רקע
הריחוק החברתי והצעדים שננקטו על ידי ממשלת ישראל לשם האטת ההתפשטות של מגפת הקורונה בישראל גרמו לנזק ניכר לכלכלה. בסך הכול, התוצר ירד בשיעור שנתי ב-7% ברבע הראשון של שנת 2020 וב-29% ברבעון השני. שיעור האבטלה המורחב בקרב עובדים בני 65-25 (כולל עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת)) הגיע לשיא של 36% בחודש אפריל וירד ל-11% בסוף חודש יולי.[1]
למשבר הכלכלי הייתה השפעה רבה על המצב הכספי של משקי הבית בישראל. מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביולי 2020 עלה כי 41% ממשקי הבית דיווחו על הידרדרות במצבם הכספי ו-55% הביעו חשש שלא יוכלו לעמוד בהוצאותיהם החודשיות. 21% ציינו שהם או בן משפחתם הפחיתו בצריכת מזון בשבוע האחרון (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [הלמ"ס], 2020א).
הקשיים העומדים בפני משקי הבית בישראל נתגלעו על אף צעדים משמעותיים שנקטה ממשלת ישראל כדי למתן את השפעת המשבר הכלכלי. סך ההוצאות הממשלתיות המתוכננות לשנת 2020 עומדות על כ-150 מיליארד ש"ח – כ-100 מיליארד ש"ח תמיכות, דמי אבטלה וצריכה ציבורית וכ-50 מיליארד ש"ח קרנות בערבות מדינה וצעדי מימון ותזרים אחרים. זאת ועוד, בנק ישראל פרסם הנחיות המאפשרות למשקי בית ולעסקים קטנים לדחות ולפרוס מחדש את תשלומי ההלוואות שלהם ומנע מן הבנקים להגביל חשבונות בנק של כותבי המחאות ללא כיסוי בתקופת ההגבלות הראשונה עד חודש יוני 2020.
כמה מחקרים קודמים תיעדו את השפעות המשבר הכלכלי על תעסוקה והכנסה מעבודה (למשל הלמ"ס, 2020ב; אבירם-ניצן וזקן, 2020; אחדות ואח', 2020). עם זאת, יש מידע מוגבל על האופן שבו הפסדי הכנסה אלה השפיעו על הוצאות משקי הבית, על אורח החיים שלהם ועל יכולתם לכסות את הוצאותיהם החודשיות. יש גם מעט מידע על הבדלים בהשפעות אלה על פלחי אוכלוסייה שונים. עוד פחות ידוע באילו משאבים משקי בית השתמשו כדי להסתדר בתקופה זו, מה הייתה השפעת המשבר על כספי משקי הבית ועד כמה עזר הסיוע הממשלתי למתן את ההשפעה של הפסדי ההכנסה על רווחתם הכלכלית של משקי הבית.
שאלות המחקר
חומרת המשבר ונכונות הממשלה לספק תמיכה כלכלית נרחבת מעלות שאלות חשובות הנוגעות ישירות למדיניות הממשלה. ראשית, בעוד הכלכלה מתאוששת לאיטה מן הסגר וההגבלות שהוטלו בחודשים מארס-אפריל, כיצד התנהלו משקי הבית בישראל? ובאופן כללי מה היה המצב הפיננסי של משקי הבית לקראת הכניסה לסגר נוסף בספטמבר? האם נדרש סיוע ממשלתי נוסף? שנית, כיצד הושפעו קבוצות אוכלוסייה שונות מן המשבר? אילו משקי בית איבדו את יכולתם לכסות את הוצאותיהם ולשמור על איכות חייהם? ולבסוף, כיצד זה משפיע על הפניית הסיוע הממשלתי לאלו הזקוקים לו ביותר, בעיקר על רקע תכנון תגובת הממשלה להשפעת הסגר השני בספטמבר על הכלכלה. שאלות אלו ידונו בדוח הנוכחי, ובדוחות בעתיד נבחן את ההשפעות של מדיניות ממשלתית ספציפית ונבחן באילו משאבים כספיים נוספים השתמשו משקי בית כדי להסתדר במהלך המשבר.
[1]השיעור הרשמי של האבטלה מנתוני סקר כוח אדם (סכ"א) של הלמ"ס. השיעור שאינו כולל את העובדים בחל"ת היה 3% באפריל ו-4.3% ביולי (הלמ"ס, 2020ב).
המחקר מומן בסיוע ממשלת ישראל.