רקע
לטיפול של אדם בבן משפחתו הסובל ממחלה או ממוגבלות יכולות להיות השלכות משמעותיות על חייו של המטפל, כולל בתחום התעסוקה. פגיעה בתחום זה משפיעה לא רק על בן המשפחה המטפל, אלא גם על מקום העבודה שלו ועל המשק בכלל. 22% מן המועסקים בישראל מטפלים בבן משפחה במקביל לעבודתם. בשל ההכרה הגוברת בהשלכות שיש לטיפול בבן משפחה במקביל לעבודה, בשל הגידול הצפוי בשיעור הזקנים ובשיעורי התמיכה הבלתי פורמלית, ובשל התרומה האפשרית של תוכניות המסייעות להתמודדות עם הקונפליקט התפקידי בין משפחה לעבודה, פיתחו ג'וינט ישראל-אשל בשיתוף עם עמותת CGI-Caregivers Israel תוכנית פיילוט (להלן: התוכנית) אשר מטרתה לסייע לעובדים המתמודדים עם קונפליקט זה. התוכנית תוכננה לפעול בשלושה ארגונים והורחבה לעשרה ארגונים בהיקף וברמות מעורבות שונות (ארבעה ארגונים תעשייתיים, שתי חברות תרופות, שלושה ארגונים חברתיים ומשרד ממשלתי אחד).
עקב חדשנותה של התוכנית בישראל ומיעוט המחקר האמפירי בעולם על השפעת תוכניות מסוג זה, פנה ג'וינט ישראל-אשל למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה ללוות את התוכנית במחקר הערכה מעצב. המחקר נערך בין השנים 2018-2015.
מטרות המחקר
מטרות המחקר הן לתת מידע למפעילי התוכנית, לארגונים המשתתפים ולג'וינט ישראל-אשל על היקף התופעה, וללמוד על הפעלת התוכנית ועל תרומתה הנתפסת הן ברמת הארגון והן ברמת הפרט.
שיטת המחקר
- סקר מיפוי ארגוני – ביצוע סקר מיפוי בארגונים המשתתפים (עשרה ארגונים) בזמן כניסת התוכנית לארגון
- מיפוי מסכם של תוכנית הפעולה הארגונית – מיפוי מאפייני הארגונים המשתתפים (עשרה ארגונים) והפעולות שנעשו בהם
- סקר ארגוני מסכם – כשנתיים לאחר הסקר הראשון נערך סקר נוסף בשלושה ארגונים
- ראיונות עומק פתוחים פנים אל פנים נערכו עם מנהלים ועובדים בשלושה ארגונים
ממצאים
בסקר המיפוי הראשוני, כ-25%-30% מן העובדים בכל ארגון היו מטפלים. 49% מן המטפלים הגדירו את עצמם מטפלים עיקריים (בן המשפחה שנותן את עיקר העזרה), ורוב המטפלים (62%) טיפלו בהורים זקנים.
רוב בני המשפחה המטפלים דיווחו כי נגרמה להם הפרעה לסדר היום (85%) וכי הפסידו ימי עבודה או שעות עבודה (81%) עקב הטיפול. נוסף על כך, 19% דיווחו כי הם שוקלים שינוי בתעסוקה (כגון צמצום המשרה) ו-13% ויתרו על קידום.
בין 33% ל-47% מן המשיבים אמרו כי הפעילות בנושא בני משפחה מטפלים העלתה את המודעות שלהם לנושא במידה רבה או רבה מאוד. 56% מן המשיבים בארגון חברתי א' וכ-40% מן המשיבים בארגון חברתי ב' ובארגון תעשייתי א' אמרו כי יש כתובת בארגון בנושא של בני משפחה מטפלים במידה רבה או רבה מאוד. 51% מן המשיבים בארגון חברתי א' ו-41% מן המשיבים בארגון תעשייתי א' הסכימו כי הארגון עושה יותר למען עובדיו במידה רבה או רבה מאוד. בסך הכול עלה כי כמחצית מן העובדים בארגון חברתי א' וכארבעים אחוזים בארגון תעשייתי א' דיווחו על מועילות הפעילות הארגונית.
סיכום
התופעה של בני משפחה מטפלים היא משמעותית בארגונים, ובני המשפחה המטפלים משלמים מחיר על טיפול במקביל לעבודה.
מהסתכלות על תמונת המצב הארגונית לאורך זמן ועל פעילויות התוכנית עולות כמה תובנות:
- התופעה של בני משפחה מטפלים היא דינמית ומשתנה לאורך זמן, הן בשל הצטרפות עובדים-מטפלים חדשים, והן בשל הצטרפות עובדים חדשים לארגון. כלומר, ההתייחסות של הארגון למתן פתרונות לעובדים המטפלים ה"חדשים", צריכה להישמר במודעות לאורך זמן.
- ישנו הבדל בין הארגונים במספר הפעולות הארגוניות שנעשו ובאיכותן. יש ארגונים שהפעולות הארגונית שנעשו בהם היו רבות ומגוונות, ויש ארגונים שבהם הפעילות הייתה מצומצמת מאוד.
- שלא כצפוי, לאחר ההתערבות, השיח הארגוני לא היה רב יותר בכל שלושת הארגונים שנבדקו בסקר הארגוני המסכם, אלא רק באחד מהם. עם זאת, העובדים שרואיינו ציינו כי התוכנית הגבירה את הלגיטימציה לדבר על הנושא, יצרה קבוצת שווים ונתנה שקט נפשי לעובדים שעבודתם לא תיפגע בשל הטיפול המקביל.
- עובדים שקיבלו סיוע ישיר מ-CGI או מקבוצת העמיתות ואלו שהשתתפו בסדנאות הביעו שביעות רצון מן העזרה, בייחוד אלו שקיבלו תמיכה רגשית.
- בהפיכת ארגונים לידידותיים לבני משפחה מטפלים מושם דגש משמעותי על שינוי בתרבות הארגונית, ועל התפיסה כי עבודה וחיי משפחה צריכים להשתלב זה עם זה. התרבות הארגונית של הארגונים, שאליהם נכנסה התוכנית, התייחסה מלכתחילה לעובד כאל אדם שלם, והפעילות בנושא בני משפחה מטפלים השתלבה בתפיסה הכללית של הארגון. יש לבחון בעתיד כיצד תוכנית כמו זאת יכולה להשתלב בארגונים בעלי תרבות ארגונית שונה.