"יוצרים עתיד" – תוכנית מעבר מבית הספר לעולם התעסוקה עבור תלמידים עם מוגבלות – מחקר הערכה

רקע

שלב המעבר מבית הספר התיכון לעולם הבוגרים הוא שלב חשוב ומורכב. עזיבת המסגרת המובנית מאתגרת ודורשת משאבים אישיים וסביבתיים. עבור צעירים עם מוגבלות האתגר גדול אף יותר עקב קשיים נוספים הקשורים למוגבלותם. תוכניות מעבר בית ספריות נועדו לסייע לבני הנוער בביצוע המעבר ולתת להם במסגרת בית הספר הכנה להשתלבות בעולם הבוגרים בתחומים של פנאי, לימודים, תעסוקה ועוד.

תוכנית "יוצרים עתיד" (להלן: התוכנית) היא תוכנית מעבר מבית הספר לעולם העבודה עבור תלמידים עם מוגבלויות שונות הלומדים בחינוך המיוחד. התוכנית הופעלה על ידי השירות לשיקום תעסוקתי באגף השיקום של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד הרווחה) בשיתוף עם האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. התוכנית פעלה בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. מטרת התוכנית הייתה לחשוף את התלמידים לעולם התעסוקה ולפתח אצלם אוריינטציית עתיד ויכולת לביצוע בחירות חשובות הקשורות לעתידם. התוכנית כללה שני חלקים עיקריים: חלק עיוני של היכרות אישית וכללית עם עולם התעסוקה וחלק מעשי של התנסות תעסוקתית במקומות עבודה בשוק החופשי. המחקר נערך עבור משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מטרת המחקר

מחקר ההערכה עסק באופן יישום התוכנית בבתי הספר ובבחינת אופן הפעלתה והשפעותיה לטווח הקצר ולטווח הארוך. מטרת המחקר היא להעריך את התוכנית ולסייע בהמשך פיתוחה.

שיטת המחקר

המחקר בוצע בשילוב של מתודות מחקר איכותניות וכמותיות, וכלל רכיבי מחקר שונים ומגוון של שיטות מחקר. בשלב הראשון בוצעו ביקורים בבתי ספר שהשתתפו בתוכנית וכן במקומות ההתנסות התעסוקתית, במסגרת הביקורים נערכו שיחות אישיות וקבוצתיות עם ממונים ותלמידים. בשלב השני בוצעו ראיונות חצי מובנים עם אנשי הצוות החינוכי בבתי הספר האחראים לתוכנית, עם זכייני התוכנית ועם אנשי מפתח במשרד הרווחה ובמשרד החינוך. בשלב השלישי הועברו שאלונים כמותיים לרכזי התוכנית, לתלמידים, למורים ולממונים במקומות ההתנסות. שנתיים לאחר איסוף הנתונים הכמותיים הראשונים מילאו ההורים שאלונים במטרה לבחון את התוצאות לטווח הארוך. איסוף הנתונים הכמותיים בוצע בקרב קבוצה של משתתפי התוכנית וקבוצת השוואה של תלמידים בעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בתוכנית.

ממצאים עיקריים

יישום התוכנית – התוכנית הופעלה על ידי שני מפעילים: עמותת "אלווין" שהייתה המפעיל העיקרי ועמותת "שמע". יישום התוכנית בוצע על פי מודל עבודה שפותח למען התוכנית וכלל כמה רכיבים. בפועל נמצא כי חלק מרכיבי המודל לא בוצעו במלואם וייתכן שהיישום החלקי פגע במועילות התוכנית.

שביעות הרצון מן התוכנית של כלל הגורמים המעורבים בה הייתה גבוהה מאוד. 98% מן הממונים במקומות ההתנסות העידו על שביעות רצון גבוהה או גבוהה מאוד מהשתתפותם בתוכנית. 85% מן הממונים הביעו רצון להמשיך ולהעסיק תלמידים במסגרת התוכנית וחלקם אף הביעו עמדות חיוביות כלפי העסקה של תלמידים כעובדים מן המניין בעתיד. 91% מן ההורים דיווחו כי היו מרוצים או מרוצים מאוד מן התוכנית.

92% מן המורים חשבו כי ההתנסות תרמה או תרמה מאוד ליכולת של התלמיד להשתתף בשוק העבודה. 88% מן ההורים חשבו כי התוכנית תרמה או תרמה מאוד ליכולת של התלמיד להשתלב בעבודה.

אחת מן המטרות המרכזיות של התוכנית הייתה שילוב התלמידים במסגרות נורמטיביות של צבא, שירות לאומי, לימודים או עבודה בשוק החופשי לאחר סיום הלימודים. המחקר מצא כי מרבית התלמידים השתלבו לאחר סיום הלימודים במסגרות אלו, אם כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפי התוכנית למשתתפי קבוצת ההשוואה. תרומת התוכנית עבור התלמידים היא בהיכרות עם עולם העבודה, צבירת ידע וניסיון מקצועי ושיפור מיומנויות עבודה.

תרומה נוספת של התוכנית היא בשיפור הקשר עם רשויות הרווחה. הממצאים מראים כי השתתפות בתוכנית העלתה באופן מובהק את ההיכרות עם רשויות הרווחה והשירותים שהן מציעות עבור צעירים עם מוגבלות.