שימוש בשירותי בריאות, עמדות ותפיסות של קבוצות שונות באוכלוסייה בנוגע למערכת הבריאות: ניתוח משני של נתוני סקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018

רקע

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995 עוקב מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל אחר תפקוד מערכת הבריאות באמצעות מחקר המבוסס על סקרים דו-שנתיים העוסקים בדעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות. המחקר בוחן את נקודת המבט של המבוטחים ומבקש לתת ביטוי לעמדותיהם בתהליך קביעת המדיניות. אוכלוסיית המחקר היא כל תושבי מדינת ישראל בגילי 22 ויותר הזכאים לשירותים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, והמדגם מייצג אוכלוסייה זו. הסקרים מתייחסים בין היתר לנושאים האלה: אמון במערכת הבריאות, שביעות רצון ממנה ומקופות החולים, פנייה לקבלת שירותים מחוץ למערכת הציבורית (רפואה פרטית וביטוחים), נגישות לשירותים, זמינות וחסמים לקבלת שירותים וחוויית המטופל ברפואה ראשונית ושניונית[1].

עבודה זו היא ניתוח משני של נתוני סקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018, בהתייחס לשלוש קבוצות באוכלוסייה: יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים (מי שעלו אליה לפני שנת 1990); ערבים; עולים לאחר 1990 (מי שעלו לישראל משנת 1990 ואילך, מכל המדינות).

מטרות

ללמוד על ההבדלים בין יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים ובין שתי קבוצות באוכלוסייה – ערבים ועולים (לאחר 1990), בהיבטים שונים הנוגעים למערכת הבריאות: דפוסי שימוש בשירותי בריאות; ויתור על שירותי בריאות; בעלות על ביטוחים וולונטריים ופנייה לקבלת שירותים מחוץ למערכת הציבורית; שביעות רצון מקופות החולים וממערכת הבריאות; אמון במערכת הבריאות.

שיטה

ניתוח משני של נתוני סקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018. ההבדלים בין הקבוצות באוכלוסייה (יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים; ערבים; עולים (לאחר 1990) נאמדו בעזרת התפלגות צולבת וכן בניתוח רב-משתני מסוג רגרסיה לוגיסטית. המשתנים בפיקוח היו: מין, גיל, הכנסה, מחוז מגורים, מצב בריאות ושיוך לקופת חולים.

אוכלוסיית המחקר: כל תושבי מדינת ישראל בגילי 22 ויותר הזכאים לשירותים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המדגם: 3,508 מרואיינים בני 22 ויותר. מאפייני המדגם קרובים למאפייני האוכלוסייה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. נעשה שקלול לפי מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה (יהודים ואחרים, ערבים) ומחוז מגורים כדי להגיע לייצוג מדויק של קבוצות האוכלוסייה השונות. במחקר הנוכחי הוסרו תשעה נדגמים מכלל הנדגמים במדגם המקורי, שלא השיבו לשאלה אם נולדו בישראל. התפלגות המדגם: 66% יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים, 19% ערבים ו-15% עולים (לאחר 1990) (76% מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר).

ממצאים עיקריים

כל הממצאים בנוגע להבדלים בין עולים (לאחר 1990) / ערבים ובין יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים מובהקים ברמה של 0.05 לפחות. לא נערכו מבחנים סטטיסטים לצורך קביעת הבדלים מובהקים בין ערבים לעולים (לאחר 1990).

עולים (לאחר 1990) לעומת יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים

  • השתייכות לקופות החולים. שיעור העולים (לאחר 1990) המבוטחים ב'מכבי שירותי בריאות' (41%) וב'לאומית שירותי בריאות' (10%) גבוה משיעור היהודים ילידי הארץ והעולים הוותיקים המבוטחים בקופות אלה (29% ו-5% בהתאמה). שיעור העולים (לאחר 1990) המבוטחים ב'שירותי בריאות כללית' (34%) נמוך משיעור היהודים ילידי הארץ והעולים הוותיקים המבוטחים בקופה זו (55%).
  • בעלות על ביטוחים וולונטריים. הכיסוי הביטוחי המשלים בקרב עולים (לאחר 1990) נמוך (יחס הסיכויים[1] הוא 0.30) מן הכיסוי הביטוחי המשלים בקרב יהודים ילידי הארץ והעולים הוותיקים, בעוד הכיסוי בביטוח פרטי דומה בשתי הקבוצות.
  • דפוסי שימוש בשירותי בריאות. עולים (לאחר 1990) פונים לרופאי משפחה ולמומחים דרך הקופה בשיעורים דומים ליהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים; עולים (לאחר 1990) פונים יותר (יחס הסיכויים הוא 1.41) לרופאי משפחה לצורך מילוי טפסים בלבד (ללא צורך בבדיקה); פחות עולים (לאחר 1990) פונים לרופאים פרטיים (יחס הסיכויים הוא 0.57).
  • ויתור על שירותי בריאות. עולים (לאחר 1990) מוותרים פחות (יחס הסיכויים הוא 0.75) מיהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים על שירותים רפואיים בגלל זמני המתנה ממושכים.
  • שביעות רצון ואמון. שביעות הרצון של עולים (לאחר 1990) מן הקופה ומרוב השירותים הניתנים בה נמוכה מזו של יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים, ואילו שביעות הרצון שלהם ממערכת הבריאות גבוהה יותר (יחס הסיכויים הוא 1.70), ורמת האמון שלהם במערכת דומה.

ערבים לעומת יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים

  • השתייכות לקופות החולים. שיעור הערבים המבוטחים ב'שירותי בריאות כללית' (63%) וב'לאומית שירותי בריאות' (9%) גבוה משיעור היהודים ילידי הארץ והעולים הוותיקים המבוטחים בקופות אלה (55% ו-5% בהתאמה). שיעור הערבים המבוטחים ב'מכבי שירותי בריאות' (15%) נמוך משיעור היהודים ילידי הארץ והעולים הוותיקים המבוטחים בקופה זו (29%).
  • בעלות על ביטוחים וולונטריים. הכיסוי הביטוחי המשלים והפרטי בקרב ערבים נמוך (יחס הסיכויים הוא 0.69 בפרטי ו-0.11 במשלים) מכיסוי ביטוחי זה בקרב יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים.
  • דפוסי שימוש בשירותי בריאות. ערבים פונים יותר (יחס הסיכויים הוא 1.81) מיהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים לרופאי המשפחה ופונים פחות (יחס הסיכויים הוא 0.77) לרופאים מומחים דרך הקופה או לרופאים פרטיים (יחס הסיכויים הוא 0.54). ערבים פונים לרופאי משפחה לצורך מילוי טפסים בלבד (ללא צורך בבדיקה) בשיעורים דומים ליהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים.
  • ויתור על שירותי בריאות. ערבים מוותרים פחות מיהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים על שירותים רפואיים בגלל מרחק (יחס הסיכויים הוא 0.54) וזמני המתנה ממושכים (יחס הסיכויים הוא 0.49).
  • שביעות רצון ואמון. שביעות הרצון של ערבים מרוב שירותי הקופה נמוכה מזו של יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים, ואילו שביעות הרצון שלהם ממערכת הבריאות ורמת האמון שלהם בה גבוהה במידה ניכרת (יחס הסיכויים של רמת האמון הוא 40 ויחס הסיכויים של שביעות הרצון מן המערכת הוא 5.09).

 

לסיכום, בעבודה זו נמצאו הבדלים מובהקים בין יהודים ילידי הארץ ועולים ותיקים ובין שתי קבוצות באוכלוסייה – ערבים ועולים (לאחר 1990), בהיבטים שונים הנוגעים למערכת הבריאות, ובהם דפוסי שימוש בשירותי בריאות; ויתור על שירותי בריאות; שיעורי בעלות על ביטוחים וולונטריים ופנייה לקבלת שירותים מחוץ למערכת הציבורית; שביעות רצון מקופות החולים וממערכת הבריאות; אמון במערכת הבריאות. הבדלים אלו מצריכים התייחסות וטיפול של קובעי המדיניות במערכת הבריאות לצורך טיוב השירותים והפחתת חסמים וקידום ההוגנות של המערכת.

 

 

[1] למידע נוסף ראו : דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות ב-2018 והשוואה לשנים קודמות – נספח מתודולוגי

[2] יחסי הסיכויים Odds Ratio  מציגים את הקשר בין נוכחותה או היעדרה של תכונה א' ובין נוכחותה או היעדרה של תכונה ב' (למשל, הקשר בין היות המבוטח בטווח הגילים 44-22 ובין הסיכוי שיפנה לרופא משפחה). כאשר יחס הסיכויים לא שונה מ-1 במובהק, אין קשר מובהק בין נוכחות תכונה א' ובין נוכחות תכונה ב'. תוצאה השונה מ-1 במובהק מלמדת כי לבעלי תכונה א' יש הסתברות שונה (גבוהה או נמוכה יותר) לכך שתהיה להם גם את תכונה ב', לעומת מי שאין להם את תכונה א'. תוצאה מובהקת אינה מלמדת על סיבתיות.

 

 

הצעה לציטוט בעברית:
פיאלקו, ש. וברמלי-גרינברג, ש. (2022). שימוש בשירותי בריאות, עמדות ותפיסות של קבוצות שונות באוכלוסייה בנוגע למערכת הבריאות: ניתוח משני של נתוני סקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2018. מ-22-209. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Fialco, S., & Brammli-Greenberg, S. (2022). Attitudes and Perceptions of Selected Population Groups Regarding the Health System and the Use of Its Services: Secondary Analysis of the Population Survey on the Level of Service and Healthcare System Performance in 2018. S-209-22. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)