רקע
אלימות במשפחה היא בעיה חברתית קשה ומורכבת הפוגעת בנשים ובגברים מכלל האוכלוסיות, הדתות, הגילים והמעמדות החברתיים והכלכליים. בתוכנית הלאומית הבין-משרדית למניעה וטיפול באלימות במשפחה פועלת ועדה ייעודית לפיתוח והפצה של כלים דיגיטליים וטכנולוגיות מתקדמות, שמטרתה לקדם את הטיפול בבעיית האלימות ולצמצם את היקפה.
עבודה זו מרכזת ממצאים ממהלך איסוף מידע באמצעות קבוצות מיקוד שנערכו בהשתתפות נשים וגברים במעגל האלימות המטופלים במסגרות ייעודיות לטיפול באלימות במשפחה ובהשתתפות אנשי המקצוע המטפלים בהם. המחקר נערך ביוזמה ובמימון של ג'וינט-אלכא וקרן רש"י, כחלק מן הליווי של עבודת הוועדה בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי.
מהלכים מסוג זה שבהם נאסף מידע ישירות ממקבלי ומקבלות השירות ומאנשי המקצוע המטפלים בהם מעוגנים ברציונל אמפירי, יישומי, מקצועי וערכי לפיו הם אלו המחזיקים בידע, במידע ובנקודת מבט ההכרחיים לשם זיהוי חסמים, גיבוש מדיניות, פיתוח מענים ופתרונות למניעה, איתור מצבי חירום וסכנה וטיפול. שימוש במתודולוגיה זו מבטאת השתתפות של מקבלי ומקבלות השירות בהליכי גיבוש מדיניות בהלימה לעיקרון "nothing about us without us".
מטרה
מטרת המהלך הייתה מיפוי הצרכים, החסמים והאתגרים במערכות השונות ועל פני השלבים השונים במעגל האלימות. המיפוי נעשה כבסיס לשיפור המענים הקיימים ולשם פיתוחים טכנולוגיים בעתיד למניעת מצבי חירום וסכנה, להעלאת המודעות להם ולטיפול מיטבי בנפגעים ובפוגעים.
ממצאים
ממצאי קבוצות המיקוד מוצגים על פי שישה צירי תוכן שגובשו מראש בוועדה:
- איתור מצבי מסוכנות
- סיוע בזמן אמת
- קהילות ותמיכה
- תהודה ציבורית וחינוכית
- טיפול מקצועי
- ידע ומידע
בכל אחד מששת הצירים זוהו חסמים במערכים המקצועיים, בהם: היעדר זמינות, מיידיות ונגישות של המענים הטיפוליים ושל גורמי אכיפת החוק המגביר את רמת הסכנה של הנפגעים; חוסר סטנדרטיזציה בין רשויות מקומיות בסוג המענים והיקפם; מחסור בכוח אדם; קושי בהעברת מידע בין הגורמים השונים והיעדר עבודה מערכתית שיטתית ומתוכננת; הליכים בירוקרטיים מסובכים וממושכים בשירותים הציבוריים על רצף שלבי מעגל האלימות וחוסר אמון בשירותים אלו; חוסר מודעות וידע לזיהוי ומניעה של מצבי סכנה בקרב גופים ציבוריים ;היעדר התערבויות מונעות טרם הסלמת האלימות וחוסר בתוכניות חינוך והסברה להעלאת מודעות.
נוסף על כך, זוהו חסמים ברמת הפרט, הקהילה והחברה, בהם: אדישות חברתית לבעיה; רתיעה של הסביבה מהתערבות בתא המשפחתי; סוציאליזציה מוטה לתפקידי מגדר ועמדות חברתיות שיפוטיות כלפי הקורבנות; הערמת קשיים של הסביבה והקהילה על חשיפת האלימות; רתיעה של הפוגעים והנפגעים לזהות ולהכיר בעצמם כנמצאים במעגל האלימות; וחוסר ידע ומידע של פוגעים ונפגעים למערכי הסיוע הקיימים ולדרכי יצירת הקשר עימם.
מסקנות
- מהלך זה העלה מסקנות ותובנות כלליות אשר נבעו ממיפוי על פי צירי התוכן ומן ההשוואה בין הקבוצות. על אף שמטרתו המקורית של המהלך הייתה לזהות ולאפיין את הצרכים אשר יכולים לקבל מענה טכנולוגי, נצבר ידע רב ועשיר בנוגע לצרכים של מקבלי ומקבלות השירות ושל אנשי המקצוע, ובנוגע לחסמים שיש לפתור במענים הקיימים. מכאן, שהפיתוחים הטכנולוגיים עשויים להיות משלימים למערך הקיים ואינם באים להחליפו, ועליהם לתת מענה בכל אחד משלבי מעגל האלימות החל מחינוך והסברה, דרך איתור יזום ומתן מענה בזמן אמת וכלה בטיפול ואכיפה. עוד עלה כי יש לתעדף פיתוחים טכנולוגיים בסיסיים כגון פיתוח מסדי נתונים ממוחשבים, מאובטחים ופשוטים לשימוש לאיגום ידע ומידע ולהעברתם בין המערכות המטפלות.
- ישנה חשיבות לקיום מהלכים מסוג זה מעת לעת לשם ניטור תדיר של יישום המדיניות באופן אשר הולם את מטרותיה, לשם הסרת החסמים העומדים בפני מקבלי ומקבלות השירות ואנשי המקצוע ולשם קיום הלכה למעשה של עקרון ההשתתפות של מקבלי השירות בתהליכי גיבוש מדיניות הנוגעת ישירות לחייהם.