יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים: מחקר הערכה ארצי

רקע

דוח זה מציג מחקר ארצי שבחן את עבודת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים (להלן: יחידות הסיוע). יחידות הסיוע הן שירות ציבורי, טיפולי וחדשני במינהל של"מ – שיקום, ליווי ומניעה – במשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטרתן לסייע למשפחות הנמצאות בסכסוך משפחתי-משפטי או לקראת גירושין, בהתמודדות עם המשבר ובניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי הידברות והסכמה. עיקר הפעילות ביחידות הסיוע היא יישומו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014  (להלן: חוק המהו"ת). על פי החוק, מי שמבקש להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי מופנה תחילה ליחידת הסיוע, לאחד עד ארבעה מפגשי מידע, היכרות ותיאום. ייעודם של המפגשים הוא לבחון עם הצדדים חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט, טרם שיגישו תובענה משפטית. נוסף על כך יחידות הסיוע מטפלות במשפחות בסכסוך המופנות אליהן על ידי הערכאות השיפוטיות.

מטרה

מטרת-העל של מחקר הערכה זה הייתה לספק לקובעי מדיניות מידע שיסייע בטיוב עבודתן של יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה וליד בתי הדין הדתיים. באופן מפורט יותר, המחקר נועד לכלול בחינה של המאפיינים והצרכים של פונים ליחידות הסיוע, בין שהשתתפו במפגשי מהו"ת ובין שהופנו בהחלטה שיפוטית; לבחון את דרכי העבודה במפגשי המהו"ת ובמפגשים אחרים ביחידות הסיוע, ואת תפיסות אנשי המקצוע על אודות החוזקות והאתגרים בדרכי העבודה; לבחון את תוצאות המפגשים ביחידת הסיוע;  וכן לבחון את החוויות והתפיסות של הפונים על אודות ההתערבות שקיבלו.

שיטה

המחקר נערך בשיטות מחקר מעורבות וכלל רכיב כמותי ורכיב איכותני. הרכיב הכמותי כלל סקר בקרב פונים ליחידות הסיוע שטופלו על ידיהן בין יוני 2021 ליוני 2022. נערכו ראיונות טלפוניים מובנים עם 222 פונים להליך המהו"ת (29% היענות) ועם 194 מופנים בהחלטה שיפוטית (35% היענות). הסקר התבצע בחודשים מאי-יולי 2023. הרכיב האיכותני כלל ראיונות עומק חצי מובנים עם גורמים במטה (3), עם עובדים סוציאליים ביחידות הסיוע (11) ועם עורכי דין (3). הראיונות נערכו בחודשים מארס-ספטמבר 2023. כמו כן נערכו ראיונות עם שישה פונים ליחידות הסיוע בחודשים יולי-ספטמבר 2023.

ממצאים

• לפי הערכת אנשי המקצוע – הן במטה הן ביחידות הסיוע – העבודה על פי חוק המהו"ת היא איכותית ומקצועית בזכות תהליך למידה שהחל בשנים הראשונות ליישום החוק ונמשך שנים. דרכי העבודה נוצרו והתבהרו, אנשי המקצוע למדו לשתף פעולה ולהתאים את המענים ביחידות הסיוע לכל משפחה לפי צרכיה הייחודיים.
• מהשוואת ממצאי מחקר זה למחקר ההערכה הראשון על יישום הליך המהו"ת שנערך בשנת 2019 עלה כי חלה ירידה בשיעור הפונים שדיווחו על הגשת תביעה משפטית לאחר הליך המהו"ת (42% לעומת 51%). פירוש הדבר הוא שחלה התקדמות בהשגת מטרות ההתערבות, כלומר בצמצום שיעור הפונים שהגישו תביעה משפטית בסיום ההתערבות ביחידת הסיוע. בפועל רוב הפונים המשיכו לניהול הסכסוך בדרכי הידברות והסכמה.
• רוב הפונים הביעו שביעות רצון מעובדי יחידת הסיוע. כך למשל, 70% מן הפונים להליך המהו"ת היו מרוצים מן היחס השוויוני והניטרלי שהפגין העובד הסוציאלי של יחידת הסיוע כלפיהם וכלפי הצד השני, ו-67% היו מרוצים מן השירות והליווי של עורך הדין של יחידת הסיוע במסגרת המפגשים ביחידות. שיעור הפונים שהיו מרוצים מעובדי יחידות הסיוע בהליך המהו"ת היה גבוה משיעורם בקרב המופנים בהחלטה שיפוטית בכל ההיבטים.
• פחות ממחצית מן הפונים הביעו שביעות רצון מתרומת המפגשים עבורם. כך למשל, בקרב הפונים להליך המהו"ת, 48% דיווחו כי המפגשים עזרו להם להבין טוב יותר את הצרכים והרצונות שלהם, ו-38% דיווחו כי המפגשים תרמו להבנת נושאי המחלוקת בינם ובין הצד השני. בקרב המופנים ליחידת הסיוע בהחלטה שיפוטית, 34% דיווחו כי המפגשים עזרו להם להכיר דרכים לפתרון הסכסוך באמצעים חלופיים לתביעה משפטית, ו-31% דיווחו כי המפגשים עזרו להם להבין את השפעת הסכסוך על מצבם הרגשי של הילדים.
• ככל שהפונים להליך המהו"ת הגיעו ליותר מפגשים, כך עלה השיעור של אלו מהם שדיווחו על תרומה רבה יותר להתערבות. כך למשל, בקרב פוני מהו"ת שהשתתפו במפגש אחד, רק 31% דיווחו כי מפגשי המהו"ת תרמו להבנת נושאי המחלוקת במידה רבה או רבה מאוד לעומת 38% מן הפונים שהשתתפו בשניים-שלושה מפגשי מהו"ת ו-65% מן הפונים שהשתתפו בארבעה מפגשים ויותר; בקרב פונים שהשתתפו במפגש מהו"ת אחד, רק 18% דיווחו כי חל שיפור ביחסים שלהם עם ילדיהם במידה רבה או רבה מאוד לעומת 36% מן הפונים שהשתתפו בשניים-שלושה מפגשי מהו"ת ו-40% מהפונים שהשתתפו בארבעה מפגשים ויותר; בקרב פונים שהשתתפו במפגש מהו"ת אחד, רק 18% דיווחו כי חל שיפור בתקשורת בינם ובין הצד השני במידה רבה או רבה מאוד לעומת 33% שהשתתפו בשניים-שלושה מפגשי מהו"ת ו-35% שהשתתפו בארבעה מפגשים ויותר. בקרב המופנים בהחלטה שיפוטית לא נמצאה מגמה דומה.
• ככלל, הגברים היו מרוצים פחות מן הנשים מהיבטים בהתערבות. כך למשל, בקרב המופנים בהחלטה שיפוטית 49% מן הגברים דיווחו כי המידע היה להם ברור במידה רבה או רבה מאוד לעומת 62% מן הנשים; שיעור נמוך יותר של גברים מנשים הביעו שביעות רצון מעובדי יחידת הסיוע – בקרב הפונים להליך המהו"ת 64% מן הגברים היו מרוצים מן היחס השוויוני והניטרלי של העובד הסוציאלי של יחידת הסיוע כלפיהם וכלפי הצד השני בסכסוך לעומת 76% מן הנשים. ייתכן כי הבדלים אלו נובעים מן העובדה שמרבית בעלי התפקידים ביחידות הסיוע הן נשים.
• יש קשיים ואתגרים ייחודיים להליך המהו"ת: עדכון המשיב (הצד הנתבע) על קיומו של מפגש ראשון ביחידת הסיוע, וקושי בשל אי-התייצבות למפגשים של פונים לתהליך המהו"ת. קשיים נוספים בעבודת יחידות הסיוע הם התחלופה הגבוהה של כוח האדם וקושי באיוש משרות ביחידות; עומס העבודה וקושי לערוך שלושה מפגשי מהו"ת ביום.
• ההערכה היא כי חלה ירידה בשיתוף ילדים הן בהפניית הערכאה השופטת הן בהפניית עובד סוציאלי של יחידת הסיוע המלווה משפחה במפגשי המהו"ת או בהתערבויות אחרות (כלומר, בתהליך פנימי) ממגוון סיבות. למשל, לפי הערכת המרואיינים, שופטים מזמינים ילדים להשתתף פחות בגלל עומס בעבודתם, והעובדים הסוציאליים יוזמים מעט שיתוף ילדים בגלל מודעות נמוכה לחשיבות שיתופם של ילדים ולתרומה האפשרית לכך בעבורם.
• רק מיעוט מן הפונים להליך המהו"ת ולמגוון השירותים דיווחו שההתערבות סייעה להם להכיר שירותים או מסגרות טיפול שנועדו לסייע להורים ולילדים במצבם. יש להניח שמצב זה נובע ממחסור בשירותי תמיכה ציבוריים ומסובסדים למשפחות בתהליך פרידה וגירושין בקהילה.

המלצות

• רצוי להמשיך בדרכי העבודה הקיימות ולזהות כבר במפגש מהו"ת הראשון אצל אילו פונים עצימות העימות גבוהה ולאילו פונים מסלול ההתערבות המתאים ביותר הוא תביעה משפטית. רצוי לסיים את ההתערבות עם פונים אלו מוקדם ככל האפשר.
• חשוב לפעול לצמצום הקשיים והאתגרים בעבודת יחידות הסיוע ובכלל זה לפעול לצמצום אי-התייצבות של פונים למפגשי מהו"ת; לפעול לצמצום התחלופה של אנשי המקצוע ולאיוש מלא של המשרות ביחידות; לפעול לצמצום עומס העבודה על אנשי המקצוע ביחידת הסיוע באמצעות הרחבת התקינה שלהן.
• חשוב לזמן כמה שיותר ילדים לשיתוף, הן בתהליך חיצוני הן בתהליך פנימי.
• רצוי לפעול לשיפור שביעות הרצון של כלל הפונים ובפרט של הגברים מהיבטים של ההתערבות ביחידת הסיוע. כדאי לכנס קבוצות מיקוד עם גברים וללמוד מהם כיצד לשפר את שביעות רצונם מן השירות.
• חשוב להפעיל שירותים ציבוריים/מסובסדים: הן מעני טיפול מגוונים (פרטניים, משפחתיים, קבוצתיים) הן שירותי גישור. הרחבת המענים הציבוריים המסובסדים ומתן מעני טיפול מגוונים ושירותי גישור מסובסדים ישפרו את יעילותם של החוק ושל שירותי יחידות הסיוע.

הצעה לציטוט בעברית:
שורק, י., ניג‘ם-אכתילאת, פ., קונסטנטינוב, ו. וגלעד, ע. (2024). יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים: מחקר הערכה ארצי. דמ-24-993. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.