דפוסי תעסוקה וחסמים לתעסוקה באוכלוסייה הבדואית בנגב: מחקר הערכה מסכמת

רקע

שיעור העוני באוכלוסייה הבדואית בנגב הוא מן הגבוהים בישראל ונגזר בין השאר משיעורי תעסוקה ומשכר נמוכים. ממשלת ישראל פועלת לקידום התעסוקה באוכלוסייה הבדואית בנגב במגוון דרכים, עם זאת שיעורי התעסוקה באוכלוסייה זו ושכרה, במיוחד בקרב הנשים הבדואיות, עדיין נמוכים מאלו שבכלל האוכלוסייה. מחקר הערכה זה בוחן לעומק את עולם התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, לשם טיוב והתאמה של כלי המדיניות לצרכים, לחסמים ולחוזקות הייחודיים של אוכלוסייה זו, בדגש על אלו של הנשים הבדואיות.

המחקר בוצע בשנים 2022-2020 במסגרת הערכת תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 (החלטת ממשלה 2397).

מטרה

מטרת העל של המחקר הייתה לזהות גורמים חברתיים ותרבותיים, המתווספים לחסמי תעסוקה קיימים ומשפיעים על דפוסי התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב.

שיטה

המחקר התמקד באוכלוסייה הבדואית בנגב בגילי העבודה העיקריים (54-25). נעשה שימוש בארבעה מקורות מידע: (1) 40 ראיונות עומק עם 24 נשים ו-8 גברים מן האוכלוסייה הבדואית, ועם 8 אנשי מקצוע (קובעי מדיניות נציגי משרדי ממשלה ואנשי מקצוע מפעילי תוכניות ושירותים, בתחומי התעסוקה, האוכלוסייה הבדואית והתכנון); (2) סקר טלפוני בקרב 335 נשים ו-147 גברים מן האוכלוסייה הבדואית; (3) ניתוח נתונים מנהליים ונתוני סקרי כוח אדם (2020-2012) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (4) סקירת ספרות בין-לאומית בנוגע לחסמים לתעסוקה של קבוצות מוחלשות ולכלי מדיניות לקידומן בתעסוקה. כלי המחקר עברו התאמה תרבותית ושפתית על ידי מומחים לתרבות הבדואית וקיבלו את אישור ועדת האתיקה של מכון ברוקדייל.

ממצאים

בעשור האחרון חלה עלייה במדדי התעסוקה העיקריים בקרב גברים ונשים מן האוכלוסייה הבדואית בנגב, אולם הפערים בינה ובין כלל האוכלוסייה התייצבו במרביתם. המחקר מצביע על חסמים לתעסוקה העומדים בבסיס מגמות אלו וזיהה הזדמנויות לשיפורן.

חסמים לתעסוקה

1. רמות השכלה נמוכות מצמצמות את אפשרויות התעסוקה וההשתכרות של האוכלוסייה הבדואית בנגב, במיוחד בקרב נשים.
2. תפיסות חברתיות מסורתיות של האוכלוסייה הבדואית בנגב בנוגע לתעסוקה ולהשכלה משפיעות על דפוסי התעסוקה וההשכלה של נשים וגברים. זאת אף שבשנים האחרונות החברה הבדואית מצויה במעבר מחברה מסורתית למודרנית.
3. היצע נמוך של מקומות עבודה בקרבת אזור המגורים הוא חסם לתעסוקה בעיקר עבור נשים, אשר מוגבלות על ידי החברה מלהתרחק יתר על המידה מן המשפחה לטובת תעסוקה.
4. שיעור נמוך של פעוטות המשולבים במעונות יום לגיל הרך הוא חסם לתעסוקה בעיקר עבור נשים.
5. מגבלה פיזית או מחלה ממושכת של הפרט או בן משפחתו הן סיבה עיקרית לכך שגברים ונשים אינם עובדים.
6. מגבלות חברתיות על נוכחות של נשים במרחב הציבורי וחשש לביטחונן האישי משפיעים על דפוסי התעסוקה של נשים.
7. אפליה בשוק העבודה על בסיס היכרות או קרבה משפחתית מצמצמת את אפשרויות ההעסקה של נשים משכילות, ומעודדת שילוב עובדים מוכשרים פחות ברשויות המקומיות ובבתי הספר.

הזדמנויות לתעסוקה

1. השכלה על-תיכונית נמצאה כבעלת קשר לתעסוקה איכותית הן בקרב גברים הן בקרב נשים. שכן, השכלה מספקת לנשים לגיטימציה חברתית לצאת לעבוד, ותעסוקה תורמת לעצמאותן ולמעמדן החברתי של הנשים.
2. רישיון נהיגה נמצא כבעל קשר חיובי לתעסוקת נשים. כמו כן עלה כי רישיון נהיגה הוא כלי לחיזוק עצמאותן של נשים ולהעלאת תחושת הביטחון האישי שלהן.
3. מודלים של תעסוקה שצמחו בקהילה לרבות עבודות שנשים מבצעות בתוך הבית בתחומי עיסוק לגיטימיים, עשויים להוות הזדמנות לנשים לעבוד לנוכח המגבלות החברתיות המוטלות עליהן. בדומה לכך גם אפשרויות תעסוקה בקרבת אזור המגורים עשויות לסייע לנשים שעליהן להישאר בקרבת אזור מגוריהן, לצאת לעבוד.
4. הנהגה מקומית חזקה יכולה לזרז שיפור בתעסוקה. לנוכח ההשפעה של ההנהגה המקומית על התושבים, גיוס תמיכתה עשוי לסייע בגיבוש תוכניות פיתוח תעסוקה על פי הצרכים המקומיים.

סיכום והמלצות לפעולה

למרות פעולתה של הממשלה לקידום התעסוקה של הבדואים בנגב, בשנים האחרונות נבלמה מגמת צמצום הפערים בתחום זה בין אוכלוסייה זו לכלל האוכלוסייה בישראל. ממצאי המחקר תומכים בקיומם של חלק מן החסמים לתעסוקה הידועים בספרות, ובהם מיעוט השכלה והכשרה, מיעוט הזדמנויות לתעסוקה בתוך היישובים ומוגבלות פיזית של הפרט או בני משפחתו. אולם פרט להם, המחקר מראה כי לנורמות חברתיות השפעה ניכרת על דפוסי ההשכלה והתעסוקה של הנשים והגברים הבדואים, וכי הן משפיעות גם על חסמי התעסוקה המוכרים.

חלק מכלי המדיניות שיושמו עד כה אומנם פעלו כדי לצמצם את החסמים המוכרים לתעסוקה, אולם הם לא התחשבו במידה מספקת במבנה החברה הבדואית או בציפיות של החברה מן הנשים והגברים הבדואים. אפשר לשער שבשל כך כלים אלו היו מוגבלים ביכולתם לשפר את מצב התעסוקה באוכלוסייה זו. המחקר מצביע על כיווני פעולה אפשריים, ובהם מיסוד מנגנון שיתוף פעולה ותיאום בין הגופים הרלוונטיים שיכלול רכיב התאמה תרבותית של כלי המדיניות; הנגשת ארגז כלים המעודד עצמאות לנשים בגיל צעיר; הפניית מאמצים לשיפור ההשכלה וההכשרה הטכנולוגית של גברים צעירים; השקעה במודלים של הכנה לעבודה ולחיים הבוגרים בקרב נערים ונערות כבר בעת הלימודים בתי הספר העל-יסודיים ומייד בסיומם; ביסוס תשתית תעסוקה מקומית; חיזוק מודלים של תעסוקה שצמחו בקהילה; וחיזוק הביטחון האישי במרחב הציבורי.