מטפלים ומדריכים במסגרות דיור, תעסוקה מוגנת ויום שהות ארוך לאנשים עם פיגור שכלי: מאפיינים, תפיסות תפקיד ושביעות רצון מעבודה

מטפלים/מדריכים הם מרכיב חשוב בהבטחת טיפול נאות לאוכלוסייה עם פיגור שכלי. בשנים האחרונות עולות סוגיות רבות לגבי מדיניות ההעסקה של כוח אדם זה. מהספרות עולה שמפעילי השירותים משלמים שכר נמוך ומסתפקים בכוח אדם בעל הכשרה מינימלית. כמו כן, הם מתמודדים עם תחלופה גבוהה.

מחקר זה, הראשון מסוגו בישראל, בוחן מספר היבטים מרכזיים הקשורים לעבודה של מטפלים ומדריכים לאנשים עם פיגור שכלי במסגרות דיור, תעסוקה מוגנת (מע"ש) ויום שהות ארוך, בהם: הפרופיל הדמוגרפי והרקע המקצועי, תחומי התפקיד, תנאי העסקה, שביעות רצון, קשיים בעבודה, דרכי הכשרה, גיוס ותחלופה.

המידע נאסף ממדגם של 298 מטפלים ו-53 מנהלים. להלן מספר ממצאים העולים מהמחקר:

• אוכלוסיית המטפלים/המדריכים מורכבת ברובה מנשים (86%), כמחציתה מתחת לגיל 34 (43%), בעלת השכלה אקדמית (51%) וחדשה בתפקיד נוכחי (62% עובדים חמש שנים ופחות בתפקיד נוכחי). נמצאו הבדלים במאפייני העובדים בין המע"ש לבין הדיור ויום שהות ארוך.
• רק לשליש (35%) יש תעודה של מטפל מוסמך. ברוב המסגרות ההכשרה מתבצעת תוך כדי עבודה.
• המטפלים/מדריכים פועלים במישורים שונים: במע"ש – הדרכה וסיוע בעבודה, בדיור וביום שהות ארוך – סיוע בצורכי יום-יום וניהול משק בית. בנוסף, בכל המסגרות מטפלים מקדישים זמן לשיחות אישיות ופעילות חברתית, פחות במע"ש (שליש מהזמן בממוצע) מאשר בשתי המסגרות האחרות (מחצית הזמן).
• שיעור ניכר מהמטפלים מדווחים על קשיים בעבודה, בעיקר קשיים הקשורים למאפייני המשתתפים (57% מהמטפלים) כמו: בעיות התנהגות וקשיים בתקשורת. אמנם המטפלים אינם מדווחים על שחיקה, אך הציון הממוצע של עומס פיזי ורגשי עמד על 2.3 (בסולם של 4-1). בנוסף, 20% מהמטפלים סבורים שהתנאים הפיזיים אינם הולמים. המנהלים וחלק מהמטפלים סבורים שמספר המשתתפים למטפל גדול מהרצוי (89% ו-20%, בהתאמה).
• ביטוי נוסף לקושי בעבודה הוא היעדרות: ב-3 החודשים לפני המחקר, 27% נעדרו 3 ימים ויותר ו-15% נעדרו 5 ימים ויותר. בקרב הנעדרים 3 ימים ויותר שיעור המרגישים תשושים פיזית היה גבוה יותר מאשר בקרב מי שנעדרו פחות.
• הנתונים מצביעים על תנודות ניכרות בכוח אדם של מטפלים ומדריכים במסגרות אלה. ב-2001, גויסו 31% מהעובדים ועזבו – 23%; תופעה זו בלטה בדיור (40% גויסו ו-32% עזבו). באופן כללי, 35% מהמנהלים דיווחו על קשיים בגיוס עובדים בשנתיים שקדמו למחקר.
• העבודה נתפסת בידי מרבית המטפלים כבעלת מאפיינים חיוביים: גיוון, עצמאות, הנאה בעבודה וניצול כישורים (87%-75%).
• כמעט כולם מרוצים מאוד (61%) ומרוצים (35%) מהעבודה והיו בוחרים שוב בתפקיד זה (87%).

הממצאים מעלים מספר סוגיות בפיתוח המטפלים והמדריכים, כגון: מהן המיומנויות בתחומים השונים הדרושות למילוי תפקיד המטפל/מדריך? כיצד ניתן להפחית את הקשיים בעבודה ואת העייפות המתבטאת בהיעדרויות מהעבודה? כיצד ניתן לשמר כוח אדם זה במערכת תוך שמירה על איכותו?

המחקר הוזמן על-ידי האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה וקרן שלם, ומומן בסיוע קרן שלם.