רקע
מדיניות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע לילדים בסיכון אשר הוצאו מרשות הוריהם דוגלת בזכותו של כל ילד למשפחה מיטיבה וקבועה. אנשי המקצוע וקובעי המדיניות מסכימים כי המצב הטוב ביותר בעבור ילד הוא לגדול בבית הוריו ולהיות מטופל על ידם, וזאת בתנאי שהוריו אינם פוגעים בו ואינם מסכנים את שלומו, ושיש ביכולתם לספק לו סביבה מיטיבה ובטוחה. לכן, לפני הוצאת ילד מן הבית יש לוודא שהושקעו מרב המאמצים והמשאבים לשיקום ההורים תוך פרק זמן מוגדר.
תוכנית "משפחה בשביל הצמיחה" היא תוכנית מובילה של מינהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה. מטרת התוכנית היא לחזק ולשקם משפחות שילדיהן נמצאים בסיכון גבוה – בין הילדים בקהילה ובין שולבו בסידור חוץ-ביתי – ולהבטיח לילדים משפחה מיטיבה וקבועה באמצעות ליווי וטיפול אינטנסיבי וקצוב בזמן שניתן לבני המשפחה. התוכנית החלה לפעול בשנת 2017 כפיילוט בחמש רשויות.
מטרת המחקר
המחקר הנוכחי נועד לבחון את תהליך היישום של פיילוט התוכנית, את תוצאותיו והשלכותיו, כמו גם את יציבות התוצאות כחצי שנה לאחר סיום התוכנית.
שיטת המחקר
במחקר נעשה שימוש בשיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. חשוב לציין כי לצורך בחינת התוצאות נעשה שימוש במערך של מחקר ניסוי מבוקר הקצאה אקראית (randomized controlled trial) בקרב 224 משפחות.
ממצאים נבחרים
- מאפייני המשפחות שנכנסו לתוכנית: המשפחות שנכנסו לתוכנית הן משפחות מורכבות שיש להן קשיים בתחומים רבים. על פי תפיסות אנשי המקצוע, המשפחות המתאימות לתוכנית הן משפחות עם מוטיבציה לשינוי ויכולת להיעזר. להערכת אנשי המקצוע רק בקרב שני שליש (67%) מן המשפחות שנבחרו לתוכנית הייתה להורים מוטיבציה לשינוי.
- דרכי עבודה:
- העו"ס של התוכנית ליווה את המשפחות באינטנסיביות והקשר איתו נתפס כמתאפיין באמון, קירבה וחום. לצד זה התפקיד נחווה על ידי עו"ס התוכנית כתפקיד קשה יותר ומתגמל פחות מתפקיד עו"ס המשפחה במחלקה.
- כל משפחה בתוכנית קיבלה מספר רב של מענים מגוונים (מענים המיועדים להורים, מענים המיועדים לילדים ומענים המיועדים לכל בני המשפחה כיחידה אחת) ונעשה שימוש בסל מענים גמיש, בהתאם לצרכיה הייחודיים של כל משפחה.
- משך התוכנית: ההורים ואנשי המקצוע טענו כי משך הזמן להשתתפות המשפחות בתוכנית (שנתיים) איננו מספיק וכי לדעתם היא אמורה להימשך שלוש שנים.
- תוצאות: התוכנית הצליחה לשפר את מצבם של המשפחות והילדים ואת תפקודם. ברוב המדדים שנבחנו נראה שהשיפור במצבם של המשפחות והילדים בקבוצת הניסוי היה רב מן השיפור במצב המשפחות והילדים בקבוצת הביקורת. ואף יותר מכך, בקרב המשפחות והילדים בקבוצת הביקורת חלה למעשה החמרה ברוב המדדים שנבדקו, וההבדלים בין שתי הקבוצות היו מובהקים סטטיסטית. הממצאים בנוגע למניעת ההוצאה החוץ-הביתית הראו כי אף על פי שרוב הילדים (84%) בקבוצת הניסוי נשארו בקהילה, 79% מן הילדים נשארו בקהילה גם בקבוצת הבקרה, וההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית.