הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל: תכנית הסיוע הלימודי: המשך מעקב אחר הישגי התלמידים בתשע"ג (2012/13) ובדיקת יישום המעטפת הרגשית-חברתית ותרומתה בתשע"ה (2014/15)

חל משנת הלימודים תשס"ה (2004/5), פועלת תכנית הסיוע הלימודי של הפרויקט הלאומי של הקהילה האתיופית בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה מחטיבות הביניים ומבתי-הספר התיכוניים (כיתות ז-י"ב) כתכנית תוספתית הניתנת אחרי שעות הלימודים. התכנית שואפת לשפר את הישגיהם של תלמידים אלו בלימודים ולצמצם את הפער בינם לבין התלמידים האחרים, עם דגש מיוחד על בחינות הבגרות; זאת,  באמצעות מתן מענים לימודיים, רגשיים וחברתיים. התכנית מפנה תשומת לב לצורכיהם הייחודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה, ומשלבת גם פעילויות משותפות להם ולתלמידים שאינם יוצאי אתיופיה. בפרויקט משתתפים הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), ממשלת ישראל, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, הסוכנות היהודית לישראל (JAFI), ג'וינט-ישראל (JDC) וקרן היסוד.

דוח מחקר זה הוא חלק ממחקר הערכה מקיף שמתבצע מאז שנת 2006, והוא ממשיך לבחון את השפעת התכנית על הישגי התלמידים שהשתתפו בה. הדוח מביא נתונים על הישגי תלמידי י"ב בשנת תשע"ג (2012/13) וכן על יישום המעטפת הרגשית-חברתית ותרומתה כפי שנבדקה בשנת תשע"ה (2014/15).

מממצאי המחקר

  • הישגים בבחינות הבגרות – המחקר בחן את השפעת התכנית על הישגי התלמידים בבחינות הבגרות בתשע"ג (2012/13), ולאורך כל שנות פעילותה. ככלל, הממצאים הם חיוביים ומצביעים על כך שלתכנית הייתה השפעה משמעותית הן על שיעור הזכאות לתעודת בגרות ולתעודת בגרות שעונה על דרישות הקבלה לאוניברסיטה, והן על צמצום הפערים בין הישגיהם של המשתתפים לבין ההישגים של התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה.
  • יישום המעטפת הרגשית-חברתית ותרומתה – המחקר בחן את יישום המעטפת הרגשית-חברתית הניתנת למשתתפי התכנית, תוך בדיקת תרומותיה הנתפסות בקרב מפעילי התכנית, צוותי בתי הספר והתלמידים. התלמידים משתתפים בפעילויות הפגתיות או העשרתיות מחוץ לבית הספר ומקבלים ליווי ותמיכה במפגשים  אישיים, קבוצתיים או בסדנאות. במרבית בתי הספר מדגישים גם פעולות לחיזוק מורשתם ותרבותם של יוצאי אתיופיה, ואת הקשר עם הורי התלמידים. התלמידים ציינו תרומות רבות של התכנית בפיתוח ובהעצמה אישית, בבניית תמונת עתיד, בהעלאת המוטיבציה, בקבלת אוזן קשבת לצורכיהם ובחיזוק הקשר עם הוריהם. בהפעלת התכנית נמצאו מספר אתגרים:  צורך בהבניית הפעילות ותקצוב מוגדר יותר; הוספת מענים רגשיים ופעילות לחיזוק מיומנויות הלמידה והעבודה עם ההורים; שיפור הכשרת האחראים החברתיים וחיזוק שיתופי הפעולה עם תכניות אחרות ביישובים.

כיווני פעולה לעתיד

בפני התכנית עומדים עדיין אתגרים משמעותיים, ובהם התמודדות עם לימוד השפה האנגלית, והגדלת שיעור הזכאות לתעודות בגרות העומדות בדרישות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן, המשך שיפור העבודה הנעשית במסגרת המעטפת הרגשית-חברתית עשוי להביא לקידום נוסף של הישגיהם ושל רווחתם האישית של  התלמידים.

המחקר הוזמן ומומן על-ידי הפרויקט הלאומי של הקהילה האתיופית בישראל, וממצאיו משמשים בסיס למאמצים המתמשכים לשפר את התכנית ולהרחיב את תפוצתה.

 

הצעה לציטוט בעברית:
ברוך-קוברסקי, ר., בן-רבי, ד. וקונסטנטינוב, ו. (2016). הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל: תכנית הסיוע הלימודי: המשך מעקב אחר הישגי התלמידים בתשע"ג (2012/13) ובדיקת יישום המעטפת הרגשית-חברתית ותרומתה בתשע"ה (2014/15).
דמ-16-713. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Baruj-Kovarsky, R., Ben-Rabi, D., & Konstantinov, V. (2016). The Ethiopian National Project – Scholastic Assistance Program: Follow-Up Study of the Scholastic Achievements in 2012/13 and Evaluation of the Socio-Emotional Support Program in 2014/2015. RR-713-16 ; ES-46-16. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)