מצב התעסוקה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה משאבים, חסמים וצורכי הסיוע להשתלבות בעבודה

אחת האוכלוסיות שנפגעו באופן משמעותי ביותר מתכניות החירום הכלכליות של ממשלת ישראל היא אוכלוסיית מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה. אוכלוסייה זו היא גם אוכלוסיית היעד של רפורמה ניסיונית בטיפול בבלתי מועסקים אשר מתוכננת להתחיל במהלך שנת 2004. על רקע זה, דוח המחקר על מצבם התעסוקתי ופוטנציאל התעסוקה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה הוא בעל עניין רב במיוחד.

דוח זה הוא הראשון בסדרת דוחות הבוחנים את מצבן של משפחות המקבלות גמלה להבטחת הכנסה בתחומי חיים שונים. הוא מבוסס על מחקר מקיף שנערך במשותף על ידי מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי על מדגם ארצי שכלל 932 משפחות שראשיהן בגיל העבודה, ואשר קבלו את הגמלה בשלהי 1999 ובראשית 2000. זוהי אוכלוסייה הטרוגנית: נמנים עליה אנשים בעלי משאבים תעסוקתיים בצד קבוצות הסובלות ממגבלות בריאות המציבות בפניהן חסמים בתהליך ההשתלבות בעבודה. דוח זה מוקדש לנושא התעסוקה, ומוצגת בו תמונה מקיפה של המשאבים העומדים לרשות מקבלי הגמלה לצורך השתלבות בעבודה, המוטיבציה שלהם לעבוד והחסמים המקשים עליהם בכך. בין הממצאים העיקריים ניתן למנות:

• בניגוד לדימוי הרווח בציבור, חלק ניכר ממקבלי הגמלה (כלומר, התובעים ובנות זוגם) הם בעלי היסטוריה של תעסוקה: 24% היו מועסקים בעת הריאיון וקיבלו השלמת הכנסה בגין שכרם הנמוך, 27% עבדו בעבודות קבועות במהלך חמש השנים האחרונות, ו-23% הועסקו בעבודות קבועות לפני למעלה מחמש שנים.
• קרוב לרבע מאלה שלא עבדו בתקופת הריאיון הם אנשים שנפלטו מעבודתם על רקע המשבר בשוק העבודה בשנים האחרונות, בייחוד בענפי הבניין והתעשייה. מי שלא עבדו מעולם הם בעיקר נשים (בולט משקלן של קרוב למחצית מקבלי הגמלה הבלתי מועסקים, כולל חלק מאלה שלא נדרשו לכך על פי החוק בתקופת הריאיון (למשל, אמהות לילדים עד גיל שבע), מחפשים עבודה באופן פעיל או מביעים צורך בעזרה במציאת עבודה.
• מקבלי הגמלה הבלתי מועסקים סובלים מחסמים שונים המקשים על השתלבותם בתעסוקה: כמחצית מדווחים על בעיות בריאות או מוגבלות שפוגעות בתפקודם היומיומי, בעיקר מחלות כרוניות כגון מחלת לב, בעיות גב קשות ובעיות בגפיים; למעלה ממחציתם הם בעלי פחות מ-12 שנות לימוד; כמעט מחציתם חסרי מקצוע; כשליש חסרי כל ניסיון תעסוקתי; ולרבע יש קשיים מבחינת הרגלי עבודה לכ-40% מהנשים יש לפחות ילד אחד מתחת לגיל שבע, ול-25% יש לפחות ילד אחד מתחת לגיל שלוש.
• מקבלי הגמלה הבלתי מועסקים ציינו סוגי סיוע שונים הנחוצים להם כדי להשתלב בעבודה: עזרה ביצירת הקשר הראשון עם המעסיק (37%), הכוונה וייעוץ מקצועי (15%), השלמת השכלה (12%), הכשרה מקצועית (33%), עזרה במימון סידור לילדים (33%) והסעה למקום העבודה או מימון הנסיעה (10%).

ממצאי המחקר מצביעים על כך שיש צורך במיגוון אמצעים ופתרונות המותאמים לחסמים השונים של האוכלוסייה הטרוגנית של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה על מנת לקדם את השתלבותם בעבודה.

ממצאי המחקר שימשו את ועדת תמיר, שגיבשה את ההמלצות לרפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים המתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה. הדוח משמש תשומה בתכנון הניסוי ליישום הרפורמה, אשר מיועדת לסייע לשלב במעגל התעסוקה רבים ממקבלי הגמלה שהנם בעלי פוטנציאל תעסוקתי.