תכנית ארצית להכשרה פליאטיבית בישראל : מחקר הערכה

לאנשי הצוות הרפואי הראשוני יש תפקיד מרכזי בטיפול בחולים במצבי סוף-החיים. במטרה להגדיל את מספר אנשי המקצוע המסוגלים לספק טיפול פליאטיבי הולם לחולים רבים, חברו ביחד הפדרציה היהודית בניו יורק, אשל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), אוניברסיטת בן-גוריון, האגודה למלחמה בסרטן ועמותת "תמיכה" (עמותה רב-מקצועית לנושא הטיפול הפליאטיבי בישראל), במטרה להפעיל תכנית ארצית להכשרה פליאטיבית. התכנית החלה לפעול ב-2005 ובשלוש השנים הראשונות להפעלתה נערכו ברחבי הארץ 15 קורסים, בהם השתתפו כ-400 איש, כשני שליש מתוכם הם אחים ואחיות, כשישית עובדות סוציאליות, כשישית רופאים ורופאות, ומספר מועט של בעלי מקצועות אחרים. הקורסים הועברו בשישה מפגשים, באמצעות תכנית לימודים אחידה שכללה 43 שעות לימוד. המחקר הנוכחי עקב אחר התכנית בשנת 2006 במטרה לבחון את תרומת התכנית למשתתפיה, ובאופן מפורט, לבחון שינויים בתפיסת ידע, תחושת ביטחון, תפיסת המיומנות לטפל בחולים במצב סופני ובבני משפחתם, ומידת השימוש בתכנים ובידע שנרכשו. המחקר נערך באמצעות ריאיון של 135 משתתפים, לפני הקורס וכשלושה חודשים לאחר סיומו.

בין ממצאי המחקר העיקריים:

  • בקרב המשתתפים חל שיפור בתפיסת הידע, בתחושת הביטחון ובתפיסת המיומנות לטפל בחולה הנוטה למות. שיעור המדווחים על שיפור בידע הוא הגדול ביותר, ובתפיסת היכולות לתת טיפול פליאטיבי הוא הקטן ביותר.
  • כשלושה חודשים לאחר סיום הקורס, 28% מהמשתתפים דיווחו על שימוש במידה רבה מאוד בתכנים ובמידע שנרכש בקורס, 42% דיווחו על שימוש במידה רבה, 15% על מידה בינונית ו-15% על מידה מועטה או מועטה מאוד, רובם לא מטפלים כיום בחולים במצב סופני.
  • רוב הנושאים שנכללו בקורס נתפסו בידי 70% ויותר מהמשתתפים כנושאים הכרחיים, ו-76% אף סברו כי הנושאים האלה קשורים ורלוונטיים במידה רבה מאוד או רבה לעבודה המעשית האישית שלהם ושל המשתתפים האחרים.
  • יותר רופאים ואחיות מאשר עובדות סוציאליות דיווחו שהקורס תרם להם, בכל המימדים שנבדקו. כמו כן, יותר רופאים ואחיות מאשר עובדות סוציאליות דיווחו כי הם משתמשים בידע ובכלים שרכשו, והם היו יותר שבעי רצון מהתכנים שנכללו בקורס מעמיתיהן העובדות בסוציאליות.

ממצאי המחקר הוצגו בפני העוסקים בפיתוחה ובהפעלתה של התכנית, בפני ועדת ההיגוי שלה, ובפני גורמים אחרים האמונים על פיתוח התחום הפליאטיבי בישראל. הממצאים סיפקו תובנות ביחס להמשך הפעלת התכנית ותרמו לדיונים על כיווני הכשרה פליאטיבית בעתיד. כך, למשל, המחקר תרם לייזום פעולות להגדלת השתתפות אנשי מקצוע ממוסדות סיעודיים בקורסים ולתכנון קורס מותאם וייעודי בעבורם. התוכנית מצטרפת לפעולות ולתהליכים נוספים אשר ביחד מחזקים את מעמדו של הטיפול הפליאטיבי בארץ (כמו למשל  "המלצות הוועדה לפיתוח השירותים הפליאטיביים" שהוגשו למנכ"ל משרד הבריאות) ונועדו לשפר את איכות הטיפול באנשים במצבי סוף החיים.

המחקר מומן על-ידי הפדרציה היהודית בניו יורק, אשל ומאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.