עיקרי הדברים
- עם פרוץ משבר הקורונה ניכרה פגיעה קשה בתעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית. 32% מן המועסקים הערבים פנו לשירות התעסוקה במארס 2020 לעומת 23% מן המועסקים היהודים והאחרים. הסיבה לפגיעה זו היא שרבים מקרב האוכלוסייה הערבית, הן גברים הן נשים, מועסקים בענפים שנפגעו במידה רבה בעת המשבר וצפויים להיות האחרונים שיחזרו לפעילות סדירה: שיעור גבוה של נשים ערביות צעירות מועסקות בענפי המכירה הקמעונאית ושיעור גבוה של גברים ערבים מועסקים בענפי הבינוי, התעשייה, המלונאות ושירותי ההארחה.
- ההשפעה של חסמי התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית הועצמה בעת המשבר. רמות מיומנויות והשכלה נמוכות, ריחוק גיאוגרפי וכן ריחוק חברתי של האוכלוסייה הערבית מגבירים את הסיכון התעסוקתי של העובדים הערבים במיוחד בתקופת המשבר, שבה האבטלה עולה והביקוש לעובדים במשק יורד. על כן עולה חשש מפני הרחקת העובדים משוק התעסוקה, ובמיוחד חשש שעובדים בעלי רמות מיומנויות והשכלה נמוכות יוחזרו אחרונים לשוק התעסוקה או יפוטרו. הדבר נכון במיוחד בשל הרמה הנמוכה של אוריינות דיגיטלית בקרב עובדים ערבים והשיעור הגבוה של עובדים במשרות שאינן מאפשרות עבודה מן הבית.
- עם זאת המשבר טומן בחובו כמה הזדמנויות לשיפור המצב התעסוקתי של ערביי ישראל. המעבר לעבודה מן הבית יכול להקל על נשים ערביות המוגבלות ביכולתן להתרחק מאזורי מגוריהן להשתלב בתעסוקה. מעבר לעבודה מן הבית הוא גם הזדמנות לשפר את רמת האוריינות הטכנולוגית באוכלוסייה הערבית, בייחוד בקרב נשים העוסקות בתחום החינוך. איבוד מקומות העבודה המסורתיים והדרישה הגוברת למיומנויות טכנולוגיות הם הזדמנות להכשרה מחדש של המפוטרים ולחיזוק כישוריהם הטכנולוגיים, עובדה שיכולה לאפשר לאנשים שאיבדו משרות בשכר נמוך להשיג משרות טובות יותר ומתגמלות יותר.
- כדי להתמודד עם אתגרי התעסוקה החדשים של האוכלוסייה הערבית, יש צורך לפתח מענים בשלושה מרחבי השפעה עיקריים: פיתוח הון אנושי – התמקדות בעובדים המושבתים ובענפים הפגיעים ועיסוק בהקניית הכשרות למקצועות מבוקשים, בהקניית כישורים רכים שנדרשים לעולם העבודה החדש, בחיזוק האוריינות הדיגיטלית ובחיזוק השליטה בשפה העברית; חיזוק תשתיות מבניות ומקצועיות, כולל הרחבת מסגרות לילדים שיאפשרו תעסוקה לאימהות לילדים צעירים, חיזוק תשתיות תחבורה שיעודדו יציאה מיישוב המגורים לצורך עבודה והרחבת מרכזי ההכוון התעסוקתיים; חיזוק ההנהגה הציבורית, כולל חיזוק הפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות, חיזוק ארגוני חברה אזרחית ואסדרתם בקרב האוכלוסייה הערבית והגדלת ייצוג העובדים הערבים בעמדות מפתח במגזר הציבורי, שכן הם ממלאים תפקיד חשוב בייזום מענים תעסוקתיים המותאמים תרבותית לאוכלוסייה הערבית.
מחברים
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
סמדר סומך, ראשת צוות תעסוקה
אורן תירוש, חוקר עמית
נועם קשת, חוקר עמית
הפורום הכלכלי הערבי
ד"ר סאמי מיעארי, מנכ"ל
ד"ר מהא כרכבי-סבאח, מנהלת המחקר
עמית לווינטל, חוקר
ג'וינט ישראל-תבת
עינת מסטרמן, מנהלת תוכניות בכירה
נע'ם אבו חרפה, מנהלת פרויקטים
סעיד דיאבאת, מנהל פרויקטים
סוזן חסן, משנה למנכ"ל