רקע
דוח זה הוא השלישי בסדרת דוחות אשר סקרו את הפגיעה הכלכלית במשקי הבית בישראל בעקבות משבר מגפת הקורונה והריחוק החברתי שנדרש בעקבותיו. בדוח קודם בסדרה זו דווח כי עד אוגוסט 2020 כמעט מחצית מכלל משקי הבית צמצמו את חסכונותיהם ושישית מכלל משקי הבית לוו כסף כדי להתמודד עם נזקי המשבר. הפעולות הפיננסיות כבדות המשקל האלה, שמשקי בית היו צריכים לבצע בעקבות משבר מגפת הקורונה, מעלות שאלות חשובות בעניין רמת האוריינות הפיננסית (הידע הפיננסי) והמקורות הפיננסיים שהביאו משקי בית לידי החלטות ומעשים אלו.
ספרות מדעית רחבת היקף מצאה כי אוריינות פיננסית חשובה ליכולתו של משק בית לקבל החלטות פיננסיות טובות. המגפה הציעה הזדמנות נדירה לבחון איך רמה גבוהה של אוריינות פיננסית ושל הקפדה על התנהגויות פיננסיות מומלצות (כגון חיסכון לשעת חירום) משפיעה על רווחתם של משקי בית בתקופות של לחץ כלכלי. ממצאים המראים שלמשקי בית רבים לא היה חיסכון חירום או שמיצו אותו יכולים להעיד שמשקי הבית עלולים לצאת מההאטה הכלכלית במצב פיננסי שברירי במיוחד, ובכך יש כדי להצביע על הצורך בהמשך התמיכה הממשלתית. ממצאים המראים שיש קשר בין רמת אוריינות פיננסית נמוכה ובין התמודדות עם המשבר באמצעות שיעור גבוה של נטילת הלוואות ידגישו את החשיבות המיוחדת של הגברת האוריינות הפיננסית במטרה להתכונן לתקופות של לחץ כלכלי. הבהרת התמונה בסוגיות אלו יכולה לספק רקע חשוב לממשלה בבואה להחליט על מדיניות עתידית בעניין חינוך פיננסי וטכנולוגיות שנועדו לעזור למשפחות לנהל את הכספים שלהן.
מטרות
מטרת-העל של הבדיקה המוצגת בדוח זה הייתה להרחיב את הידע בעניין עמידותם הפיננסית של משקי הבית בישראל, על רקע התמשכות המשבר. המטרות הספציפיות כללו הן בדיקה של השפעת רמת הידע בנושאים פיננסיים על קבלת החלטות פיננסיות בתחילת תקופת מגפת הקורונה והן בדיקה של הגישה שיש למשקי בית אל כספי חירום.
שיטה
הנתונים נאספו בסקר מקוון שנערך בקרב מדגם מייצג של 1,501 משיבים בני 25–70 מהאוכלוסייה היהודית בישראל, בימים 16–18 באוגוסט 2020, לאחר הסגר הראשון שננקט להתמודדות עם משבר מגפת הקורונה בישראל ולפני הסגר השני. כל ההבדלים מוצגים ברמת מובהקות p=0.05 אלא אם נאמר אחרת.
ממצאים
אוריינות פיננסית: נמצא כי לאנשים עם רמת אוריינות פיננסית נמוכה היו ערב המשבר פחות חסכונות מאשר לאחרים וכי הם הושפעו לרעה מהמשבר מבחינה כלכלית יותר מאחרים (גם לאחר פיקוח על הכנסה והשכלה). המחקר מצא גם כי בעלי רמת אוריינות פיננסית נמוכה נטוּ יותר מאחרים להתמודד עם המשבר באמצעות נטילת הלוואות: מהמשיבים שדיווחו על ירידה בהכנסות בעקבות מגפת הקורונה, 16% מבעלי רמת האוריינות הפיננסית הנמוכה לקחו הלוואה, לעומת 10% מבעלי רמת האוריינות הפיננסית הגבוהה. בד בבד, המשיבים שדיווחו על ביטחון עצמי גבוה בידע הפיננסי שלהם נטו יותר ללוות לעומת בעלי ביטחון נמוך, 15% לעומת 8% (ההבדלים בין הקבוצות השתנו מעט לאחר פיקוח על הכנסה והשכלה).
גישה של משקי בית אל כספי חירום: לאחר הסגר הראשון, אחד מכל שמונה משקי בית דיווח שאינו מסוגל לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 2,000 ₪; כלומר, לא הייתה לו גישה לכספי חירום. 33% נוספים ענו שהם מסוגלים לעמוד בהוצאה כזו רק בקושי. שיעור זה עולה עם הירידה בהשכלה ובהכנסה. כך גם, 21% מהשכירים שלא עבדו באוגוסט 2020 בעקבות המשבר (פוטרו או יצאו לחל"ת) דיווחו שלא יהיו מסוגלים לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 2,000 ₪, לעומת 10% ממי שעדיין היו מועסקים. בקרב כל המשיבים שענו שהם מסוגלים לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 2,000 ₪, יותר מ-70% דיווחו שיעשו זאת באמצעות שימוש בחסכונות. עוד נמצא כי משקי בית עם גישה לכספי חירום התמודדו טוב יותר עם המשבר ולא צמצמו הוצאות לכדי פגיעה ברווחתם.
תובנות והמלצות למדיניות
- המתאם בין נטילת הלוואה ובין אוריינות פיננסית מעיד שייתכן כי יש משקי בית שבחרו בחירה שעלולה לפגוע במצבם הפיננסי ארוך הטווח. עם הימשכות המשבר, יש חשיבות להוסיף ולבחון את מצב משקי הבית, משום שהחלטותיהם בעת המשבר עלולות לגרום לנזקים ארוכי-טווח ולהשפיע על יכולתם להתאושש מהמשבר. עם זאת, הקשר החיובי בין ביטחון עצמי בידע הפיננסי ובין ההסתברות לנטילת הלוואה מעיד שייתכן כי גישה לאשראי בקרב הציבור אינה מועילה לבעלי ביטחון עצמי נמוך בידע פיננסי, מפני שאין להם מספיק ביטחון כדי לנצל את ההזדמנות ליטול הלוואה ללא עזרה נוספת בניווט תהליך ההלוואה.
- קובעי מדיניות צריכים לשקול להוסיף עזרה ממשלתית לתושבים שסביר שיצאו מהמיתון שבעקבות מגפת הקורונה במצב פיננסי שברירי ושתהיה להם גישה מוגבלת בלבד לכספי חירום. תושבים אלו יזדקקו לעזרה כספית לצורך התמודדות עם קשיים כלכליים נוספים.
- מוצע שמקבלי ההחלטות יתמקדו בחינוך הן לקבלת החלטות פיננסיות נאותות (כגון החלטה על הפרשת כספי חירום) והן לבניית תשתית נוחה לחיסכון בקרב משקי הבית, למשל באמצעות פתרונות דיגיטליים לסיוע בניהול כספים של משקי בית. חשוב שפתרונות אלו ידגישו את הגברת הביטחון העצמי בידע פיננסי ולא רק את הנחלת הידע. בהקשר זה רצוי לקדם אסדרת (רגולציית) "בנקאות פתוחה" – אסדרה שמאפשרת גישה לשחקני צד שלישי ליישומונים (אפליקציות) חיצוניים של גופים פיננסיים לצורך הקלת תהליכים, קבלת שירותים פיננסיים וניתוח מידע פיננסי. בצעדים אלו יהיה כדי לעזור למשקי הבית לשפר את מצבם הכלכלי לקראת משבר נוסף, יהא אופיו אשר יהא. הזמן הסמוך לאחר המגפה יהיה הזדמנות טובה להפעלת התערבויות כאלה, מכיוון שהזיכרון מהפגיעה הכלכלית של המגפה יהיה עדיין טרי אצל רבים.
לכל הפרסומים של מכון ברוקדייל בנושא נגיף הקורונה לחצו כאן!