תהליך למידה לפיתוח מדיניות ורצף מודלים חדשניים של מקלטים לנשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן – סקירת ספרות בין-לאומית

רקע

עד שנת 2020 היה הטיפול במקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן (domestic violence shelters, להלן: המקלטים) ודירות המעבר באחריות אגף קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי (משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דאז, להלן: משרד הרווחה). בעקבות תהליך של ארגון מחדש הועבר הטיפול במקלטים לנשים נפגעות וילדיהן לאגף בכיר חוץ ביתי, משפחה, ילד ונוער והשמות מיוחדות (להלן: האגף החוץ-ביתי) במינהל שירותים אישיים וחברתיים. האגף אמון על טיפול בנשים ובילדיהן שסובלים מאלימות בזוגיות, ועושה זאת כחלק מאחריותו לשירותים חוץ-ביתיים.

עם השינוי הקים האגף לדיור חוץ-ביתי ועדת מקלטים, ותפקידה היה למפות את השירותים הקיימים, להצביע על השירותים החסרים, על היבטים בעבודת השירותים שרצוי לשמר ועל ההיבטים שרצוי לשנות. על בסיס עבודת הוועדה יצא מטה משרד הרווחה בשיתוף עם ד"ר דניאלה שבאר-שפירא מאוניברסיטת תל אביב לתהליך של פיתוח רצף מודלים של שירותים חוץ-ביתיים בעבור נשים וילדים הסובלים מאלימות בזוגיות וגיבוש מדיניות סדורה.

כחלק מן המהלך הזמין האגף לדיור חוץ-ביתי את צוות המחקר ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל לחבור לתהליך הלמידה בדרך לפיתוח רצף מודלים חדשניים של המקלטים ולבצע סקירת ספרות בין-לאומית שתתמוך בו.

מטרה

הסקירה נועדה ללוות את תהליך עיצוב המדיניות ופיתוח רצף מודלים חוץ-ביתיים חדשניים בעבור נשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן השוהים במקלטים באמצעות מתן מידע על פרקטיקות מיטביות וסוגיות שונות שהעסיקו את קובעי המדיניות במשרד הרווחה.

שיטה

סקירת הספרות כוללת סקירות ספרות שיטתיות, מאמרים אקדמיים וספרות אפורה (מסמכי מדיניות, מחקרי הערכה, אתרי אינטרנט של נותני שירותים ועוד) שבחנו היבטים שונים בעבודת המקלטים ואת חוויותיהם של נשים וילדים ששהו במקלטים. איסוף המידע נערך בין החודשים יוני 2022 לדצמבר 2022, והמידע אותר במאגרי מידע אקדמיים וברשתות האינטרנט.

ממצאים עיקריים

ממצאי המחקרים שנסקרו מתייחסים לשבע סוגיות שהעסיקו את קובעי המדיניות:

1. הערכה של רמת הסכנה של נשים נפגעות אלימות והאסטרטגיות שבהן הן נוקטות כדי להקטין את הסיכון לאלימות: נשים נפגעות אלימות משתמשות באסטרטגיות רבות כדי להפחית את הסיכון לאלימות, את תדירותה ואת חומרתה או כדי להימנע ממנה. ממחקרים עולה שככל שהנשים נקטו אסטרטגיות הרגעה פסיביות יותר, כך היו יעד לאלימות ברמה בינונית ונמוכה מצד בני זוגן, ואילו נשים שנקטו אסטרטגיות אקטיביות, בהן התנגדות מפורשת ואף תקיפה בחזרה, ספגו אלימות חמורה מצד בני זוגן ולעיתים אף היו בסכנת חיים.
2. חווית השהות של נשים במקלטים: ממחקרים שונים עולה שלמערכת היחסים של הנשים עם נשות הצוות במקלטים יש חשיבות מכרעת והשפעה בעלת משקל על תפיסת הנשים את שהותן במקלטים.
3. הסביבה הפיזית של המקלט: סביבה פיזית מותאמת הכוללת מרחב פרטי לצד מרחבים ציבוריים וקרבה לטבע מסייעת להסתגלותן של נשים למקלט.
4. משך השהות: נמצא שככל שהשהות במקלטים ארוכה יותר כך ההיתכנות שהנשים יצאו ממעגל האלימות גבוהה יותר.
5. חווית השהות של ילדים במקלטים: הילדים חווים את השהות באופן אמביוולנטי. מחד גיסא הם חווים את המעבר למקלט כמנותק מרצף החיים שלהם, פתאומי ומאופיין באי-ודאות. מאידך גיסא הם מעריכים את הביטחון והמוגנות שקיבלו במקלט לצד סיוע בתחומי חיים נוספים.
6. עקרונות להתערבות עם ילדים השוהים במקלטים: נמצאו שני סוגים של עקרונות מומלצים. עקרונות אוניברסליים, כגון שמירה על המוגנות והביטחון של הילדים ומניעת רה-טראומטיזציה ועקרונות של טיפול ממוקד טראומה, למשל קבלה ללא תנאי כנגזרת של הבנה של השפעות הטראומה על הילדים והאימהות והערכה של השפעות החשיפה לאלימות בזוגיות על הילד.
7. התערבות בין-תחומית עם נשים וילדים במקלטים: מן הספרות עולה שחסרים שיתופי פעולה עם נשות מקצוע בתחום הרפואה ובריאות הנפש. נוסף על כך, נדרש מודל עבודה כוללני עם שירותים משיקים בקהילה. אחד המודלים שאימצו בשנים האחרונות שירותים רבים בקהילה שמסייעים לנשים נפגעות אלימות בזוגיות הוא מודל התגובה הקהילתית המתואמת. מודל זה מתמקד בתיאום בין סוגי המענים של גורמים שונים בקהילה ובמניעת כפילות ביניהם, ובכך הוא מקדם את היעילות במתן השירותים.

המלצות

עבור כל סוגיה נוסחו המלצות כפי שעלו מסקירת הספרות. ההמלצות המרכזיות מדגישות את הצורך בהרחבה ובטיוב של העבודה הבין-תחומית בין צוות המקלט ואנשי מקצוע בקהילה ואת הצורך בפיתוח רצף שירותים ומענים לנשים נפגעות אלימות בזוגיות וילדיהן בהתאם לצורכיהן הייחודיים.