במסגרת היערכות משרד הרווחה לביצוע רפורמה בשירותי הרווחה עלו סוגיות שונות הנוגעות לדפוסי העבודה של המחלקות לשירותים חברתיים ולמתכונת הספקת השירותים על ידן.
במחקר הגישוש בוצעו ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע במשרד לזיהוי התפיסות הקיימות לגבי שירותים תומכים. כמו כן נעשה מיפוי של השירותים בתשע יחידות המשרד המטפלות כל אחת מהן באוכלוסייה אחרת.
כחלק מהטיפול של עו"ס המחלקה, הוא מפנה לקוחות למגוון גדול של שירותים הניתנים במימון המחלקה והמכונים "שירותים תומכים". לדעת המשרד, על אף שהשירותים הללו הם חלק מרכזי בשירות הניתן על ידי המחלקות, אין היום מסגרת מושגית אחידה ושיטתית להגדרתם ולמיונם. כמו כן לא ברורה מעורבותו של העובד הסוציאלי בטיפול בלקוח לאחר הפנייתו לשירותים השונים. לאור זאת, ביקש משרד הרווחה מהמכון לערוך מחקר גישוש כדי לבחון סוגיות אלו.
במחקר הגישוש בוצעו ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע במשרד לזיהוי התפיסות הקיימות לגבי שירותים תומכים. כמו כן נעשה מיפוי של השירותים בתשע יחידות המשרד המטפלות כל אחת מהן באוכלוסייה אחרת. המידע נאסף ממפקחים ארציים וממנהלי שירותים באגף לשירותים חברתיים, באגף לשיקום, באגף לאדם המפגר ובאגף התקון. נוסף לכך, נאסף מידע ממנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ומעובדים סוציאליים במספר רשויות מקומיות.
בחלקו הראשון הדוח מציע מסגרת מושגית שלפיה השירותים התומכים כוללים את כל השירותים הניתנים בקהילה בהפניה של עו"ס מחלקה כחלק מתוכנית הטיפול בלקוח. זוהו שני מדדים עיקריים שיכולים לשמש בסיס למיון שירותים אלה: קיום מרכיב מקצועי-טיפולי בשירות (קיום איש מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית), וטווח הזמן שהשירות ניתן ללקוח (חד-פעמי, קצר טווח – עד שנה, וארוך טווח – מעל שנה). במיפוי השירותים זוהו 123 שירותים תומכים, ונמצאו הבדלים משמעותיים בין יחידות המשרד בסוג השירותים לפי מדדים אלו.
בחלקו השני הדוח מציג את תפיסותיהם של אנשי השטח לגבי המעקב של עו"ס המחלקה אחר השירותים התומכים המסופקים ללקוח. זוהו שני מדדים שיכולים לשמש בסיס למיון סוגי המעקב הרצוי של עו"ס המחלקה: הגורם שעמו העו"ס נמצא בקשר – קשר עם הלקוח עצמו או קשר עם הצוות המטפל של השירות על אודות הלקוח ותדירות המעקב ("צמוד", "רופף", "מרוחק"). אנשי השטח סברו כי יש קשר בין סוג השירות התומך שאליו הופנה הלקוח, לבין סוג המעקב הרצוי.
שתי הטיפולוגיות המוצגות בדוח זה – האחת למיון השירותים התומכים והשנייה למיון דפוסי המעקב הרצויים של עו"ס המחלקה – יכולות לשמש מרכיב חשוב בקביעת נהלים לניהול הטיפול בלקוחות המחלקות. לשם יישום טיפולוגיות אלה דרושים מספר צעדים: קבלת משוב רחב יותר מגורמים נוספים במשרד לחידוד המסגרת המושגית וביצוע פיילוט בשימוש בטיפולוגיות בחלק מיחידות המשרד.
המחקר בוצע בשיתוף ובמימון משרד הרווחה – האגף לשירותים אישיים וחברתיים והאגף למחקר, תכנון והכשרה.
הצעה לציטוט באנגלית:
Nir, S., & Korazim, M. (2011). Developing a Conceptual Framework to Classify Supportive Services Provided by Social Service Departments: An Exploratory Study. RR-594-11
Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)