הערכת עלות-תועלת של תכניות חדשניות לקידום התעסוקה של אוכלוסיות עם שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה

דוח זה מתאר הערכת עלות-תועלת של שלוש תכניות של ארגון ג'וינט-תבת שמטרתן שילוב אוכלוסיות מיוחדות בעבודה – תכנית אשת חיל לנשים ערביות, תכנית מפת"ח לאוכלוסייה החרדית ותכנית סטרייב לצעירים עם משאבים מוגבלים.

הדוח מתמקד בבחינת העלות והתועלת מנקודת המבט של המשק (הגדלת המשאבים העומדים לרשות החברה), אך כולל גם הערכה מנקודת המבט של הממשלה (חיסכון בתקציב הממשלתי נטו) ושל המשתתף (שיפור המצב הכלכלי).

אמדן התועלת מבוסס על הערכת ההשפעה של התכניות על השילוב בתעסוקה הנמדדת על בסיס השוואה בין השילוב של האנשים בעבודה לעומת השילוב של לקבוצת אנשים דומים שלא השתתפו בתכניות. נתוני המשתתפים נלקחו ממערכת המידע של התכניות, ונתוני קבוצת ההשוואה נלקחו מסקרי כוח אדם של הלמ"ס. התבססנו גם על הנחות לגבי גורמים שלא יכולנו לאמוד במדויק בשל מגבלות הנתונים.

מהממצאים העיקריים:

  • מנקודת המבט של המשק, שנתיים מאז שהמשתתפים החלו את השתתפותם בתכניות – התועלת בגין משתתף, בממוצע, גדולה מן העלות. באשת חיל: התועלת נטו (תועלת פחות עלות) היא כ-7,400 ₪ למשתתפת; במפת"ח – כ-9,800 ₪ למשתתף; בסטרייב – כ-6,700 ₪ למשתתף. זוהי נקודת המבט העיקרית, כיוון שהתכניות לא היו מיועדות למקבלי קצבת הבטחת הכנסה בעת הבדיקה, וההשתתפות אינה כרוכה בתשלום מצד המשתתפים ולפיכך:
  • מנקודת המבט של המשתתף, התועלת גדולה מן העלות, שכן השכר שהמשתתפים מרוויחים כשהם יוצאים לעבודה גבוה מן העלויות הכרוכות ביציאה לעבודה.
  • מנקודת המבט של תקציב הממשלה, העלות (ההשקעה בתכנית) גדולה מן התועלת (החיסכון בתקציב). זאת משום שחלק מן המשתתפים המשתלבים בעבודה היו זכאים למענק עבודה ('מס הכנסה שלילי'), ורק מיעוטם הגיעו לרמות שכר גבוהות מספיק לתשלום מס הכנסה.

ההערכה לא הביאה בחשבון מרכיבים שקשה לאמוד את ערכם הכספי, כגון השפעת התכניות על בני משפחה של המשתתפים והשפעות בטווח ארוך משנתיים.

העבודה נערכה ביוזמת תבת ובמימונו. ממצאי העבודה מסייעים לתבת להעמיק את מאמציו לבחון את האפקטיביות של התכניות שלו; מעבר לכך, הם תורמים לבחינה הכלכלית של תכניות תעסוקה בישראל.