רקע
בפברואר 2020 החלה לפעול תוכנית חלוץ שנועדה לשנות את מודל העבודה עם קטינים במעצר ומאסר בישראל. התוכנית פועלת במודל מקצועי ייחודי ומטרתה לסייע לנערים לצאת ממעגל הפשע ולאפשר להם חיים נורמטיביים כמבוגרים. לתוכנית, בהובלת היחידה הממשלתית לתיאום זכויות ילדים ונוער (לשעבר היחידה הבין-משרדית למניעת עבריינות נוער) במשרד המשפטים, שותפים רבים: משרד המשפטים – הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, ייעוץ וחקיקה; הנהלת בתי המשפט; המשרד לביטחון פנים, שירות בתי הסוהר (שב"ס); משרד החינוך, אגף א' לילדים ונוער בסיכון; משרד הרווחה והביטחון החברתי – שירות המבחן לנוער, רשות חסות הנוער; הרשות לשיקום האסיר (רש"א).
מטרות
בפברואר 2021 פנה משרד המשפטים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה ללוות את תוכנית החלוץ לשחרור אסירים קטינים ממעצר ומאסר, במחקר הערכה מעצבת. המחקר בחן את הנושאים האלו: יישום התוכנית בשטח וזיהוי גורמים שתורמים ליישום וכאלו שדורשים שיפור; שיתופי הפעולה בין הגורמים המעורבים בתוכנית; גורמים המקדמים והמעכבים את הצלחת התוכנית; התמורות בדרכי העבודה במהלך התוכנית; חשיבות כוח האדם בתוכנית, בדגש על תפקיד מנהלת התוכנית.
שיטה
בשיתוף עם מזמינות המחקר נבחר מודל הערכה מעצבת המתאים לליווי תוכנית בשלביה הראשונים. הנתונים למחקר נאספו באמצעות 35 ראיונות עומק חצי מובנים ושלוש תצפיות, שנערכו בחודשים מאי 2021 עד מארס 2022. אוכלוסיית המחקר כללה את מובילות התוכנית ביחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער (בעבר היחידה הבין-משרדית למניעת עבריינות נוער) במשרד המשפטים ואנשי מקצוע מכל הגופים השותפים לתוכנית במטה ובשטח. כמו כן רואיינו שני צעירים שהיו אסירים בכלא אופק כקטינים ובגרו, השתתפו בתוכנית וסיימו אותה.
ממצאים עיקריים
- להשקת התוכנית קדמו כמה פעולות אשר תרמו להצלחתה. לדוגמה: מיפוי הסביבה הארגונית, הסכמה על מטרות משותפות, עבודה בשקיפות עם השותפים, עבודה בד בבד במישור הפרטני ובמישור הכללי.
- ששת העקרונות שמהווים את השלד הרעיוני והיישומי של התוכנית הם:
- יצירת רצף טיפולי-רפואי-חינוכי. פעולות לדוגמה: מיסוד דרכים לתיאום והעברת מידע בין הגורמים המטפלים, בניית שלבים מובנים בדרך העבודה בתוכנית.
- בניית שותפות בין כל הגורמים המקצועיים המעורבים בטיפול באסירים קטינים. פעולות לדוגמה: קיום השתלמויות משותפות, שמירה על זהות ארגונית.
- גמישות ומתן מענים לצרכים המשתנים בשטח, במהירות וביעילות. פעולות לדוגמה: שמירה על גמישות תפעולית, התאמה של עבודת הוועדות והדיונים לאופי התוכנית.
- בחירה והכשרה של כוח אדם מתאים לעבודה בתוכנית. פעולות לדוגמה: מינוי יו"ר ועדת שחרורים קבוע לתוכנית, בחירת אנשי מקצוע שמתחברים לרוח התוכנית.
- חיזוק המוטיבציה לשחרור מוקדם על תנאי אצל הנערים. פעולות לדוגמה: בניית תוכנית טיפול לכל נער החל מימי המעצר הראשונים, התייחסות מכבדת לנערים במשך כל התהליך.
- ראיית תמונה כוללנית של הטיפול בכל נער. פעולות לדוגמה: ליווי אינטנסיבי של הנערים בוועדות המעקב, עדכון ושמירה על קשר בין אנשי המקצוע בשלבים השונים של התהליך.
- קשיים ואתגרים בתוכנית. לדוגמה: עומס עבודה רב של אנשי המקצוע המשתתפים בתוכנית, פער בין השפה הטיפולית לשפה המשפטית, היעדר קשר מובנה עם המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ועם מסגרות חינוך.
המלצות להמשך פיתוח התוכנית
מן הראיונות עלו המלצות להמשך פיתוח התוכנית, בין ההמלצות: הקצאת תקציב ייעודי לתוכנית, שיתווסף לתקציבים השוטפים של כל השותפים; ביצוע אבחונים לכל הנערים בתוכנית; שילוב של אנשי מקצוע דוברי ערבית ושפות אחרות בכל מסגרות הטיפול בנערים; שינויי חקיקה שיסייעו בשיפור אפשרויות השיקום.
הצעה לציטוט באנגלית: