רקע
אי-ביטחון תזונתי הוא אחד הסממנים של עוני, והוא מתבטא בזמינות מוגבלת של מזון, ובאי יכולת להגיע באופן סדיר ובדרכים מקובלות לתזונה בסיסית, בריאה ומאוזנת. אי-ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית וכן בקשרים חברתיים של הסובלים ממנו. מגפת הקורונה החריפה את מצבן של משפחות שחיו בעוני לפניה וגרמה לעלייה באי-הביטחון התזונתי, ובעקבותיה – לעלייה בפנייה לעמותות מזון.
מטרה
מטרת העבודה היא לסייע בבניית תשתית ידע על תופעת אי-הביטחון התזונתי בישראל כדי לאמוד את היקפה ולעמוד על מאפייניה ואתגריה, בהסתמך על מידע מהספרות המקצועית העדכנית.
שיטה
בעבודה זו נערכה סקירה של מאמרים ומחקרים עדכניים, של דוחות וכן של אתרי עמותות וארגונים הפועלים בתחום. כמו כן עובדו נתונים שהתקבלו מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: למ"ס) ונעשה שימוש בנתונים שהתקבלו ממשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה) ומן המוסד לביטוח לאומי.
ממצאים
סקר של המוסד לביטוח לאומי משנת 2016 מצא ש-18% מן האוכלוסייה הבוגרת בישראל ו-26% מן הילדים סובלים מאי-ביטחון תזונתי. על פי נתוני הסקר הקבוצות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בשיעור גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה הן (בסדר יורד) מקבלי הבטחת הכנסה, ערבים, מי שאינם מועסקים אך הם בגיל העבודה, משפחות חד-הוריות (להלן: משפחות עצמאיות), מקבלי קצבת נכות, בעלי השכלה נמוכה מ-8 שנות לימוד, משפחות מרובות ילדים, ילדים וחרדים. על פי עיבוד של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל למדד IV של הלמ"ס[1] משנת 2020, הקבוצות שבהן נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר של אי-ביטחון תזונתי הן (בסדר יורד) בעלי השכלה נמוכה מ-8 שנות לימוד, בלתי מועסקים, ערבים, אנשים עם בעיית בריאות וכן משפחות ברוכות ילדים וחרדים. כמו כן מסקירת הספרות הנוכחית עולה כי שיעור הסובלים מאי-ביטחון תזונתי גבוה בקרב ילדים מאשר בקרב בני 18–64 (להלן: מבוגרים). המגמה הכללית העולה מן הנתונים הקיימים, הן מסקרי המוסד לביטוח לאומי (2011–2016) הן מסקרי 'לתת' (2020–2021) והן מסקרי למ"ס (2018–2020), היא של ירידה קלה בשיעורי אי-הביטחון התזונתי. על אודות האוכלוסייה הבדואית ואוכלוסיית חסרי המעמד ומבקשי המקלט אין די נתונים, אך נראה כי היקף אי-הביטחון התזונתי באוכלוסיות אלו נרחב. על פי תוצאות רגרסיה לוגיסטית להסתברות לחיות באי-ביטחון תזונתי, מסקר של המוסד לביטוח לאומי משנת 2016, המנבאים העיקריים לאי-ביטחון תזונתי (בסדר יורד) היו השתייכות לאוכלוסייה הערבית, קבלת קצבת הבטחת הכנסה, קבלת קצבת נכות וכן חיים במשפחה עצמאית. בחינת מתאמים של נתוני סקר ביטוח לאומי מאותה שנה (שנת 2016) בין שיעורי אי-הביטחון התזונתי ביישובים ובין אשכול חברתי-כלכלי ומדד פריפריאליות מעלה שככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך עולה רמת אי-הביטחון התזונתי ואין קשר מובהק בין פריפריאליות לאי-ביטחון תזונתי.
בישראל פועלים מענים לטיפול באי-ביטחון תזונתי הנתונים לאחריות משרדי ממשלה: משרד הרווחה אחראי למשל למיזם הלאומי לביטחון תזונתי ולתמיכה בעמותות מזון למיניהן; משרד החינוך אחראי להזנת ילדים במסגרות חינוך; משרד הפנים אחראי למתן מענה חד-פעמי לתקופת מגפת הקורונה. עיקר המענים הללו מכוונים לאוכלוסיות המוכרות על ידי משרד הרווחה או הנמצאות במסגרות חינוך לגילאי גן עד בית ספר יסודי באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. מענים אחרים ניתנים על ידי עמותות, והם מכוונים גם לאוכלוסיות נוספות, כגון בני נוער וחסרי מעמד.
מן הסקירה עולה כי יש פערים בין קבוצות באוכלוסייה בשיעורי קבלת הסיוע על ידי משפחות החיות באי-ביטחון תזונתי. כך למשל, באוכלוסייה הערבית יש שכיחות גבוהה של משפחות החיות באי-ביטחון תזונתי אך שיעור נמוך במיוחד של היעזרות בארגוני סיוע בקרבן. לעומת זאת באוכלוסייה החרדית, שכיחות המשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי נמוכה יותר אך שיעור גבוה יותר בקרבן נעזרות בארגוני סיוע.
המלצות
- מומלץ להגביר את המאמצים לאתר אתכלל המשפחות והיחידים החיים באי-ביטחון תזונתי, ובייחוד באוכלוסיות שיש בהן שיעורי אי-ביטחון תזונתי גבוהים במיוחד;
- יש למפות את האוכלוסייה הנעזרת, בשגרה ובזמנים מיוחדים, לצורך איתור כפל-מענים או היעדר מענים;
- חשוב להנגיש את המענים ללקוחות;
- מומלץ לבחון שינויים והתאמות בהרכב סל המזון;
- יש למנות פרויקטור ייחודי לאוכלוסייה הערבית;
- חשוב לקבוע קריטריונים למבחני התמיכה בהתאם למאפיינים של אוכלוסיות שידוע כי הן נעזרות בארגוני סיוע פחות מאחרות;
- מומלץ לחזק את המועצה לביטחון תזונתי בתור גוף מתכלל – לצורך קידום מדיניות, שימור ידע וניטור מגמות, סנכרון המענים וכן פיתוח והסדרה של מענים;
- מומלץ להקים מערך מידע שיטתי, נגיש ומקיף.
[1] מדד IV – מדד המשמש את הסקר החברתי של הלמ"ס מאז שנת 2010. הוא מתבסס על תשובתם של נסקרים על שאלה אחת העוסקת בוויתור על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים, בגלל קשיים כלכליים, ב-12 החודשים שקדמו לסקר.