תוכנית שירות לתועלת הציבור (של"ץ) לנוער עובר חוק: מחקר הערכה מסכמת

רקע

שירות לתועלת הציבור (של"ץ) היא תוכנית חינוכית-טיפולית עבור נערים עוברי חוק המטופלים בשירות המבחן לנוער. הנערים מופנים לעבודות השל"ץ לשם תיקון הנזק שגרמו לחברה בשל ביצוע העבירה. משנת 2011 מפעיל שירות המבחן לנוער את התוכנית במיקור חוץ. החברה המפעילה את התוכנית עבור שירות המבחן לנוער מעסיקה מערך של מתאמי של"ץ האחראים לשיבוץ הנערים במקומות ההשמה – במסגרות ציבוריות, ממשלתיות, מוניציפליות או בגופים ללא מטרת רווח (מלכ"ר) – ולמעקב אחר עבודתם. במקומות ההשמה הנערים מבצעים עבודות כגון תחזוקה, גינון, הדרכה, אריזת מזון ועבודות משרד.

בשנת 2017, לאחר שש שנות הפעלה במיקור-חוץ ולקראת סיום המכרז הנוכחי, פנה משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה להעריך את תוכנית של"ץ כדי לבחון את דרכי העבודה בה ואת תרומתה למשתתפים.

מטרות

למחקר שתי מטרות עיקריות:

  • לספק להנהלת שירות המבחן לנוער ולמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מידע על אופן יישום השל"ץ, הן בהיבט המערכתי של דרכי העבודה הן בהיבט של הטיפול בנערים.
  • ללמוד על תרומת השל"ץ לנערים.

שיטות

במחקר נעשה שימוש משולב בשיטות כמותיות ואיכותניות, והוא מבוסס על דיווח רטרוספקטיבי של הנערים ועל אודותיהם בתום השל"ץ. אוכלוסיית המחקר כללה נערים שהופנו לשל"ץ בצו שיפוטי וסיימו לבצע אותו בתקופה שבין נובמבר 2019 למארס 2020. הממצאים הכמותיים מבוססים על נתוני 208 שאלונים שמילאו קצינות המבחן המטפלות על אודות הנערים, על 50 שאלונים לדיווח עצמי שמילאו הנערים וכן על מסד נתונים מנהליים שהתקבל משירות המבחן לנוער. הממצאים האיכותניים מבוססים על 15 ראיונות חצי מובנים עם גורמים בכירים בשירות המבחן לנוער, עם קצינות המבחן המטפלות, עם רכזות מנהל, עם הנהלת החברה המפעילה, עם מתאמי של"ץ ועם שישה נערים.

עיקרי הממצאים

משך השל"ץ. מספר שעות השל"ץ שהוטלו על הנערים בצו שיפוטי  נע בין 20 ל-400 שעות (84 שעות בממוצע), והנערים ביצעו אותן במהלך תקופה שנעה בין חודש אחד ועד שנתיים וחצי (בממוצע 6.2 חודשים). בקרב נערים שקיבלו מכסת שעות גבוהה נצפה שיעור גבוה יותר של נערים שלא סיימו את השל"ץ.

הכנה לשל"ץ ושיבוץ הנערים. כ-90% מן הנערים עברו הכנה לשל"ץ על ידי קצינות מבחן ומתאמי של"ץ. אף על פי כן נמצא כי 37% מן הנערים לא הגיעו לפגישת השיבוץ הראשונה שנקבעה להם, ושיעור דומה של נערים לא התחילו את עבודות השל"ץ בזמן שנקבע להם. על פי תפיסת שירות המבחן לנוער, יש לשאוף ככל האפשר לשבץ את הנער בעבודות של"ץ על פי צרכיו הטיפוליים, כדי לספק לו הזדמנות להפנמת הנזק שהוא הסב ולתיקון. נמצא כי ב-93% מן המקרים היצע מקומות השל"ץ מאפשר למתאמים להציע לנער יותר ממקום השמה אחד, ב-88% מן המקרים מקום ההשמה נמצא בטווח של עד חצי שעת נסיעה או הליכה ממקום המגורים של הנער, ורק ב-40% מן המקרים סוג העבודות בשל"ץ תואם את אופי העבירה. בד בבד עם ההסכמה

בקרב המתאמים וקצינות המבחן שהעבודה של הנערים בעמותות חברתיות במחיצת מתנדבים חשובה במיוחד לתהליך השיקום, נמצא כי מקומות ההשמה השכיחים ביותר הם מתנ"סים ולא עמותות חברתיות.

ליווי הנערים מבוצע חלקית, ובמקרים רבים הקשר השבועי בין המתאם ובין הנער אינו מתבצע בקביעות. אצל 42% מן הנערים לא נערך ביקור של המתאם במקום ההשמה, כנדרש. בקרב 37% מן הנערים לא התקיימה שיחה בין המתאם ובין קצינת המבחן על הנער ועל תפקודו. בנוגע ל-28% מן הנערים מתאמי השל"ץ כלל לא העבירו דיווח שוטף לקצינות המבחן המטפלות. במרבית המקרים מעורבות של קצינות מבחן מתרחשת רק במקרים של בעיות בתפקוד הנערים.

התוצאות העיקריות של השל"ץ (תפיסת השל"ץ כתיקון, תחושת תרומה לקהילה, רכישת מיומנויות עבודה רכות). להערכתן של קצינות המבחן, 77% מן הנערים רואים בשל"ץ תיקון לנזק שהסבו לחברה, 84% רכשו מיומנויות עבודה רכות ורק 48% חשים שתרמו לקהילה. נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין איכות השירות שהמתאם מעניק לנער (להערכתן של קצינת המבחן) ובין כל אחת מתוצאות השל"ץ המרכזיות, וכן בין התאמת השל"ץ לסוג העבירה לתפיסת הנער את השל"ץ כתיקון, לתחושתו שתרם לקהילה ולרכישת מיומנויות עבודה רכות.

סיכום והמלצות

התוכנית מצליחה להשיג את מטרותיה במרבית מדדי התוצאה. עם זאת, במקרים רבים הפוטנציאל השיקומי שלה אינו ממומש עד תום, בהיעדר מעורבות מספיקה של המתאם בתהליך שעובר הנער ובהיעדר קשר בין המתאם ובין קצינת המבחן, ובינה ובין הנער במהלך השל"ץ. לכן, מומלץ להדק את הרצף הטיפולי ואת תיאום הטיפול בנער, לרבות העברת מידע בין הגורמים המטפלים בנער, לתעדף השמה במקומות בעלי אופי חברתי ולהגביר את מעורבות שירות המבחן לנוער במהלך השיקומי. לפני כניסת הנער לתוכנית, מומלץ להתמקד בשתי מטרות מרכזיות עבורו, מבין כלל התוצאות הרצויות של התוכנית. מטרות אלה יועברו לכלל הגורמים המטפלים בנער ויעמדו לנגד עיניהם בכל שלב בטיפול.