דוח זה מתאר הערכת עלות-תועלת של תכנית אשת חיל, שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל, לשילוב בעבודה של נשים מרוחקות משוק העבודה שאינן מקבלות קצבת הבטחת הכנסה.
הדוח בוחן את העלות והתועלת מנקודת המבט של המשק (הגדלת המשאבים העומדים לרשות החברה), מנקודת המבט של הממשלה (חיסכון בתקציב הממשלתי נטו) ושל המשתתפת (שיפור המצב הכלכלי). הספרות רואה בדרך כלל בנקודת המבט של המשק (החברה) את נקודת המבט העיקרית.
אומדן התועלת מבוסס על הערכת ההשפעה של התכנית על השילוב בתעסוקה. הערכה זו מסתמכת על השוואה בין השילוב של משתתפות בעבודה לעומת השילוב של נשים דומות שלא השתתפו בתכנית. נתוני המשתתפות נלקחו ממערכת המידע של התכנית, ונתוני קבוצת ההשוואה נלקחו מסקרי כוח אדם של הלמ"ס. אומדן ההשפעה הסופית נעשה באמצעות התאמה בין המשתתפות לבין המרואיינות, בשיטת Coarsened Exact Matching (CEM). התבססנו גם על הנחות לגבי גורמים שלא יכולנו לאמוד במדויק בשל מגבלות הנתונים.
ממצאים נבחרים:
-
מנקודת המבט של המשק, שנתיים מאז שהמשתתפות החלו את השתתפותן בתכנית – התועלת בגין משתתפת, בממוצע, גדולה מן העלות. בגין משתתפת מן החברה הערבית התועלת נטו (תועלת פחות עלות) היא כ-6,150 ₪; בגין משתתפת יהודייה ילידת ישראל – כ-5,250 ₪; בגין משתתפת יוצאת אתיופיה – כ-7,300 ₪.
-
מנקודת המבט של משתתפת, התועלת גדולה מן העלות, שכן השכר שהמשתתפות מרוויחות כשהן יוצאות לעבודה גבוה מן העלויות הכרוכות ביציאה לעבודה. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום מצד המשתתפות.
-
מנקודת המבט של תקציב הממשלה, העלות (ההשקעה בתכנית) גדולה מן התועלת (החיסכון בתקציב): הממשלה גם נושאת בעלות התכנית וגם אינה חוסכת בהוצאות, משום שהתכנית כאמור אינה מיועדת למקבלות קצבת הבטחת הכנסה ורק מיעוט מן המשתתפות מגיעות לרמות שכר גבוהות מספיק לתשלום מס הכנסה. חלק מן המשתתפות המשתלבות בעבודה אף זכאיות למענק עבודה ('מס הכנסה שלילי').
ההערכה לא הביאה בחשבון רכיבים שקשה לאמוד את ערכם הכספי, כגון השפעת התכנית על בני משפחה של המשתתפות והשפעה בטווח ארוך משנתיים.
העבודה נערכה ביוזמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובמימונו. ממצאי העבודה מסייעים למשרד להעמיק את מאמציו לבחון את האפקטיביות של התכנית שלו; מעבר לכך, הם תורמים לבחינה הכלכלית של תכניות תעסוקה בישראל.