רקע
שיעור ההשתתפות של ילדים ערבים בגילי לידה עד שלוש במסגרות ציבוריות מפוקחות עם סמל נמוך משיעור ההשתתפות של ילדים יהודים, ובהתאם גם שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמוך. בשנת 2022 החל האגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה בשיתוף ג'וינט-תבת בפיילוט להעלאת שיעור המשפחות הערביות המנצלות את זכאותן לסבסוד שכר הלימוד במסגרות מפוקחות עם סמל. במסגרת זו פנו הגופים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה למפות את הגורמים המתערבים בהחלטת המשפחות בבחירת מסגרות טיפול לילדיהם, כדי לסייע בתכנון מדויק של מתן השירות.
מטרות המחקר
לברר מהם השיקולים שמנחים אימהות ערביות בבחירת מסגרות הטיפול לילדיהן ולמפות את החסמים המונעים מהן לשלב את ילדיהן במסגרות טיפול מפוקחות עם סמל של משרד העבודה ולממש את זכאותן לסבסוד שכר הלימוד.
שיטת המחקר
- סקר בקרב 149 אימהות שילדיהן אינם משולבים במסגרת טיפול עם סמל שעומדות בדרישות משרד העבודה לקבלת סבסוד ובקרב 200 אימהות שילדיהן משולבים במסגרת טיפול עם סמל (אך לא מתוקף חוק פעוטות בסיכון). נתוני הסקרים עם האימהות נופחו בהתאם למקדמי המרה כדי שייצגו את האוכלוסייה הנחקרת
- ראיונות עומק עם עשר אימהות ועם שישה אנשי מקצוע
- ניתוח נתונים מנהליים ונתוני סקר של הלמ"ס
ממצאים עיקריים
השיקולים העיקריים המשפיעים על משפחות ערביות בבחירת מסגרת טיפול לילדיהם בגיל הרך
- בין 67% ל-84% מן האימהות בשתי קבוצות המחקר ציינו גורמים המשקפים את איכות המסגרת והטיפול
- בין 23% ל-35% מן האימהות בשתי קבוצות המחקר ציינו גורמים המשקפים תרומה להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילד, ובין 14% ל-35% מן האימהות ציינו ודאות בנוגע לרווחתו ולשלומו הפיזי
נוסף על כך נמצא קשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של המשפחה ובין מסגרת הטיפול שנבחרה: הסיכוי שמשפחה תבחר במסגרת טיפול עם סמל עולה ככל שגיל הילד גבוה – עלייה של 9% לכל תוספת של חודש לגיל הילד, וגבוה ב-22% לאימהות עם השכלה אקדמית לעומת אימהות ללא השכלה אקדמית.
החסמים העיקריים המניאים אימהות ערבית מלשלב את ילדיהן במסגרת טיפול עם סמל
- מחסור במידע בנוגע לזכאות לסבסוד שכר הלימוד: 41% מן האימהות שילדיהן משולבים במסגרת אחרת ו-28% מן האימהות שילדיהן במסגרת עם סמל לא ידעו על האפשרות לסבסוד
- נטל בירוקרטי של תהליך הרישום ושל הגשת הבקשה לסבסוד:
- 40% מן האימהות שילדיהן משולבים במסגרת אחרת ציינו שהצורך להמציא טפסים ואישורים רבים מנעו מהן להירשם למסגרת עם סמל ו-36% ציינו כי הן לא רצו לחשוף את תלושי השכר
- 10% מן האימהות שילדיהן משולבים במסגרת עם סמל לא ניצלו את זכאותן לסבסוד בשל מורכבות תהליך הגשת הבקשה לדרגת סבסוד ובשל חשיפת מידע רגיש
- שכר לימוד גבוה במסגרת הטיפול: בשנת 2022 החלק היחסי של עלות שכר הלימוד במסגרות עם סמל מתוך השכר הממוצע של האם היה בין 13% ל-49% בקרב ערביות לעומת 8%-30% בקרב יהודיות לא-חרדיות. 67% מן האימהות שילדיהן במסגרת אחרת ציינו שעלות גבוהה של שכר הלימוד במסגרות טיפול עם סמל השפיעה על החלטתן לא לשלב את הילד במסגרת עם סמל
- תפיסת מסגרות הטיפול עם סמל כלא איכותיות: 69% מן האימהות שילדיהן משולבים במסגרת אחרת לא שילבו את ילדיהן במסגרת טיפול עם סמל כי חששו מפני טיפול לא נאות בילד בשל חילופים תכופים של מטפלות, ו-64% חששו שיש יותר מדי ילדים לכל מטפלת
- העדפה למסגרות קטנות, אינטימיות וגמישות: 64% מן האימהות שילדיהן אינם משולבים במסגרת עם סמל העדיפו טיפול ביתי על פני מסגרות חוץ-ביתיות; כמחצית מהן סימנו שהן לא שילבו את ילדיהן במסגרת טיפול עם סמל מכיוון ששעות הפעילות לא התאימו לצורכיהן ומשום שבמסגרות עם סמל אי אפשר לשלב את הילד בחלק משעות הפעילות (48% ו-47%, בהתאמה)
שלא כמו במחקרים קודמים, מחסור במסגרות טיפול עם סמל בקרבת בית המשפחה ותפיסת מסגרות אלו כשירות שנועד לילדים במשפחות המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים לא נמצאו במחקר הנוכחי כחסמים בולטים מפני שילוב ילדים במסגרת טיפול עם סמל.
המלצות
- להעלות את המודעות באוכלוסייה הערבית לכך שאפשר לקבל סבסוד של שכר הלימוד. אפשר לפעול דרך מוקדי שירות הנגישים למרבית האוכלוסייה הרלוונטית, בדומה לתחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב)
- לצמצם את הנטל הבירוקרטי הכרוך בהרשמה ובהגשת הבקשה לסבסוד:
- לייעד בכל מסגרת טיפול אדם שבמסגרת תפקידו יסייע להורים בתהליך ההרשמה והגשת הבקשה לסבסוד, ולהפנות מתוך אתר המשרד את ההורים לאותו עובד לקבלת סיוע
- להמשיך לחזק את המערכת הקיימת המעבירה אוטומטית מידע מן המוסד לביטוח לאומי למשרד העבודה ולפשט את השימוש באתר
- לשפר את איכות כוח האדם במסגרות:
- לחזק את תוכניות ההכשרה הקיימות ולהבנות תוכנית סטנדרטית שתכלול התנסות וחניכה במסגרות ולאפשר אקרדיטציה של ההכשרה
- לגבש תהליכים של שימור מטפלות איכותיות לטווח ארוך (כולל חיזוק תהליכים קיימים), הן כדי לשמר כוח אדם איכותי הן כדי ליצור יציבות טיפול בילד
- לתת עדיפות ברשויות הערביות להרחבת מערך המשפחתונים, להגמיש את שעות הטיפול במסגרות ולהתאים את שכר הלימוד לשעות הטיפול
- להבליט את הערך המוסף של מסגרות עם סמל על פני החלופות. לדוגמה, באמצעות קמפיין המדגיש:
- את תרומת הטיפול במסגרות עם סמל להתפתחות החברתית והקוגניטיבית של הילד
את המעמד החברתי-כלכלי הגבוה של האימהות המשלבות את ילדיהן במסגרות עם סמל – קרובות יותר לשוק העבודה, משכילות יותר
הצעה לציטוט בעברית:
ברלין, ב., ניג’ם-איכתילאת, פ., תירוש, א., לף, י. וסומך, ס. (2025). חסמים של אימהות ערביות לשלב ילדים בגיל הרך במסגרות טיפול מפוקחות עם סמל ושיקוליהן בבחירת המסגרות. דמ-25-054. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.