רקע
בשנת 2017 הועסקו בישראל כ-50,000 מטפלים זרים בענף הסיעוד. חוק העובדים הזרים משנת 1991 לא קבע מנגנונים לגיוס העובדים, והמעסיקים בישראל השתמשו בחברות גיוס כוח אדם לצורך הבאת העובדים. במסגרת זו היה קושי לפקח על איכות העובדים שהגיעו לישראל ולמנוע גביית כספים לא חוקית מן העובדים הפוטנציאליים בארץ מוצאם כתנאי להבאתם לישראל. על רקע זה החליטה ממשלת ישראל להסדיר את הבאת העובדים במסגרת הסכמים בילטראליים בינה ובין ממשלותיהן של מדינות המוצא של העובדים. לשם כך, קידמה הממשלה פיילוט להבאת עובדים זרים ללא תיווך של גורמים פרטיים. הפיילוט כלל הכשרה של העובדים בחו”ל והעלאת הרמה המקצועית שלהם, תוך מניעת תופעות פסולות כגון גביית דמי תיווך שלא כחוק. במסגרת הפיילוט תוכנן שיגיעו לארץ 100 עובדי סיעוד באמצעות התקשרות בהסדר בילטראלי עם נפאל וסרי לנקה. כחלק מן הפיילוט, פנה המרכז להגירה בינלאומית וקליטה (CIMI) למכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר הערכה לבחינת מגוון היבטים של הפיילוט, כגון תהליך גיוס העובדים, מהות ההכשרה וטיבה, קליטת העובד בארץ והשמתו, שביעות הרצון של המעסיק, של העובד ושל הלשכות הקולטות, ומיפוי סוגיות מרכזיות של השיטה בעיני הגורמים המעורבים.
מטרת המחקר
מטרת המחקר הייתה להפיק לקחים ותובנות מתהליך יישום הפיילוט, כדי לסייע בהיערכות רחבה יותר של גיוס עובדים זרים והכשרתם במסגרת הסכמים בילטראליים.
שיטה
המחקר מבוסס על כמה מקורות מידע. כדי לאפשר למידה משמעותית על אודות הפיילוט בוצע סקר מעסיקים ועובדים, לאחר פרק זמן של התנסות בהעסקת העובדים. כמו כן נותחו שני מקורות מידע מִנהליים: (א) נתונים שהתקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לוותק ההעסקה של העובדים ומספר החלפות המעסיקים שהיו להם; (ב) נתוני הפנייה ל”קו החם” שהתקבלו מ- CIMI . עוד נערכו ראיונות עומק עם השותפים (רשות האוכלוסין וההגירה, לשכות קולטות, CIMI ועוד), כדי ללמוד על נקודות המבט השונות בנושא.
ממצאים
הפיילוט הצליח לגייס עובדים עם רקע מקצועי מתאים, ובמסגרתו גובשה תוכנית הכשרה ייעודית לצורך עבודה בישראל. כל העובדים השתתפו בהכשרה ומרביתם דיווחו שההכשרה סייעה להם מאוד במילוי תפקידם בארץ. מרבית המעסיקים דיווחו שלדעתם לא הייתה חסרה הכשרה נוספת לעובד. רוב המעסיקים הביעו שביעות רצון גבוהה מן העובד בהיבטים המקצועיים ובהיבטים של הקשר הבין-אישי, וגם מרבית העובדים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מעבודתם בארץ.
לא התקבלה אינדיקציה מאף גורם לכך שהעובדים שילמו כספים מעבר למוגדר בהסדר.
סיכום
הפיילוט הצליח להשיג את מטרותיו העיקריות וליצור מתכונת חדשה להבאת עובדים במסגרת הסכמים בילטראליים. עם זאת, היקף הפיילוט היה קטן ונתגלו עיכובים בקצב הגעת העובדים. קצב הבאת העובדים ומספרם הם רכיבים חשובים להצלחת יישום השיטה בקנה מידה ארצי, ולכן חשוב לתת את הדעת לדרכים להגדלת מספר העובדים המגיעים לישראל ולקיצור תהליכים שישפרו את קצב הגעתם.