הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה: מרכזי נוער 2008 – דוח הערכה שני

מטרתו של הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה היא לאפשר לבני נוער יוצאי אתיופיה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם ולהגביר את סיכוייהם לניעות חברתית ושילוב עתידי בשוק העבודה. הפרויקט הלאומי הוא שותפות של ה-UJC; הסוכנות היהודית לארץ ישראל; ארגון הג'וינט; משרדי ממשלה: קליטה, חינוך, רווחה ואוצר; נציגות הארגונים יוצאי אתיופיה;  וקרן היסוד. בעקבות מיפוי הצרכים שערך הפרויקט הלאומי, הוקמה בשנת 2004 תכנית שמיועדת לתת מענה לצורכי קהילת יוצאי אתיופיה באמצעות סיוע לימודי, מרכזי נוער לפעילויות אחרי שעות הלימודים, סדנאות למניעת השימוש באלכוהול וסמים, תכנית לחינוך מנהיגות בקהילה ועוד.

מרכזי הנוער  מיועדים בעיקר לבני נוער יוצאי אתיופיה ונועדו לספק להם מקום שהות חיובי המעניק מסגרת ותוכן לשעות הפנאי. בנוסף, פעילות המרכזים מיועדת למנוע תופעות של התנהגויות סיכון, ולאתר בני נוער עם בעיות מיוחדות ולהפנותם לגופים מטפלים. משנת 2005 ועד 2008 חלה התרחבות משמעותית בהפעלת מרכזי הנוער, ובשנת הלימודים 2008-7 פעלו 23 מרכזים ביישובים שונים בארץ.

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ביצע הערכה של 14 מרכזי נוער שפעלו למעלה משנה, והיא מהווה שלב שני בתכנית ההערכה שבחנה את פעילויותיהם של מרכזי הנוער. איסוף המידע כלל ראיונות עם מפעילי התכנית, מפעילי המרכזים ואנשי צוות נוספים במרכז וכן 579 בני נוער המבקרים במרכזים.

בין הממצאים:

  • מרכזי הנוער מעניקים למבקרים מסגרת נורמטיבית בה יוכלו לשהות בשעות אחר-הצהריים, ולבלות את שעות הפנאי בצורה חופשית ובכך למנוע שוטטות של בני נוער אשר יכולה להוביל להתנהגויות סיכון. בנוסף, המרכזים מציעים קורסים וחוגים, סדנאות לפיתוח אישי ולפיתוח מנהיגות, פעילויות חברתיות מאורגנות, פעילויות חוץ ועזרה לא פורמלית בהכנת שיעורי הבית.
  • הגיל הממוצע של בני הנוער המגיעים למרכזים הוא 15, והם מאופיינים כבאים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובחשיפה גבוהה למצבי סיכון.
  • הערכת בני הנוער את פעולות המרכזים ואת תרומות המרכזים לחייהם רבה. רובם דיווחו כי יש להם מה לעשות במרכז ושהם עושים במרכז דברים שמעניינים אותם וחשובים להם במידה רבה או רבה מאוד.
  • בני הנוער מעריכים מאוד את יחס המדריכים, ורוב משמעותי מביניהם מדווחים כי המדריכים מבינים אותם  ומשמשים להם כתובת לפניות בנושאים שונים שבהם נתקלו בבעיות.
  • רבים מבני הנוער ציינו גם שהמרכזים סייעו להם לשפר את הביטחון העצמי שלהם, לשפר את כישוריהם לפתירת בעיות, לחשוב בצורה שונה על החיים ולהרחיב את המעגל החברתי שלהם, ועוד.
  • האתגרים המרכזיים שעלו התייחסו לצורך לשפר את תהליכי הרישום והמעקב אחר התלמידים המגיעים למרכזים, קביעת דרכי הפניה אפקטיביות לשירותים מקצועיים טיפוליים לבני נוער הזקוקים לכך, ופיתוח דרכים יעילות להתמודדות עם אותם בני נוער שיש להם קשיי התמדה ובעיות התנהגות.

ממצאי המחקר הוצגו בפני המעורבים בהפעלת התכנית ובמימונה, והם משמשים לדיונים משמעותיים על שיפור התכנית ובסיס להמשך הפעלתה והפצתה ברחבי הארץ.