תמציות מחקרים מתוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 – תשתית הידע לתוכנית החומש הבאה

החלטת ממשלה 2397 בדבר תוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 חותרת לצמצום פערים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב ובין כלל האוכלוסייה בישראל. ההחלטה מתמקדת בארבעה תחומי ליבה: חינוך ושירותים חברתיים, כלכלה ותעסוקה, פיתוח תשתיות והעצמת השלטון המקומי. להחלטה וליישומה שותפים 12 משרדי ממשלה וכן כמה תאגידים סטטוטוריים. אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב (להלן: האגף) שבמשרד הרווחה והביטחון החברתי ממונה על יישום ההחלטה. תוכנית החומש המעוגנת בהחלטה מלוּוָה במחקר המנוהל על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. המחקר עוסק בבחינת יישומה של תוכנית החומש, בתרומתה של התוכנית – כל אחד מחלקיה והמכלול כולו – ובהמלצות למהלכים הנדרשים כדי לשמר, לשנות או לשפר את תכנונה ויישומה של תוכנית החומש הבאה (לשנים 2026-2022). המחקר המלַווה מושתת על איגום מידע ממספר רב של מקורות, שימוש במגוון שיטות מחקר ודגש על מוכוונות יישומית, לרבות הצעת כיווני פעולה לעיצוב מדיניות.

דוח זה, העוסק בתשתית הידע לקראת תוכנית החומש לשנים 2026-2022, מיועד להציג תמונה מקיפה ועדכנית של תחומי הליבה שהחלטת הממשלה 2397 עוסקת בהם, ובזאת לספק עוגן לפיתוחה של תוכנית החומש הבאה. הדוח כולל תוצרים ממוקדים של מחקרי ההעמקה המלווים את תוכנית החומש לשנים 2021-2017. התוצרים מעודכנים לאמצע שנת 2021, והם מחולקים לכמה מקבצי נושאים:

המקבץ הראשון מספק מבט כוללני ועדכני על הבדואים בנגב: (1) דוח תמונת מצב של האוכלוסייה הבדואית בנגב – מדדים נבחרים, שעניינו פיתוח "לוח מחוונים" בנוגע למצבה של אוכלוסיית היעד בכמה תחומי חיים נבחרים: חינוך, תעסוקה, בריאות, ביטחון אישי, מעורבות אזרחית וממשל, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית וטכנולוגיות מידע ותקשורת. במחקר נבחנו הבדלים במדדים המשקפים תחומי חיים אלה בהשוואה לקבוצות אוכלוסייה אחרות (יהודים בדרום, שאר היהודים, שאר הערבים והאוכלוסייה הכללית) וכן מגמות שינוי על פני ציר הזמן של עשר השנים האחרונות; (2) מחקר שבחן את השפעות מגפת הקורונה על אוכלוסיית הבדואים בנגב. אוכלוסייה זו נפגעה מן המגפה פגיעה קשה במיוחד לנוכח הפערים שהיו קיימים עוד טרם המגפה בינה ובין האוכלוסייה הכללית. המחקר מיפה את תחומי החיים העיקריים שעליהם השפיעה המגפה, הוא זיהה את כיווני ההשפעה ואת עוצמתה בכל אחד מתחומים אלו, איתר גורמים המעכבים ומקדמים את ההתמודדות עם המצב והציע כיווני פעולה למתן מענים על בעיות שנוצרו בעקבות המשבר.

המקבץ השני עוסק בבחינה רוחבית של ממדיה המבניים של תוכנית החומש, הן בהיבטי היישום והתכנון הן בהיבטי התוצאות וההערכה: (1) מחקר שעסק במודל הכללי של תוכנית החומש, שעניינו מיפוי של התוכנית כמכלול ושל תחומי המשנה המעוגנים בה, ניתוח קשרי הגומלין ביניהם, הארת מנגנוני הפעולה שבבסיס התוכנית ואיתור הצירים המרכזיים שעליהם היא נשענת; (2) בחינה מערכתית של תהליכי הגיבוש והיישום של תוכניות העבודה, אשר נוסחו על ידי משרדי הממשלה הנוגעים להחלטה ואוגדו בספר בפרסומו של האגף; (3) מחקר שנועד להציג נקודת ראות משלימה ובחן בחינה פרטנית של תוצרי תוכניות העבודה, של היעדים ושל המדדים שהוגדרו בספר התוכניות בתחומים אחדים: חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, שירותי רווחה חברתיים והעצמת הרשויות המקומיות. המדדים מופו ונותחו לפי מידת הרלוונטיות שלהם לתחומי הפעילות שהם אמורים לייצג ולפי מידת הדיוק, הבהירות והשקיפות שלהם. על בסיס ממצאי הניתוח הוצעו דרכים לטיוב המדדים הקיימים ולגיבוש מדדים חדשים; (4) לבסוף מוצגים ממצאי ביניים של מחקר הערכה של התוכנית להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. המחקר הדגיש שהרשויות הן ציר מרכזי בתוכנית החומש ועמד על המתח שבין שתי תכליותיה העיקריות של התוכנית – ניצול תקציבי ושיפור השירות לתושבים מחד גיסא והעצמת היכולות (הניהוליות והארגוניות) העצמיות של הרשות מאידך גיסא.

המקבץ השלישי עוסק במערכת החינוך ביישובים הבדואיים בנגב ובילדים בגיל בית הספר שיש להם צרכים מורכבים: (1) הנשירה הגלויה והסמויה מבתי הספר – מחקר על תופעה רחבת היקף באוכלוסייה הבדואית בנגב. המחקר בחן את הגורמים האישיים והקהילתיים הקשורים בנשירה, את השונות המגדרית המאפיינת אותה ואת ההתערבויות האפשריות לצמצומה; (2) זכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים בדואים בנגב – המחקר סקר את הפערים בין הישגי התלמידים במבחני הבגרות ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל, מיפה את התוכניות המופעלות להעלאת שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרבם ובחן את החסמים העומדים בפניהם לשיפור ההישגים בבחינות הבגרות ולסלילת דרכם למוסדות להשכלה גבוהה; (3) איכות ההוראה בבתי ספר בדואיים בנגב – אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים הן על תופעת הנשירה הן על הזכאות לבגרות, הנסקרות בשני המחקרים הראשונים במקבץ זה. המחקר שם דגש על בניית מודל להערכת איכות ההוראה בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב ובדק את איכות ההוראה בבתי ספר נבחרים; (4) ילדים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב – המחקר עסק בהערכת צרכים, מענים וחסכים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, הן בעיתות שגרה הן דרך זווית הראייה הייחודית של תקופת מגפת הקורונה.

המקבץ הרביעי עוסק במצב התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב וביוזמות לחילוץ מעוני: (1) דפוסי התעסוקה וחסמים לתעסוקה בקרב הבדואים בנגב – המחקר התמקד בהזדמנויות ובאתגרים לקידום תעסוקה איכותית בקרב הבדואים בנגב לנוכח הפערים בינם ובין האוכלוסייה הכללית – בשיעור התעסוקה, בגובה השכר ובמשאבים בסיסיים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה, והאיר חסמים מבניים ותרבותיים הייחודיים לגברים בדואים ולנשים בדואיות; (2) מחקר הערכה של תוכנית "מנהרות מזון" – תוכנית של פיתוח יזמות עסקית בתחום החקלאות המיועדת לאפשר למשפחות שנתונות במצוקה כלכלית ומטופלות במחלקות לשירותים חברתיים לשפר את מצבן הכלכלי-חברתי ולצמצם את עומק העוני שהן שרויות בו. המחקר נערך במתכונת של למידה מהצלחות ובדק איך לאמץ את המודל שהודגם והומחש בתוכנית זו כדי להגדיל את פוטנציאל ההצלחה של תוכניות מורכבות יותר המיועדות אף הן לסייע לקהילות מוחלשות, בייחוד בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב.

פרק הסיכום בדוח זה מביא המלצות וכיווני פעולה עיקריים על בסיס הסוגיות השזורות כחוט השני בין המקבצים ודוחות המחקר המאוגדים בו. הם נוגעים לתחומים אלו: מערכת החינוך; מערכת ההשכלה הגבוהה; תעסוקה וכלכלה; ילדים עם מוגבלות; התוכנית להעצמת הרשויות המקומיות; תחומי תוכן לפיתוח (כגון ביטחון אישי, תשתיות תקשורת וצעירים חסרי מעש); סוגיות רוחב בנוגע ליישום תוכנית החומש, ובפרט שכלולם של מערך תוכניות העבודה, של היעדים ושל המדדים, הגברת התיאום בין הגורמים המעורבים בתוכנית החומש ושיתוף הציבור הבדואי במהלכי גיבוש התוכנית ויישומה; ונושאים נוספים להכללה בכתב תוכנית החומש. אומנם ההמלצות מבוססות על מחקרי תוכנית החומש, אולם מימושן כרוך בבחינה יסודית ובעבודת ליטוש בשיתופם של האגף וגורמי היישום למיניהם. הצגת תמונה רחבה בנוגע לתחומי הליבה שבהם עוסקת תוכנית החומש לשנים 2021-2017, לצד גיבוש המלצות מעשיות ודיון מעמיק בהן עם מגוון הגורמים המעורבים, תרמו ערך מוסף לתכנון תוכנית החומש שתבוא בעקבותיה. לדעת מחברי דוח זה ולדעת הצוותים של מחקרי ההעמקה המוצגים בו, בהמלצות ובכיווני פעולה אלו טמון פוטנציאל היישום וההשפעה הרב ביותר.

 

 

הצעה לציטוט בעברית:
הרן, ד. ואייל, י. (עור'). (2021). תמציות מחקרים מתוכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים 2021-2017 – תשתית הידע לתוכנית החומש הבאה. דמ-21-896. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:
Haran, D., & Eyal, Y. (Eds.). (2021). Executive Summaries of Studies Pertaining to the Five-Year Socio-Economic Development Plan for the Bedouin Population in the Negev for 2017-2021 – Knowledge Base for the Subsequent Five-Year Plan. RR-896-21. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)