מרכזי ילדים-הורים פותחו על-ידי השירות לילד ונוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ו"אשלים" כשירות חדשני לילדים בסיכון ולהוריהם. המרכזים מיועדים לילדים בגיל 12-5 הסובלים מבעיות רגשיות או התנהגותיות שנוצרו על רקע הורות בעייתית. מטרת המרכזים היא לשפר את תפקוד הילדים בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי, ולשפר את היחסים בין הילדים וההורים ואת הטיפול ההורי. המרכזים מופעלים על-ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ועמותות שונות. צוות המרכזים כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים בהבעה (דהיינו, מטפלים באמנות או בדרמה), אמהות בית ומדריכים. לכל משפחה יש תכנית טיפול ייחודית לה, שעשויה לכלול סוגי תרפיה שונים (כגון טיפול באמנות, או טיפול בעזרת בעלי חיים); או בני משפחה שונים (כגון צמד ילד-הורה, או בן משפחה בודד או כל המשפחה יחד). מרכיב מרכזי בטיפול הינו התנסות של ההורים ושל הילדים בחוויות משותפות מהנות במרכז. מרכז ילדים-הורים מעוצב כך שיהיה כמו בית, והמשפחות מתקבלות בו על-ידי הצוות ביחס אישי ומקבל. עקרונות הפעולה של השירות כוללים: טיפול ממוקד בקשר ילד-הורה; ראיית המשפחה כיחידה שלמה; השתתפות המשפחה בעיצוב תכנית הטיפול שלה; שימוש בכלים טיפוליים יצירתיים וחווייתיים; רציפות בטיפול עם המחלקה לשירותים חברתיים; וקשר קבוע עם בית-הספר.
מחקר ההערכה נועד לספק לקובעי המדיניות ולמפתחי השירות מידע שיסייע לפתח את שירות מרכזי ילדים-הורים ולקבל החלטות לגבי המשך פיתוחו ופריסתו. ההערכה התייחסה למאפייני המשפחות המטופלות, לדרכי העבודה של המרכזים והשירותים המסופקים בהם, להשפעת הטיפול על הילדים ועל ההורים, ולמשוב של המטופלים במרכזים על השירות. אוכלוסיית המחקר כללה 153 משפחות אשר טופלו בתשעה המרכזים הראשונים, בשנים 2005-2002. המחקר כלל גם קבוצת השוואה של 138 משפחות מיישובים שאין בהם מרכז ילדים-הורים. כמו-כן, נערך מעקב אחר המשפחות כשנה לאחר סיום הטיפול במרכזים. בשני תחומים מבין השישה שנבדקו, חל שיפור במצבם הרגשי והחברתי של הילדים שטופלו במרכז: חלה ירידה בשיעור הילדים עם בעיות בהתנהגות הלימודית ובשיעור הילדים עם התנהגות אנטי-חברתית. בקבוצת ההשוואה שיעור הבעיות לא ירד באף אחד מן התחומים, ושיעור הילדים הסובלים מעצב וחרדה אף עלה. בשלושה מבין עשרה תחומים של טיפול הורי חל שיפור בקרב המטופלים במרכזי ילדים-הורים: ירד שיעור הילדים הסובלים מאלימות פיזית או רגשית; ירד שיעור הילדים עם בעיות בקשר הרגשי עם האב, וחל שיפור בתחושת המסוגלות של האמהות. בקבוצת ההשוואה לא חלו שינויים מובהקים בטיפול ההורי.
בכל אחד משלבי ההערכה נדונו הממצאים בהרחבה עם קובעי המדיניות ומפתחי השירותים, והיוו בסיס לשיפורים בדרכי העבודה, ולהמשך פיתוח השירות. לדוגמה, הממצאים הצביעו על כך שהיה קשר מועט בין המרכזים לבין בתי-הספר של הילדים, ולכן ננקטו צעדים לחיזוק קשרים אלה. במשך הזמן הוקמו מרכזים נוספים ביישובים יהודים וערבים ברחבי הארץ, וב-2008 הגיע מספרם ל-48. בשנים האחרונות אשלים והשירות לילד ונוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים מפתחים מודלים נוספים, כגון מרכזי ילדים-הורים לבני נוער, מרכזים לילדים בגיל הרך, ומרכז ילדים-הורים נייד המגיע ליישובים קטנים.
ריבקין, ד. (2009).הערכת מרכזי ילדים-הורים. דמ-09-533. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל