תעסוקת עולי אתיופיה בחיפה

שותפות חיפה-בוסטון הקימה בחיפה, בשיתוף עם גורמים נוספים, פרויקט תעסוקה לקידום השתלבותם בעבודה של עולי אתיופיה תושבי העיר. המחקר המוצג בדוח זה, שנערך ביוזמת השותפות, בוחן בצורה מעמיקה את נושא תעסוקת עולי אתיופיה מתוך פרספקטיבה כוללנית המשלבת את נקודת הראות של העולים עצמם, של המעסיקים ושל מפעילי תכניות התערבות לקידום תעסוקת העולים.

המחקר כלל שילוב של מרכיבים איכותניים וכמותיים. המרכיב האיכותני כלל ארבע קבוצות מיקוד עם עולי אתיופיה, שהתקיימו בנובמבר 2000 וראיונות עומק עם תשעה מעסיקים מסוגים שונים שקלטו עולים מאתיופיה בעבודה; המרכיב הכמותי כלל סקר בקרב מדגם מייצג של יוצאי אתיופיה גילאי 20-50 בחיפה, אשר נערך במארס-ספטמבר 2001 בין ממצאי המחקר העיקריים ניתן להזכיר:

• כמחצית העולים נמצאים בארץ 2-5 שנים בלבד, נתון שבוודאי משפיע על מידת השתלבותם בתעסוקה.
• שלושים ואחד אחוזים מהעולים (50% מהגברים ו-19% מהנשים) מועסקים, ו-20% נוספים (24% מהגברים ו-17% מהנשים) מחפשים עבודה. שיעורי התעסוקה הללו נמוכים, לא רק בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית, אלא אף בהשוואה לשיעורים שנמצאו בקהילות של יוצאי אתיופיה בעלות ותק דומה בערים אחרות בארץ.
• עם העלייה בוותק בארץ חל גידול בשיעור המועסקים, כאשר אצל הגברים הגידול הוא רציף ואילו אצל הנשים הגידול המשמעותי מתרחש לאחר 10 שנים. כלומר, תהליך הכניסה שלהן לשוק העבודה איטי יותר.
• שבעים אחוזים מהמועסקים עובדים בעבודות מקצועיות – בתעשייה (23%), במכירות ושירותים (25%), בפקידות (8%) ובמקצועות אקדמיים וחופשיים (13%, בעיקר מגשרים ומדריכים). כ-50% משתכרים שכר מינימום, ו-40% שכר גבוה יותר. שמונים ושלושה אחוזים מהמועסקים מרוצים מעבודתם. שיעור המרוצים בקרב המועסקים בעבודות בלתי מקצועיות כמעט זהה לשיעורם בקרב המועסקים בעבודות מקצועיות בתעשייה.
• הבלתי מועסקים סובלים מחסמים רבים: מחציתם לא למדו כלל; כשני-שלישים אינם מסוגלים כלל, או רק בקושי, לקרוא ולכתוב מכתב פשוט בעברית; לשני-שלישים אין כל ניסיון תעסוקתי בישראל; וכמחצית סובלים (לדבריהם) ממגבלות בריאות. עם זאת, העובדה שגם בקרב המועסקים, 30% לא למדו כלל, 30% אינם מסוגלים כלל, או רק בקושי, לקרוא מכתב פשוט בעברית, וכ-70% לא למדו מקצוע בארץ, עשויה להעיד כי ניתן לשלב בעבודה גם בעלי משאבים מוגבלים. בנוסף לחיפוש עבודה פעיל (35%) התגלתה בקרב הבלתי מועסקים גם מידה מסוימת של נכונות פסיבית לצאת לעבודה: כ-20% מהבלתי מועסקים שאפילו לא התכוונו לחפש עבודה בטווח הקרוב, הצהירו שהם מוכנים להתחיל לעבוד מיד אם תוצע להם עבודה.
• על סמך הראיונות עם העולים ועם המעסיקים ניתן לקבוע כי נודעת חשיבות לאופן הקליטה הראשונית במקום העבודה. הסברים על העבודה ועל נורמות ההתנהגות, בתוספת הדגמה וליווי בתקופה הראשונה, ויחס טוב ובלתי מפלה מצד המעסיק, עשויים לתרום לשביעות רצון של העולים מעבודתם ולצמצם את התחלופה בקרבם.

בסוף הדוח מוצגים כיוונים לקביעת מדיניות ופיתוח תכניות לקידום תעסוקת עולי אתיופיה. ממצאים ראשונים מהמחקר הוצגו בפני ועדת ההיגוי ובפני משלחת של הפדרציה היהודית בבוסטון. הממצאים מסייעים בתכנון וביישום הפרויקט התעסוקה בחיפה. המחקר בוצע במימון השותפות חיפה-בוסטון, המחלקה לישראל בסוכנות היהודית, ג'וינט-ישראל וג'וינט-מכון ברוקדייל.