רקע
פערים בין יהודים לערבים בישראל בבריאות הנפשית ובפנייה לעזרה נפשית מתועדים היטב ונובעים ממחסומים מערכתיים ומעוני. ההקשר הפוליטי-חברתי, ובפרט מלחמת חרבות ברזל, מדגישים את הצורך בעדכון הידע.
מטרות
לעדכן את הידע על פערים בין יהודים לערבים במצב נפשי, במצוקה ובפנייה לעזרה, וגם לבחון את התרומה המשותפת של אתניות ערבית ועוני לפערים אלו, כבסיס לקביעת מדיניות מבוססת ראיות.
שיטת המחקר
ניתוח משני של נתוני הסבב ה-14 של סקר 'דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה' שנערך במהלך מלחמת חרבות ברזל (יוני–דצמבר 2024) בקרב מדגם ארצי מייצג של בני 22+ (N = 2,558). מודלים רב-משתניים תוקננו לגיל, מגדר, הכנסה ואזור מגורים. נבדק מונח 'אינטראקציה' בין אתניות ערבית להכנסה נמוכה.
ממצאים
בשנים 2001–2021 נרשמה מצוקה נפשית גבוהה יותר בקרב ערבים מבקרב יהודים במרבית השנים. בשנת 2016 חל צמצום בפערים אלו אך מאז הם נמצאים במגמת התרחבות. ב-2024, 38% מהערבים ו-32% מהיהודים דיווחו על מצוקה נפשית; מצב נפשי שאינו טוב דווח על ידי 27% מהערבים ו-19% מהיהודים. בקרב החווים מצוקה, 73% מהערבים ו-82% מהיהודים ייחסו אותה למלחמה; 19% פנו לעזרה בקופת החולים – 88% מן הפונים בשתי הקבוצות היו מרוצים ממנה. המחסום העיקרי לקבלת עזרה מקופת החולים היה חוסר נכונות לבקשה (74% מהערבים, 47% מהיהודים). על מרחק מהשירותים כחסם דיווחו 4% מהערבים ו-1% מהיהודים. 1% מהערבים ו-19% מהיהודים שלא קיבלו עזרה מקופת החולים פנו לגורם אחר. בניתוח רב-משתני נמצא כי ערבים נטו לדווח יותר על מצב נפשי שאינו טוב (פי 1.53) מיהודים, אך לא על מצוקה נפשית כללית או על מצוקה הקשורה למלחמה. האינטראקציה בין אתניות ערבית להכנסה נמוכה אינה מובהקת בכל המודלים.
מסקנות והמלצות
ערבים נוטים לדווח יותר על מצב נפשי שאינו טוב, אך מצוקות נפשיות קשורות יותר למאפייני רקע אחרים. לא זוהה חיסרון נוסף לערבים עניים לעומת יהודים עניים או ערבים שאינם עניים. שיעורי הפנייה לעזרה נמוכים יותר בקרב ערבים מבקרב יהודים, במיוחד מחוץ לקופת החולים. ייתכן שהרפורמה בבריאות הנפש בשנת 2015 סייעה בצמצום הפערים, אך התרחבות הפערים מאז מצריכה פיתוח מענים מותאמי-תרבות בצד שינויים מבניים, חיזוק תשתיות ושיפור נגישות.