיניותה של ישראל היא באמצע טווח תוכניות הביטוח שנצפו במדינות אחרות.
מסקנות
ייתכן שיהיה נכון לשקול שינוי במדיניות של ישראל בשני ההיבטים שבהם תוכניות ביטוח קצר טווח לעובדים בישראל שונה מן התוכניות במדינות אחרות:
- שיעור דמי הפגיעה המשולמים – על ישראל לשקול להעלות את גובה הקצבאות, כך שלאחר מיסים הן יהיו קרובות יותר לגובה ההכנסה של העובד לפני הפגיעה
- פרק הזמן שבו עובדים שנפגעו מקבלים את דמי הפגיעה – על ישראל לבדוק אם 13 שבועות הם פרק זמן ארוך מספיק כדי לאפשר לרופאים לקבוע את צורכי העובדים להטבות לטווח ארוך
ביתר ההיבטים המידע שנאסף בסקירה זו אינו מרמז כי על ישראל לבצע שינויים כלשהם במדיניותה.
הצעה לציטוט באנגלית: