הרחבת שיתוף המידע בתחום בריאות הנפש בין גורמים מטפלים – עמדות הציבור

רקע

עם התקדמות הטכנולוגיות הדיגיטליות בעשורים האחרונים הוקמו במוסדות הבריאות בישראל מערכות מידע לניהול הטיפול והשירות הניתנים למטופלים בתחום הבריאות בכלל, ובתחום בריאות הנפש בפרט. מערכות מידע אלו מנגישות את המידע לגורמים מטפלים ובכך מסייעות לטייב את הטיפול הרפואי וליצור רצף טיפול. עם זאת מידע קליני נחשב מידע רגיש, ובקביעת מדיניות בכל הנוגע לשיתופו יש למצוא את האיזון המתאים בין רצף טיפולי ואיכות הטיפול ובין שמירה על זכות המטופל לפרטיות ואבטחת המידע. זאת במיוחד כשמדובר בתחומים קליניים הנחשבים רגישים במיוחד, כדוגמת בריאות הנפש. נכון למועד ביצוע המחקר, על פי נוהל סיווג מידע א-8.2 של משרד הבריאות, מידע מזוהה בתחום בריאות הנפש (להלן גם: מידע רפואי-נפשי) מסווג "חסוי ביותר", בשונה ממידע מזוהה בכל תחום קליני אחר שמסווג "חסוי", ויש הקפדה יתרה על כך ששיתופו ייעשה אך ורק עם גורמי טיפול שקיבלו הרשאה לכך.

משרד הבריאות מעוניין לשנות את סיווג המידע הרפואי-נפשי מ"חסוי ביותר" ל"חסוי", ובכך להרחיב את שיתוף המידע בין גורמים מטפלים. על כן, טרם שינוי המדיניות בנושא, פנה המשרד למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לבצע מחקר שיבחן את עמדות הציבור בישראל בנוגע לאפשרות להרחיב את שיתוף המידע הרפואי-נפשי בין גורמים מטפלים.

מטרה

לזהות ולאפיין עמדות מרכזיות של הציבור בישראל בנוגע לאפשרות להרחיב את שיתוף המידע הרפואי-נפשי בין גורמים מטפלים כדי לשקף עמדות אלו למקבלי ההחלטות ולהביאן בחשבון בעת גיבוש מדיניות בנושא זה.

שיטה

לצורך סיוע בבניית כלי המחקר בוצעו שישה ראיונות עם עשרה אנשי מקצוע: בעלי תפקידים רלוונטיים במשרד הבריאות (אגף בריאות דיגיטלית ומחלקה משפטית) וגורמים מטפלים בתחום בריאות הנפש (פסיכולוג, פסיכיאטרית, אחות אחראית בריאות הנפש בקופת חולים, מנהלת תחום בריאות הנפש בעמותה). במסגרת המחקר בוצע ניתוח תמטי איכותני של חמישה ראיונות עם אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית (להלן גם: מתמודדי נפש; מתמודדים) ושל שש קבוצות מיקוד שבהן השתתפו אנשים מקבוצות שונות באוכלוסייה: יהודים לא חרדים (שתי קבוצות); חרדים; ערבים מן הצפון; בדואים מן הנגב; ובני משפחה של מתמודדי נפש. הראיונות עם מתמודדי הנפש וקבוצות המיקוד נערכו בין דצמבר 2022 לאפריל 2023, ובסך הכול השתתפו בהם 52 אנשים.

קישורים לכלי המחקר: פרוטוקול לקבוצות המיקוד למאגר כלי המחקר של המכון

ממצאים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהעמדה הרווחת בקרב משתתפי המחקר היא בעד שיתוף, בעיקר של רופאי ורופאות המשפחה, ובתנאי שהמטופל ייתן את הסכמתו לכך. הנכונות לשתף מלוּוה בחששות, למשל מפני יחס סטיגמטי מצד המטפלים עצמם. משתתפי המחקר הדגישו את חשיבותה של שמירת האוטונומיה של המטופל באמצעות קבלת החלטות אישית בכל הנוגע לשיתוף מידע רפואי-נפשי על-אודותיו. כמו כן הם הדגישו את חשיבות השמירה על פרטיות המטופל, למשל באמצעות החרגת השיתוף בתרשומות פסיכותרפיה (מידע רב-מלל).

נמצאו הבדלי עמדות בין קבוצות לפי מאפייני רקע. משתתפים מחברות מסורתיות (חרדים, ערבים ובדואים) העדיפו לשתף רופא או רופאה מחוץ לקהילה, חששו מאוד מסטיגמה (תיוג שלילי) כלפי מתמודד הנפש ומשפחתו והפגינו פחות אמון ביכולת של מטפלים לשמור על חיסיון רפואי. בעלי ידע מניסיון (מתמודדי נפש ובני משפחה של מתמודדים) חששו שהרחבת השיתוף תפגע באיכות הטיפול בשל יחס סטיגמטי מצד גורמים מטפלים, ולנוכח חששותיהם הם הדגישו את הצורך בהכשרת הגורמים המטפלים – אלו העוסקים בבריאות הנפש ואלו שלא – בנוגע לכללי השיתוף ולחשיבות השמירה על גמישות במדיניות השיתוף, על פי רצון המטופל.

סיכום

המחקר בחן את עמדות הציבור בישראל בנוגע לאפשרות להרחיב את שיתוף המידע הרפואי-נפשי בין גורמים מטפלים. ממצאי המחקר הוצגו למנהלת אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות לפני פרסום חוזר המנכ"ל (מס' 8/2023) ששינה את סיווג המידע בתחום בריאות הנפש מ"חסוי ביותר" ל"חסוי", ולאחר מכן גם למנהל אגף בריאות הנפש. המחקר סייע לדייק את האסדרה (רגולציה) בנושא שיתוף מידע בתחום בריאות הנפש בין גורמים מטפלים לצורך טיוב איכות הטיפול ורצף הטיפול תוך מזעור הפגיעה בפרטיות המטופלים. נוסף על כך בכוחו של המחקר לסייע להנגיש לציבור באופן ברור ומנומק את הרציונל העומד בבסיס האסדרה.

המלצות

  1. לשתף את המטופל בשיתוף המידע על-אודותיו. רצוי שגורם מטפל אשר נותן שירות רפואי למתמודד נפש ישקף לו את עיקרי המידע שהוא מזין במערכת ולמי מידע זה עשוי להיות חשוף.
  2. סמוך לקבלת אבחנה של מחלת נפש, מומלץ להסביר למתמודד הנפש ולבני משפחתו את עקרונות שיתוף המידע בין גורמים מטפלים, את הרציונל שמכתיב אותו ואת האפשרויות להגבילו.
  3. סמוך לקבלת אבחנה של מחלת נפש, מומלץ לתעד בתיק הרפואי של מתמודד הנפש גם מידע על מצבים שעשויים לערער את מצבו הנפשי (כגון חרדה ממקומות סגורים) או להקשות את התנהלותו עם גורמים במערכת הבריאות (כגון חרדה חברתית). מידע שדורש התייחסות מיוחדת מצד גורמים מטפלים במערכת הבריאות, יופיע אוטומטית ובבולטות בתיק הרפואי ויהיה נגיש לכל גורם מטפל שנפגש עם מתמודד הנפש.
  4. להחריג תרשומות פסיכותרפיה (מידע רב-מלל) משיתוף המידע.
  5. לבחון בכלים מקצועיים-רפואיים את סוגיית הרלוונטיות של אבחנות עבר ואת האפשרות להעביר את חלקן לאחסון ב"ארכיון" התיק הרפואי.
  6. להאריך אוטומטית את משך הביקור של מתמודד הנפש אצל רופא או רופאת המשפחה כדי לבסס יחסי אמון שיעודדו שיתוף מצד המטופל ולאפשר להם לשמש גורם מתכלל עבורו.
  7. לפתח הכשרות והשתלמויות ריענון שיינתנו בפרקי זמן קבועים לרופאי משפחה, לרופאים יועצים, לצוותי טיפול ובפרט לצוותי בריאות הנפש בנוגע ל:
  • טיפול כוללני ורגיש במתמודדי נפש
  • הפחתת הסטיגמה כלפי מתמודדי נפש
  • חשיבות השמירה על פרטיות המטופל והחיסיון הרפואי בכלל, ובהקשר של בריאות הנפש בפרט
  1. לפעול ליצירת תקינה (סטנדרטיזציה) בדיווח תרשומות פסיכותרפיה באמצעות הבניה מערכתית ודיגיטלית של "תבניות טקסט" לצורך כתיבת אבחונים, סיכומי טיפול, סיכומי אשפוז ובעיקר תיעודים רבי-מלל. זאת כדי לצמצם את החשיפה והפגיעה בפרטיות מחד גיסא ולשפר את היעילות בקריאת הסיכומים מאידך גיסא.

 

הצעה לציטוט בעברית:
לרון, מ., סובול-סראג', ד., מילשטיין, א. ופן, נ. (2024). הרחבת שיתוף המידע בתחום בריאות הנפש בין גורמים מטפלים – עמדות הציבור. דמ-24-991. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הצעה לציטוט באנגלית:

Laron, M., Sobol-Sarag, D., Milshtein, E., & Penn, N. (2024). Expanding the Sharing of Mental Health Information among Treatment Providers – Public Attitudes. RR-991-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)