הרגלי צריכת מזון ועמדות כלפי התוכנית לסימון מוצרי מזון

רקע

משרד הבריאות הקים ועדת אסדרה תזונתית שמטרתה לשנות את סביבת המזון ולהפוך את הבחירה במוצרי מזון בריאים לקלה יותר עבור הצרכנים, באמצעות סימון בולט על חזית אריזות המזון. יוזמה זו היא חלק מן התוכנית "אפשריבריא" – התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים. תוכנית זו מיועדת ליצור סביבה המאפשרת ומטפחת תרבות של בריאות, להפוך עקרונות של חיים פעילים ובריאים לנורמה חברתית ולעודד שינוי התנהגותי.

במסגרת התוכנית, החל מינואר 2020 מיושם סימון חדש ובולט בחזית אריזות מזון: מזון המתאים לתזונה הים תיכונית המומלצת בישראל מסומן בירוק, ואילו מזון בעל רמות גבוהות של  סוכר, מלח, או שומן רווי מסומן באדום. מטרת הסימונים היא להנגיש את המידע התזונתי לצרכנים ובכך להקל עליהם לבחור בחירה מושכלת של מוצרי מזון בריאים.

כחלק מהערכת הסימון החדש, ביקש משרד הבריאות ממכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל לערוך סקר בקרב האוכלוסייה הכללית.

 מטרות המחקר

1. לבחון הרגלי קנייה ותדירות צריכה של מוצרי מזון לא בריאים ושל מוצרי מזון בריאים בישראל, טרם כניסת הסימון התזונתי החדש לתוקף.
2. לבחון את עמדות הציבור בישראל כלפי הסימון התזונתי החדש וכלפי האפשרות להטיל מס על מוצרי מזון לא בריאים.
3. ליצור בסיס להשוואה בין התקופה שקדמה להחלת הסימון לתקופה שאחרי החלת הסימון.

שיטת המחקר

אוכלוסיית הסקר כללה את כל תושבי ישראל בני 22 ויותר. מבין כ-1,800 נדגמים, השיבו על השאלון 944 איש (שיעור היענות של 52%).

שאלון הסקר כלל שאלות בנוגע להרגלי קניית מזון באופן כללי, להרגלי קנייה ותדירות צריכה של מוצרי מזון לא בריאים העומדים בקריטריונים לקבלת סימון אדום ושל מוצרי מזון בריאים העומדים בקריטריונים לקבלת סימון ירוק, וכן שאלות בנוגע לאורח חיים, לעמדות כלפי הרפורמה לסימון מוצרי מזון ולעמדות כלפי מיסוי של מוצרי מזון לא בריאים. השאלון שיועד לאוכלוסייה הערבית תורגם לערבית ועבר התאמה תרבותית בשאלות רלוונטיות.

איסוף הנתונים התבצע ערב החלת הסימון התזונתי החדש, בין ספטמבר 2019 לינואר 2020. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים שארכו 30 דקות בממוצע. הראיונות נערכו בשפות עברית וערבית.

בניתוח הנתונים ובהצגת הממצאים הושם דגש על ההבדלים שבין יהודים חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים וכן על משקי בית עם ילדים עד גיל 13 ומשקי בית בעלי הכנסה המוערכת כ"הרבה מתחת לממוצע".

ממצאים

קנייה של מוצרי מזון העומדים בקריטריונים לסימון אדום

באופן כללי נמצא כי שיעור גבוה של משקי הבית נוהגים לקנות מוצרי מזון, העומדים בקריטריונים לסימון אדום. המוצרים הבולטים במיוחד הם גבינה צהובה (הנרכשת על ידי 88% ממשקי הבית), חטיפים מלוחים (77%), קטשופ (72%) וממתקים (70%).

עבור חלק מן המוצרים, כגון משקאות ממותקים, מעדני חלב ממותקים וחטיפים, נמצאו שיעורי קנייה גבוהים יותר בקרב משקי בית ערבים לעומת בקרב משקי בית יהודים, ובקרב משקי בית חרדים לעומת בקרב משקי בית יהודים שאינם חרדים. בדומה, שיעורי הקנייה של כל המוצרים המסומנים באדום שנבדקו בסקר גבוהים יותר בקרב משפחות צעירות לעומת בקרב שאר משקי הבית. הפער בין שיעורי הקנייה במשקי בית של משפחות צעירות ובין שיעורי הקנייה בשאר משקי הבית גדול במיוחד במוצרים המשווקים לרוב לילדים, כגון חטיפים מלוחים (92% בקרב משקי בית עם ילדים צעירים לעומת 61% בקרב בשאר משקי הבית), מעדני חלב ממותקים (73% לעומת 43%, בהתאמה) ודגני בוקר ממותקים (52% לעומת 22%, בהתאמה). לעומת זאת, שיעורי הקנייה של חלק מן המוצרים נמוכים יותר בקרב משקי בית שהכנסתם נמוכה לעומת בקרב משקי בית משאר רמות ההכנסה.

קנייה של מוצרי מזון בריאים, העומדים בקריטריונים לסימון ירוק

שיעור גבוה מאוד של משקי הבית קונים מוצרים בריאים שנכללו בשאלון הסקר: 99% ממשקי הבית דיווחו על קנייה של פירות, ירקות וביצים, 94% דיווחו על קנייה של עוף, 85% דיווחו על קנייה של קטניות ו-74% על קניית אגוזים. בקרב משקי בית עם ילדים צעירים נמצאו שיעורי קנייה גבוהים יותר של עוף טרי ונמוכים יותר של אגוזים לעומת משקי בית אחרים.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ערבים, חרדים ויהודים לא חרדים בשיעורי הקנייה של מוצרי מזון בריאים, למעט שיעור קנייה מעט גבוה יותר של עוף בקרב חרדים וערבים (98%) לעומת יהודים לא חרדים (95%).

בדומה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעורי הקנייה של מוצרי מזון בריאים בין משקי בית שהכנסתם נמוכה ובין משקי בית בשאר רמות ההכנסה, למעט שיעור קנייה נמוך יותר של קטניות בקרב משקי בית שהכנסתם נמוכה.

תדירות הצריכה

המשתתפים בסקר נשאלו על תדירות הצריכה השבועית של משק הבית את מוצרי המזון השונים. משקי בית שדיווחו על צריכה בתדירות של שלוש פעמים בשבוע או יותר של מוצר מסוים הוגדרו "צרכנים כבדים" של המוצר. בקבוצת מוצרי המזון הלא בריאים  בולטים הגבינה הצהובה והחטיפים המתוקים. כשליש ממשקי הבית (36% ו-33%, בהתאמה) צורכים אותם לעיתים קרובות (שלוש פעמים בשבוע או יותר). 25% ממשקי הבית צורכים לעיתים קרובות משקאות ממותקים וכ-20% ממשקי הבית צורכים לעיתים קרובות חטיפים מלוחים, קטשופ, מאפים מתוקים ומעדני חלב. בקבוצת מוצרי המזון הבריאים בולטים הירקות והפירות: 97% ו-88% ממשקי הבית (בהתאמה), צורכים אותם לעיתים קרובות. 70% ממשקי הבית צורכים לעיתים קרובות ביצים, 41% צורכים לעיתים קרובות אגוזים ו-27% בלבד צורכים לעיתים קרובות קטניות.

בחינת שיעור משקי הבית הצורכים לעיתים קרובות מוצרי מזון לא בריאים לפי אוכלוסיות שונות העלתה כי שיעור גבוה יותר של משקי בית ערבים צורכים לעיתים קרובות משקאות ממותקים (55% לעומת 16% ממשקי הבית החרדים ו-21% ממשקי הבית היהודים שאינם חרדים), חטיפים מלוחים (38% לעומת 15% ו-17%, בהתאמה), מעדני חלב ממותקים (37% לעומת 18% ו-22%, בהתאמה) ומוצרי בשר מעובד (19% לעומת 3% ו-10%, בהתאמה). עוד נמצא כי שיעור גבוה יחסית של משקי בית חרדים צורכים לעיתים קרובות קטשופ (40%) לעומת משקי בית ערבים (27%) ומשקי בית יהודים שאינם חרדים (16%).

בקרב משקי בית שהכנסתם נמוכה, שיעור גבוה יותר צורכים לעיתים קרובות  משקאות ממותקים ושיעור נמוך יותר צורכים לעיתים קרובות פירות לעומת משקי בית משאר רמות ההכנסה.

בקרב משפחות צעירות, שיעור גבוה יותר צורכים לעיתים קרובות גבינה צהובה, דגני בוקר ממותקים, חטיפים מלוחים, קטשופ, מעדני חלב ממותקים וקורנפלקס "רגיל" לעומת שאר משקי הבית. כמו כן בקרב משפחות צעירות שיעור גבוה יותר צורכים לעיתים קרובות עוף וביצים ושיעור נמוך יותר צורכים לעיתים קרובות אגוזים לעומת שאר משקי הבית.

עמדות ותפיסות כלפי התוכנית לסימון מוצרי מזון

המשתתפים בסקר נשאלו על תפיסותיהם בנוגע לחשיבות התוכנית לסימון מוצרי מזון, על משמעות הסימונים ועל הערכותיהם בנוגע להשפעת הסימון על רכישת מוצרי מזון עבור משק הבית.

כ-90% מכלל המשיבים הסכימו במידה רבה או רבה מאוד כי התוכנית לסימון מוצרי מזון היא חשובה. לא נמצאו הבדלים בין האוכלוסיות שנבחנו במחקר בנוגע לתפיסת חשיבות התוכנית.

35% מכלל העונים הסכימו עם ההיגד המשקף את עמדת משרד הבריאות: "מומלץ לא לאכול כלל מזון שמסומן באדום". שיעורים גבוהים יותר מקרב משקי הבית החרדים והערבים הסכימו עם ההיגד (40% ו-47%, בהתאמה, לעומת 33% בקרב משקי בית יהודים שאינם חרדים). שיעור נמוך יותר של משקי בית עם ילדים צעירים הסכימו עם ההיגד (27%) לעומת שאר משקי הבית (39%).

בדומה, 55% מכלל העונים הסכימו עם ההיגד: "כל המזונות שמשרד הבריאות בחר לתת להם סימון אדום הם לא בריאים". שיעורים גבוהים יותר מקרב משקי הבית החרדים וערבים הסכימו עם ההיגד (69% ו-60%, בהתאמה, לעומת 52% בקרב משקי בית יהודים שאינם חרדים).

לעומת זאת, 13% מכלל העונים הסכימו עם ההיגד: "אפשר לאכול בלי הגבלה מזון שמסומן בירוק", המשקף תפיסה מוטעית של משמעות הסימון. גם כאן, שיעורים גבוהים יותר מקרב משקי הבית החרדים והערבים הסכימו עם ההיגד (19% ו-25%, בהתאמה, לעומת 11% בקרב משקי בית יהודים שאינם חרדים).

אשר להשפעה הצפויה של הסימון על קניית מוצרי מזון לא בריאים  ובריאים, 64% מן המשיבים העריכו כי בעקבות הסימון האדום יקנו פחות מוצרים "אדומים". המגמה בולטת יותר בקרב משקי בית חרדים (76%) וערבים (75%) לעומת יהודים שאינם חרדים (61%) וכן בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה (72%) לעומת משקי הבית בשאר רמות ההכנסה (61%).

46% מכלל העונים הסכימו עם ההיגד: "אקנה יותר מזון עם סימון ירוק". גם כאן, המגמה בולטת יותר בקרב משקי בית חרדים (60%) וערבים (51%) לעומת יהודים שאינם חרדים (43%) וכן בקרב משקי בית עם ילדים צעירים (55%) לעומת שאר משקי הבית (42%).

עמדות הציבור כלפי הטלת מס על מוצרי מזון מסומנים באדום

המשתתפים בסקר נשאלו על תפיסותיהם בנוגע לאפשרות התיאורטית של הטלת מס על מוצרי מזון לא בריאים  ובנוגע להשפעה שעשויה להיות להטלת מס כזה על היקף הקנייה של מוצרים אלו. כ-60% מן המשיבים העריכו כי למיסוי עשויה להיות השפעה מיטיבה על בריאות הציבור וכי הוא עשוי להוביל לירידה בהיקף הקנייה של מוצרי מזון לא בריאים. בשאלה ישירה על תמיכה במיסוי, רק 40% מן המשיבים הביעו תמיכה בהטלת מס על מוצרי מזון לא בריאים , אך התמיכה עלתה ל-56% כשהמיסוי נקשר בהורדת מחירים של מוצרי מזון בריאים.

שיעור גבוה (83%) מן המשיבים הסכימו עם ההיגד "מזון בריא יקר יותר ממזון לא בריא". השיעור נמוך יותר בקרב העונים הערבים (71%) לעומת יהודים (85%) ובקרב משפחות עם ילדים צעירים (79%) לעומת שאר משקי הבית (85%).

סיכום והמלצות

ממצאי הסקר מעלים כי שיעורים גבוהים מאוד מקרב האוכלוסייה קונים וצורכים מוצרי מזון בריאים, כגון ירקות, פירות, ביצים ועוף. כמעט שלא נמצאו הבדלים בין אוכלוסיות שונות בכל הקשור לצריכת מוצרי מזון בריאים. נראה כי לכלל האוכלוסייה יש גישה למוצרי המזון הבריאים שנכללו בסקר.

בד בבד נמצא כי שיעור גבוה ממשקי הבית בישראל קונים וצורכים מוצרי מזון המסומנים באדום. נראה כי על התוכניות לשינוי התנהגות הצריכה באוכלוסייה להדגיש את החשיבות שבהפחתת הצריכה של מוצרי מזון אלה. על פי ממצאי הסקר, האוכלוסיות שבהן שיעור גבוה של משקי בית הצורכים מוצרי מזון אלה הן: ערבים, חרדים ומשפחות צעירות. מומלץ למקד את המאמצים של תוכניות לשינוי התנהגות באוכלוסיות אלו.

ממצאי הסקר מעידים על קבלה של הציבור את התוכנית לסימון מוצרי מזון. שיעור גבוה מקרב המשיבים בסקר העריכו כי התוכנית לסימון מזון היא חשובה במידה רבה או במידה רבה מאוד. לא נמצאו הבדלים ניכרים בין קבוצות האוכלוסייה השונות שנבדקו בכל הנוגע לתפיסת חשיבות התוכנית. יתרה מזאת, שיעור גבוה מן המשיבים (64%) דיווחו שבכוונתם לשנות התנהגות בעקבות הסימון, כלומר לקנות פחות מזון המסומן באדום ויותר מזון המסומן בירוק. הנכונות לשינוי התנהגות גבוהה יחסית בקרב אוכלוסיות שבהן, על פי הממצאים, שיעורי הקנייה והצריכה של מוצרי מזון לא בריאים היו גבוהים (חרדים, ערבים ומשפחות צעירות). ייתכן כי צרכנים שהעריכו כי לא ישנו את התנהגותם סבורים כי הם כבר קונים מעט מוצרי מזון המסומנים באדום או הרבה מוצרי מזון המסומנים בירוק.

עם זאת, בקרב חלק מן המשיבים נמצאה תפיסה מוטעית של משמעות הסימון הירוק. 25%  מן המשיבים הערבים וכ-20% מן המשיבים החרדים סבורים כי ניתן לאכול ללא הגבלה ממוצרים המסומנים בירוק, זאת על אף שההמלצה היא לאכול מהם במידה, במסגרת תזונה מאוזנת. עוד עולה מממצאי המחקר כי לחלק מן הציבור יש השגות על הסימון האדום. רק 35% הסכימו עם גישת משרד הבריאות כי מומלץ לא לצרוך כלל מוצרים המסומנים באדום ו-55%  הסכימו כי כל המוצרים המסומנים באדום הם לא בריאים. במסע פרסום או בתוכניות במערכת החינוך יש להדגיש את התזונה הים-תיכונית, את הרכבה ואת משמעות הסימונים.

שיעור גבוה מן המשיבים (83%) סבורים כי מחירו של מזון בריא גבוה ממחירו של מזון לא בריא, אף על פי שרוב הציבור קונה וצורך מוצרי מזון בריאים המתאימים לתזונה הים-תיכונית המומלצת בישראל. גם כאן יש מקום להדגיש במסע פרסום מה כוללת תזונה בריאה וכיצד אפשר להרכיב תפריט בריא גם בתקציב מוגבל.

במסגרת הסקר נבחנו בחינה ראשונית עמדות הציבור כלפי מיסוי מוצרי מזון לא בריאים  וכיצד מיסוי כזה עשוי להשפיע על התנהגותם. כ-60% מן המשיבים העריכו כי למיסוי תהיה השפעה מיטיבה על בריאות הציבור וכי הוא יוביל לירידה בהיקף הקנייה של מוצרי מזון לא בריאים. יצוין כי עשוי להיות פער בין עמדות הציבור ובין התנהגותו בפועל, במיוחד בכל הקשור להתנהגות כלכלית.

המחקר נעשה ביוזמת אגף התזונה במשרד הבריאות.