רקע
לילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם ישנם צרכים רבים, ולכן הם זכאים לשירותים מגוונים. לשם תכנון, טיוב ופיתוח שירותים מותאמים דרוש מידע על שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל, על מאפייניהם ועל צורכיהם. למיטב ידיעתנו, המחקר המקיף האחרון על ילדים עם מוגבלות בישראל בוצע לפני יותר מ-20 שנים[1] ומאז לא נאסף מידע עדכני ברמה כלל ארצית. היחידות העוסקות בילדים עם מוגבלות במשרדי הממשלה השונים זיהו כי יש צורך במחקר עדכני שישמש בסיס לתכנון וביצוע של מגוון פעילויות לאוכלוסייה זו. בעקבות זאת החליט מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בשיתוף משרדי החינוך, האוצר, הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות, המוסד לביטוח לאומי וג'וינט-אשלים, לבצע מחקר על ילדים עם מוגבלות בישראל. ממצאי המחקר יכולים לשמש את מקבלי ההחלטות בהקצאת משאבים, טיוב השירותים והתאמתם למאפייניהם השונים של ילדים עם מוגבלות.
מטרת המחקר
לאמוד את שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל, בהתבסס על מדגם ארצי מייצג, ולספק נתונים עדכניים על סוג המוגבלות שלהם ועל מאפייניהם, כגון מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה.
שיטת המחקר
מערך המחקר כלל שלושה שלבים עיקריים:
- ראיונות עומק. רואיינו 46 אנשי מקצוע, הורים לילדים עם מוגבלות ובני נוער עם מוגבלות.
- סקר בקרב מדגם ארצי מייצג של 17,000 מקבלי קצבת ילדים. הסקר בוצע באמצעות שאלון מובנה לאיתור ילדים עם מוגבלות. לשאלון השיבו 6,821 הורים ואותרו 738 ילדים עם מוגבלות.
- ניתוח נתונים מנהליים משלושה גופים ממשלתיים: מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי.
ממצאים עיקריים
- נכון לשנת 2020 חיו בישראל כ-326,000 ילדים עם מוגבלות, כולל ילדים עם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז ברמה חמורה[2], ושיעורם מכלל הילדים עמד על 10.9%.
- המוגבלות השכיחה ביותר היא לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז. מוגבלויות נוספות שנמצאו בשכיחות גבוהה יחסית (בין 1% ל-2% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל) הן: מוגבלות נפשית או רגשית, קושי בדיבור או בשפה, עיכוב התפתחותי, הפרעת התנהגות ואוטיזם. מוגבלויות שנמצאו בשכיחות נמוכה יחסית (פחות מ-1% מכלל הילדים) הן: מחלה כרונית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות ראייה ומוגבלות שמיעה.
- ריבוי מוגבלויות דווח בקרב כשליש מן הילדים עם מוגבלות.
- נמצאו הבדלים בין מאפייני המשפחה של ילדים עם מוגבלות ובין מאפייני המשפחה של ילדים ללא מוגבלות: שיעור גבוה יותר של ילדים עם מוגבלות גדלים במשפחה חד-הורית; שיעורים גבוהים יותר של הורים עם מוגבלות ושל הורים שהשכלתם נמוכה נמצאו בקרב משפחות של ילדים עם מוגבלות.
- שיעור הבנים עם מוגבלות גבוה משיעור הבנות עם מוגבלות.
- שיעור הילדים עם מוגבלות עולה עם העלייה בגיל.
- במוגבלויות 'נראות' שיעור הילדים הערבים לרוב גבוה משיעור הילדים היהודים ואילו במוגבלויות 'בלתי נראות' המגמה הפוכה.
- הנתונים המנהליים הצביעו על שיעור גבוה יותר של מוגבלויות המזכות במענים בקרב האוכלוסייה הערבית. למרות זאת נראה שבפועל יש מיצוי זכויות מועט יותר מצידם, למשל קבלת קצבת ילד נכה ושירותים ממינהל מוגבלויות. כמו כן יש פחות שירותים לילדים ערבים עם מוגבלות, על אף ששיעורם היחסי גבוה יותר.
- שיעורי המוגבלות נמוכים יותר בקרב ילדים חרדים לעומת ילדים יהודים שאינם חרדים.
- השוואה בין אחוז ומספר הילדים במדגם, בחלוקה לפי סוג מוגבלות, ובין הנתונים המנהליים שהתקבלו מעלה כי חלק ניכר מן הילדים עם מוגבלות מקבלים מענים מן המדינה, אך יש גם ילדים עם מוגבלות שהמערכות השונות אינן מכירות בהם והם אינם מקבלים מענים מן המדינה.
המלצות
- לפתח מענים ייחודיים ומותאמים למשפחות חד-הוריות או למשפחות שבהן ההורים פרודים ויש להן ילד עם מוגבלות, למשל: סיוע בטיפול בילד ותמיכה רגשית להורים ולאחים.
- לעמוד על ההבדלים בין המינים ובין קבוצות הגיל בשיעורי המוגבלויות השונות. הדבר עשוי לסייע במאמצי האיתור והאבחון ובגיבוש מענים מדויקים ומותאמים לכל אחת מן הקבוצות.
- ליזום פעולות לשיפור האיתור של ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית ולבירור החסמים השונים הניצבים בפני אוכלוסייה זו, במטרה לאפשר מיצוי זכויות, וכן לפתח מגוון מענים שיתאימו לצורכי האוכלוסייה, למאפייניה ולהיקף המוגבלויות בה. למשל: הכשרת כוח אדם דובר ערבית ופיתוח מענים ביישובים ערביים.
- לבצע פעולות להעלאת המודעות לאיתור ילדים עם מוגבלות בקרב האוכלוסייה החרדית. נוסף על כך, להתאים את השירותים לאוכלוסייה החרדית או לפתח שירותים נוספים המיועדים להם, ובפרט מענים תואמי תרבות.
- לפתח מאגרי מידע לביצוע מעקב שוטף, הן ברמת משרדי הממשלה הן ברמת הרשויות המקומיות, במטרה לקבל בקביעות תמונה עדכנית, רחבה ומהימנה ככל האפשר על ילדים עם מוגבלות. הדבר יסייע לגיבוש מדיניות ולתכנון שירותים בהתאם לשיעורם באוכלוסייה ולמאפייניה היחודיים של כל קבוצה (לפי מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה ופיזור גאוגרפי).
- לבחון את הצורך בתיקון או בחידוד של הקריטריונים לקבלת מענים וזכאויות מגופים ממשלתיים שונים. כמו כן להסדיר את הטיפול בילדים עם מוגבלויות שאינן מוכרות ומתוכללות על ידי גורם ממשלתי כלשהו, כמו מוגבלות נפשית או רגשית.
[1] נאון, ד., יפרח, א. ובייץ-מוראי, ש. (1998). סקר ארצי על ילדים עם נכויות בישראל. שלב 1: הסינון. דמ-98-324. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
[2] הממצאים המתייחסים לשיעור המוגבלות באופן כללי כוללים לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז חמורה בלבד, אלא אם נכתב אחרת. גישה זו, המתייחסת ללקות למידה והפרעת קשב וריכוז כאל מוגבלות רק כאשר מדובר במצבים קשים המשפיעים על תפקודו של הילד, היא הרווחת ולכן אומצה גם במסגרת המחקר הנוכחי.