עיקרי הדברים
- מגפת הקורונה העצימה את הקשיים בחייהם של ילדים ובני נוער בעולם:
א. השפעה אוניברסלית: העמקת הקשיים בתחום הלימודי והרחבת הפערים הלימודיים; עלייה במספר הילדים החווים מצוקה נפשית; והתגברות תופעות של בריונות וניצול קטינים במרחב הווירטואלי.
ב. השפעה על ילדים שהיו במצבי סיכון וסכנה טרם המשבר (שחלקם מאוכלוסיות מוחלשות): עלייה במספר הילדים בסיכון לאובדנות; התגברות העוני והיעדר הביטחון התזונתי; עלייה במספר הילדים נפגעי התעללות והזנחה והקושי באיתורם; קשיים באספקת מענים בקהילה ובסידורים חוץ ביתיים.
- תיעוד דרכי ההתמודדות בפועל של מדינות וארגונים חברתיים עם האתגרים שמציבה הפנדמיה לאיתור ילדים ובני נוער ולטיפול בהם הוא עדיין מועט יחסית. לעומת זאת ישנה כתיבה עשירה של המלצות והנחיות לממשלות ולארגונים חברתיים כיצד לפעול לצמצום הקשיים בתחומים אלה, ולכן ניתן משקל רב יותר למידע מסוג זה בסקירה.
- מן ההמלצות וההנחיות הרבות שניסחו חוקרים וארגונים בין-לאומיים לממשלות ולארגונים חברתיים בכל אחד מן התחומים שבהם מתמקדת הסקירה, עולים כמה עקרונות בסיסיים, ואלה הם:
- הרחבת הפעילות לצמצום גורמי הסיכון המשפיעים על רווחתם של ילדים, ובהם מתן רשת ביטחון כלכלית וביטחון תזונתי; אספקת אמצעי למידה דיגיטליים למשפחות מעוטות יכולת וגישה לאינטרנט; והפעלת תוכניות קהילתיות כוללניות להגברת הסולידריות החברתית ולצמצום גורמי הסיכון באזורי מגורים של אוכלוסיות מוחלשות.
- מתן הכשרות בנוגע לפעילות מיטבית ובטוחה של ילדים בסביבה הדיגיטלית לילדים, להורים ולאנשי מקצוע. זאת כאמצעי להתקדמות של ילדים בלימודים, להימנעות מתופעות של בריונות וניצול ילדים ברשת וכאמצעי להשגת תמיכה חברתית.
- הגדרת השירותים להגנת הילד והסידורים החוץ ביתיים כשירותים חיוניים ופעילות להרחבתם ולהתאמת פעילותם בעת הטלת הגבלות תנועה וצורך מוגבר בבידוד.
- מתן הכשרות לאנשי מקצוע על דרכים לזיהוי מצוקה של ילדים באמצעים הדיגיטליים גם כשאינם מדווחים על כך ישירות. זאת, כבסיס למתן תמיכה נפשית לילדים החווים מתח ולחץ נפשי; וכדרך לאיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה או ילדים שהם בסיכון לפגיעה עצמית וכדרך לאבחון רמת מסוכנות של הילדים לפגיעה עצמית ולאובדנות.
- הגברת המעורבות של הציבור הרחב בתהליכים של איתור ילדים בסיכון והגנה עליהם באמצעות השקת קמפיינים חברתיים רחבים להעלאת מודעות הציבור להתגברות תופעות של התעללות בילדים והזנחתם, רתימת הציבור לסיוע באיתור ילדים ובהגנה עליהם והפצת מידע על דרכים לסיוע.
- פעילות פרואקטיבית של אנשי מקצוע ליצירת קשר שוטף ותדיר עם ילדים. מומלץ כי מורים, אנשי טיפול ועובדי הגנת הילד ייזמו קשר תדיר ושוטף עם ילדים כדי לשאול לשלומם, לתמוך בהם, לייעץ ולסייע להם מבחינה לימודית וגם כדרך לאיתור ילדים במצבי התעללות והזנחה ולהפנייתם לגורמי סיוע.
- תגבור כוח האדם בשירותים מרכזיים לילדים. רצוי לפעול לתגבור כוח האדם בשירותים התומכים בהתפתחותם של ילדים, בהגנה עליהם ובטיפול בהם: עובדים בתחום ההוראה כדי לספק תגבור לימודי, במיוחד לילדים מתקשים; יועצים ופסיכולוגים חינוכיים כדי להרחיב את מערך התמיכה הנפשית; עובדי השירותים להגנת הילד כדי להרחיב את מאמצי האיתור; והעובדים בסידורים החוץ ביתיים כדי לפעול בתפוסת כוח אדם מלאה וכדי להבטיח תמיכה מרבית למשפחות האומנה.
- הגברת ערוצי התמיכה הדיגיטלית הישירה בילדים והפצת מידע בנוגע אליהם. למשל תגבור פעילותם של קווים חמים לילדים (בטלפון או באינטרנט), וקיום מפגשים וירטואליים של ילדים עם מומחים להקניית שיטות להתמודדות עם מצבי לחץ, למענה על שאלות ומצוקות ולהפניה לגורמי הגנה וטיפול.
- עידוד ילדים לסייע לילדים אחרים, והכשרתם בנושאים אלה. למשל, הומלץ להנחות ילדים בדרכים לאיתור ילדים אשר מתקשים בלימודים, בסיוע לילדים המתקשים לפעול בסביבה הדיגיטלית, באיתור ילדים אשר חווים מצוקה נפשית, הזנחה או התעללות, ובהפנייתם לגורמי תמיכה, הגנה וטיפול.
- שיתוף ילדים בתהליכים של קביעת מדיניות הנוגעת לחייהם. למשל בתהליכי קביעת מדיניות הנוגעים לשמירה על בטיחות ילדים ברשת, ובתהליכי עיצוב תוכניות קהילתיות כוללניות שמטרתן, בין השאר, לפעול למניעת מצבי סיכון בקרב ילדים ולהגנה עליהם.
לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא נגיף הקורונה לחצו כאן!
