ילדים באוכלוסייה הבדווית בנגב: מאפיינים, צרכים ודפוסי שימוש בשירותים

האוכלוסייה הבדווית בנגב עוברת תהליכי שינוי משמעותיים מחברת נוודים לאורח חיים עירוני. זוהי אחת האוכלוסיות העניות בישראל, דבר שיש לו השלכות נרחבות על רווחת הילדים. השירותים בעבור האוכלוסייה אינם מפותחים, והמצב חמור במיוחד ביישובים שאינם מוכרים על-ידי המדינה, בהם חיה כמחצית מהאוכלוסייה הבדווית בנגב.

מטרתו של המחקר היא לתרום לפיתוח מענים כוללניים וטובים יותר לצורכי האוכלוסייה. המחקר בוחן את מצבם של הילדים ובני הנוער הבדווים בנגב, מאפייניהם, צורכיהם, והעדפותיהם בהקשר לשירותים. איסוף המידע הושלם ב-2005 על-ידי מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל בשיתוף פרופ' אלקרינאווי מאוניברסיטת בן גוריון. המחקר התבסס על ראיונות עם מדגם מייצג של כ-1,000 אמהות בדוויות על אודות ילדיהן, וכלל תת-מדגם של ילדים עם צרכים מיוחדים. בנוסף, נערכו ראיונות עם מדגם של בני נוער בני 17-14 ועם אנשי מקצוע העובדים עם האוכלוסייה הבדווית. נעשו מאמצים מיוחדים, שנשאו פרי, לכלול בסקר את תושבי היישובים הלא-מוכרים.

ארבעים אחוזים מהאמהות היו חסרות השכלה לחלוטין ומשפחה ממוצעת מנתה 6.8 ילדים. נמצא כי שיעור השימוש בשירותי בריאות היה נרחב למדי. השימוש בשירותי הרווחה, לעומת זאת, היה מועט, יחסית לצרכים הנרחבים של המשפחות ושל בני הנוער. נגישות מסגרות החינוך בעייתית, בעיקר ביישובים הלא-מוכרים, ומהווה את הסיבה המרכזית לאי-שליחת ילדים לגנים. אחוזי הנשירה גבוהים, והם גדלים באופן דרמתי בכיתות הגבוהות. מיעוט מהילדים ובני הנוער משתתפים בפעילויות פנאי מאורגנות, עקב אי-זמינותן או ריחוקן מאזור המגורים.

הסקר הוא המקיף והעדכני ביותר שבוצע על אודות אוכלוסייה זו, והוא מביא לראשונה מידע מנקודת מבטן של אמהות הילדים. במיוחד חשוב לציין כי הוא מספק לראשונה מידע על אודות צורכי הילדים ביישובים הלא-מוכרים. ועדת ההיגוי של המחקר כללה נציגות נרחבת מהקהילה הבדווית והיא שימשה גם מקום מפגש לרבים מאנשי המפתח המופקדים או מעורבים בפיתוח שירותים לאוכלוסייה זו ברמות הארצית והמקומית. ממצאי המחקר הופצו בפורומים שונים לגורמים רבים העוסקים במתן שירותים לאוכלוסייה הבדווית, לצורך שימוש בפיתוח שירותים ושיפורם, והם מהווים בסיס למספר יוזמות חדשות. לאחרונה אישרה ממשלת ישראל תכנית כוללנית לפיתוח שירותים לקהילה הבדווית שהוכנה על-ידי משרד הרווחה. פרסום דוח זה בא להעמיד את כלל ממצאי המחקר לציבור הרחב.

ביצוע המחקר התאפשר הודות לתרומותיהם הנדיבות של מיכאל ואנדריאה דוברוף, מסצ'וסטס ארצות הברית, קרן הלן באדר ואשלים. המחקר בוצע בסיוע שתי"ל והמועצה לכפרים לא-מוכרים. דוח נפרד על אודות ילדים עם צרכים מיוחדים כבר יצא לאור.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Treister-Goltzman, Y., & Peleg, R. (2015). Literature review of type 2 diabetes mellitus among minority Muslim populations in Israel. World journal of diabetes6(1), 192.

Fragman, A. (2013). Spelling accuracy of consonants in Arabic among Negev Bedouin students. Open Journal of Modern Linguistics3(04), 330.

Treister-Goltzman, Y., Peleg, R., & Biderman, A. (2015). Anemia among Muslim Bedouin and Jewish women of childbearing age in Southern Israel. Annals of hematology94(11), 1777-1784.

Athamny, A. (2012). Repercusiones de las condiciones físicas de las aldeas no reconocidas de Israel sobre la salud de los niños. Espacio para la infancia. Las condiciones de vida: cómo influyen en la salud de los niños pequeños37, 14-16.

Fragman, A. (2014). Spelling Development among Triangle versus Native Bedouin Arabic Pupils. World Journal of Education4(2), 65-75.

Gottfried, R., & Ben-Arieh, A. (2019). The Israeli Child Protection System. In National Systems of Child Protection(pp. 139-171). Springer, Cham.

Mark, H. F. (2017). Microaggressions in the Context of Conflict: A Study of Perceived Discrimination among Israeli Adolescents (Doctoral dissertation, UC Berkeley).