רקע
תוכנית הרצף של 'מכבי שירותי בריאות' (להלן: 'מכבי') הושקה ב-2015, בעקבות ההכרה הגוברת שעם שחרורם של מטופלים מאשפוז בבית חולים וחזרתם לקהילה חשוב מאוד לתאם את המשך הטיפול בהם. החידוש בתוכנית לעומת המצב לפניה הוא שאחיות שהוכשרו במיוחד לתוכנית (להלן: אחיות תוכנית הרצף) יוצרות קשר טלפוני עם המטופלים זמן קצר לאחר שחרורם [1]. לאחר שחרורם. האחיות מעריכות לאיזה טיפול המשך המטופלים זקוקים, מעודדות אותם לפנות אליו, ובאמצעות מגוון גדול של ספקים בקהילה דואגות שיקבלו אותו.
מטרות המחקר
מטרות המחקר היו להעריך את השפעת תוכנית הרצף של 'מכבי': (1) על המהירות שבה המטופל מגיע אל אנשי מקצועות הבריאות לאחר השחרור מן האשפוז בבית החולים, ובפרט אל רופאת משפחה; (2) על היקף השימוש של המטופלים בשירותי בריאות בקהילה בשלושת החודשים שלאחר האשפוז; (3) על שיעור האשפוזים החוזרים בתקופה זו; (4) על ההוצאות של 'מכבי'.
שיטות המחקר
הניתוח המרכזי נעשה לפי הגישה Intention to Treat (להלן: 'בהתאם לטיפול המתוכנן'): בוצעה השוואה בין כלל מטופלי 'מכבי' ששוחררו בחורף 2014/15, לפני שתוכנית הרצף החלה לפעול (להלן: קבוצת 'לפני') ובין כלל מטופלי 'מכבי' ששוחררו מבתי חולים בחורף 2016/17, לאחר שתוכנית הרצף כבר החלה לפעול (להלן: קבוצת 'אחרֵי').
ניתוח משני נעשה לפי הגישה as treated (להלן: 'בהתאם לטיפול בפועל') – הוא התמקד במטופלי קבוצת 'אחרֵי': נעשתה השוואה בין מטופלים שאחות התוכנית יצרה איתם קשר ובין מטופלים שאחות התוכנית לא יצרה איתם קשר.
נעשה גם ניתוח היברידי: השוואה בין קבוצת 'לפני' לקבוצת 'אחרי' על פי הגישה 'בהתאם לטיפול בפועל'.
המחקר נעשה בשנים 2019–2021. מאגר המידע הממוחשב והמקיף של תיקי המטופלים ב'מכבי' היה המקור העיקרי לנתוני המחקר.
ממצאים
על פי הניתוח המרכזי של המחקר, לתוכנית הרצף לא היו השפעות ממשיות ומובהקות על מרבית משתני התוצאה המרכזיים. לעומת זאת, על פי הניתוח המשני נמצאו הבדלים של ממש בתהליכים ובתוצאות המעידים על השפעה חיובית של תוכנית הרצף.
מסקנות והמלצות לקובעי מדיניות
המחקר מעורר שאלות בנוגע למועילות תוכנית הרצף באופן שבו היא הופעלה בחורף 2016/17.
[1] בדוח זה בחרנו להשתמש בלשון נקבה: 'אחיות' ו'רופאות', אך הדברים חלים על נשים וגברים כאחד; וכך גם במקומות שבהם השתמשנו בלשון זכר.