סיקור קופות החולים בעיתונות הדיגיטלית והקשר בינו ובין מעברים בין קופות

מבוא

מספר המבוטחים בישראל העוברים מדי שנה מקופת חולים אחת לאחרת עלה משמעותית בין השנים 2010 ל-2019 (מ-117,015 מבוטחים ל-199,283 מבוטחים). מחקרים מצביעים על מגוון גורמים המשפיעים על מעבר מבוטחים בין מבטחי בריאות. בין גורמים אלו נמנים – שביעות רצון, נגישות השירותים ומידת המענה לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות שונות. גם התקשורת עשויה להשפיע על מגמות המעברים בין מבטחי בריאות. אולם ההתייחסות להשפעה זו מועטה ונבחנה במספר מצומצם בלבד של מחקרים בעולם. בישראל בפרט, לא נבחנה עד כה השפעת התקשורת על בחירת קופות החולים. מחקר זה בחן לראשונה את סיקור קופות החולים בעיתונות הדיגיטלית בישראל כדי להבין את ההשפעה האפשרית של סיקור זה על מעברי מבוטחים בין קופות חולים (להלן: 'מעברים').

המחקר הוא חלק ממחקר רחב היקף שנערך במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ובחן מודלים להבנת שינויים במספרי מבוטחים בקופות החולים.

מטרות

  1. לבדוק כיצד קופות החולים מסוקרות בעיתונות הדיגיטלית, ואם יש הבדלים בין הקופות בהיבטי סיקור מרכזיים
  2. לבחון אם יש קשר בין אזכור של קופת חולים מסוימת בכתבה ובין טון הכתבה
  3. לבחון אם יש קשר בין שיעור המעברים ובין היקף הסיקור התקשורתי ומאזן טון הכתבות

שיטות

במחקר בוצע ניתוח תוכן של 602 כתבות אשר סיקרו את קופות החולים בין השנים 2018-2008. הכתבות אותרו על ידי חברה לניטור ומחקר במדיה החברתית מארבעה מקורות דיגיטליים (אתרי האינטרנט ynet, מאקו, וואלה! והארץ). כל כתבה נבחנה מנקודת מבטה של קופת החולים שאליה סווגה, וקודדה על פי כמה פרמטרים כדי לאמוד את אופי הדיווח. תהליך הקידוד יצר קובץ נתונים הכולל את הפרמטרים המרכזיים של ניתוח תוכן הכתבות. קובץ זה נותח אף הוא כדי לספק מענה לשתי מטרות המחקר הראשונות. לאחר מכן, נבחן אם יש קשר בין הסיקור התקשורתי ובין המעברים, באמצעות חיבור תוצאות ניתוח התוכן לקובץ נוסף המכיל נתונים מן המוסד לביטוח לאומי בנוגע למעברים בין קופות חולים ומדדים נוספים.

ממצאים

  • בבחינת ניתוח תוכן הכתבות עבור כל קופות החולים יחדיו על פני כל השנים נמצא כי 59% מן הכתבות היו ב-ynet, 18% ב-מאקו, 14% ב-הארץ ו-9% ב-וואלה!; 66% מן הכתבות היו חדשותיות, 29% כתבות מגזין וכ-4% כתבות שיווק; 24% מן הכתבות עסקו באיכות השירותים, 20% במידע וזכויות, 17% בהתנהלות כלכלית וליקויים ניהוליים, 15% במחקרים, 13% בשינויים בתוכנית הביטוח ופתיחת שירותים חדשים ו-11% בהיבטים משפטיים ופליליים; 37% מן הכתבות היו בעלות טון חיובי, 24% בעלות טון ניטרלי ו-39% בעלות טון שלילי.
  • בבחינת ניתוח תוכן הכתבות עבור כל אחת מקופות החולים בנפרד על פני כל השנים נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקופות בסיקור התקשורתי. שיעור הכתבות הגבוה ביותר נמצא עבור קופת חולים 'כללית' (32%), ואחריה 'מכבי' (28%), 'מאוחדת' (22%) ו'לאומית' (18%). חלקן של הכתבות החדשותיות מסך כל הכתבות נע בין 59% עבור קופת חולים 'לאומית' ל-73% עבור קופת חולים 'כללית', ואילו חלקן של כתבות השיווק היה 9% עבור קופת חולים 'לאומית' לעומת 2% בקופת חולים 'כללית'. הקופות נבדלו זו מזו גם בטון הכתבה, כך שעבור 'מאוחדת' ו'כללית' שיעור הכתבות השליליות היה גבוה מן החיוביות, ומנגד, עבור 'מכבי' ו'לאומית' שיעור הכתבות החיוביות היה גבוה מן השליליות. בפרט, נמצא כי מבין כל קופות החולים, ל'מכבי' שיעור הכתבות החיוביות הגבוה ביותר (44%) מתוך סך הכתבות הנוגעות לה, ואילו ל'מאוחדת' שיעור הכתבות השליליות הגבוה ביותר (48%) מתוך סך הכתבות הנוגעות לה.
  • רק ב-17% מכלל הכתבות היה אזכור של נתונים על ביצועי הקופות. הכתבות הציגו נתונים על מצבן הכספי של הקופות על סמך דוחות משרד הבריאות (6%), מעברים בין קופות על סמך דוחות המוסד לביטוח לאומי (3%), קבילות הציבור על סמך דוחות משרד הבריאות (4%), שביעות רצון על סמך דוחות מכון ברוקדייל (3%), ומדדי איכות על סמך דוחות התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה (1%).
  • גורמים כמו סוג, נושא, מקור וייחודיות הכתבה נמצאו קשורים לסיכוי הכתבה להיות חיובית. בניתוח רגרסיה לוגיסטית נמצא כי כתבות מגזין ושיווק העלו את הסיכוי של הכתבה להיות חיובית (OR=1.98 ו-OR=5.22 בהתאמה(, לעומת כתבות חדשותיות. גם נושאים מסוימים, ובייחוד כתבות שעסקו בשינויים בתוכנית הביטוח ופתיחת שירותים חדשים וכתבות שבהן דווח על מחקרים, העלו את הסיכוי של כתבה להיות חיובית. זאת לעומת כתבות שעסקו בהתנהלות כלכלית ובליקויים ניהוליים. מנגד, נמצא כי כתבות אשר עסקו בנושאים משפטיים ופליליים הפחיתו את הסיכוי של כתבה להיות חיובית (OR=0.33). כך גם אזכור של קופה אחרת בכתבה הפחית את סיכויה להיות בעלת טון חיובי. לאחר הפיקוח על כל אלה – נמצא קשר חיובי בין אזכור קופת חולים 'מכבי' בכתבה ובין סיכויי הכתבה להיות חיובית.
  • שלא כמו השערת המחקר, בבחינת המודל לניבוי שיעורי עזיבת הקופה (כלומר, מעבר לקופה אחרת) לא נמצא קשר מובהק בין מאזן טון הכתבות לשיעור העוזבים. עם זאת, להיקף הסיקור התקשורתי נמצא קשר חיובי לשיעור העוזבים (B=0.54).

דיון והמלצות

  • ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מספר הדיווחים בתקשורת ובין המעברים. לפיכך, אם הרגולטור האחראי מעוניין לעודד תחרותיות בין קופות החולים, ראוי שיביא בחשבון שפרסומים בתקשורת עשויים להשפיע על מגמת העלייה במספר המעברים.
  • ממצאי המחקר מראים כי רק בחלק קטן מכלל הכתבות (16%) היה אזכור של נתוני ביצוע השוואתיים בין הקופות, מה שעשוי לשקף כי יש דיווח מועט יחסית בתקשורת בנוגע למידע מעין זה. הדבר עלול לפגוע ביכולת הציבור לקבל מן התקשורת תמונת מצב מקיפה ומשווה על הביצועים של כל קופת חולים, ובכך להקשות עליו לבצע בחירה מושכלת בין הקופות. לשם מתן מענה, ראוי שמשרד הבריאות ישקול לקדם פרסומים בתקשורת של נתונים השוואתיים על אודות הקופות ולפתח מאגר מידע נגיש לציבור אשר יכלול נתונים מסוג זה.
  • ממצאי המחקר הראו שהקופות נבדלות בהיקף כתבות השיווק. כדי לעודד שקיפות, עולה הצורך באכיפת הרגולציה הנוגעת לפעילות השיווק של הקופות באופן כללי, ובפרט בעיתונות הדיגיטלית.

 

הצעה לציטוט בעברית:
קגיה, ש., סובול- סראג', ד. ואבן, ד. (2023). סיקור קופות החולים בעיתונות הדיגיטלית והקשר בינו ובין מעברים בין קופות. דמ-23-932. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
הצעה לציטוט באנגלית:
Kagya, S., Sobol-Sarag, D., & Even, D. (2023). Digital Press Coverage of Health Plans and Correlations with Transfers Between Plans. RR-932-23. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)