יוצאי המפתנים בישראל: מחקר מעקב

מסגרות המפתן הן מסגרות טיפוליות-שיקומיות-חינוכיות יומיות המיועדות לבני נוער בעלי קשיים משפחתיים, רגשיים, חברתיים ולימודיים, שאינם יכולים להסתגל למערכת החינוך הרגילה (לרבות בתי-הספר הטכנולוגיים). המפתנים מופעלים במשותף על-ידי השירות לשיקום נוער במשרד הרווחה ועל-ידי אגף שח"ר במשרד החינוך.

דוח זה מביא, לראשונה, ממצאים של מחקר מעקב אחר חניכי מפתנים. המחקר מהווה המשך למחקר הערכה שנערך ב-6 מפתנים בשנים 1996-1994, וממצאיו פורסמו ב-1998. במחקר הנוכחי רואיינו 306 צעירים שהתחנכו במפתנים אלה, ובעת ביצוע המחקר הנוכחי היו כבר שנתיים עד שש שנים מחוץ למפתנים.

המחקר, שהוא אחד ממחקרי המעקב הבודדים שנערכו בארץ על בני נוער בסיכון, בחן את תפיסתם של יוצאי המפתנים לגבי חוויית השהייה במפתן; את הישגיהם במסגרת המפתן (סיום מסגרת והשגת תעודות); השתלבותם בהמשך במסגרות לימודים, תעסוקה וצבא; מצבם בעת הריאיון, בתחומים של תעסוקה, משפחה, קבלת עזרה; ושביעות רצונם ממצבם החברתי. כן נבדק הקשר בין הישגיהם של היוצאים בתקופה שמאז עזיבת המפתן ומצבם בעת ביצוע המחקר, לבין מאפיינים שונים שלהם (נסיבות עזיבתם את המפתן, גילם בעת ביצוע המחקר, תפקודם בעת השהות במפתן ועוד).

ממצאים עיקריים

• המפתנים נתפסים על-ידי חניכיהם כמסגרות חמות ותומכות. עם זאת, הם מביעים אכזבה מכך שהכלים הלימודיים שקיבלו במסגרת המפתן אינם מאפשרים להם להשתלב במסגרות תעסוקה על פי רצונם.
• כשליש היוצאים המשיכו ללמוד במסגרת לימודים כלשהי לאחר עזיבת המפתן. כ-8% מהיוצאים עזבו את המפתן ועברו ללמוד במסגרות לימודיות נורמטיביות, אך רק חלקם (כ-3% מכלל היוצאים) סיימו אותן.
• כשני-שלישים מהיוצאים עבדו באותו מקום עבודה או שירתו בצבא במשך שנה לפחות, מאז עזיבת המפתן.
• קרוב למחצית היוצאים (47%) עבדו בעת ביצוע המחקר, 12% שירתו בצבא, ו-8% למדו (4% גם עבדו וגם למדו). כשליש היו בבית ללא מסגרת עיסוק, עוד 6% היו אמהות לילדים ונמצאו בבית. ככלל, הבנות נשארו זמן רב יותר במפתן והחזיקו ביותר תעודות מאשר הבנים, אך כבוגרות נמצאו פחות במסגרות תעסוקה או לימודים.
• חלק מהיוצאים נמצאו בעת ביצוע המחקר במצבי ניתוק ומצוקה: במיוחד בלטו אותם יוצאים שלא הצליחו להשתלב בשום מסגרת לימודים, צבא או תעסוקה בתקופה שמאז עזיבת המפתן (כחמישית היוצאים), ואלה שדיווחו שאין להם את מי לשתף במה שקורה להם (כחמישית היוצאים).

ממצאי המחקר מעלים מספר כיווני פעולה להמשך עבודתם של המפתנים ושל המערכות הנוספות המטפלות בבני נוער בעלי קשיי הסתגלות ולמידה, שהעיקריים בהם הם: חיזוק התחום של הקניית מיומנויות לימודיות; ומתן תמיכה והכנה ליוצאים בהשתלבותם בלימודים, בצבא, במסגרות תעסוקה, ובהמשך חייהם כבוגרים צעירים.

ממצאי המחקר נידונו עם הנהלת השירות לשיקום נוער במשרד הרווחה, ושימשו בסיס להמשך פיתוח מערכת המפתנים. המחקר בוצע ביוזמת השירות לשיקום נוער והאגף למחקר ותכנון, המחלקה למחקר, במשרד הרווחה, ומומן בסיועם.