מקבלי קצבת נכות כללית ומקבלי קצבת נכות מעבודה בישראל:מאפיינים וצרכים בתחומי הבריאות והתפקוד הפיזי והנפשי

סקר ארצי רחב היקף, שנכללו בו מקבלי כל סוגי קצבאות הנכות של המוסד לביטוח לאומי (נכות כללית, שירותים מיוחדים, נפגעי עבודה, ניידות ונפגעי איבה), נערך במהלך 1999 על-ידי ג'וינט-מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי. הצורך בעריכת סקר על מקבלי הקצבאות עלה, הן מצד האחראיים לנושא זה במוסד לביטוח הלאומי והן מצד גורמים רבים במערכות השירותים לאוכלוסייה זו, עקב מחסור בנתונים מפורטים על מאפייני נכים אלה ועל דרכי ההתמודדות שלהם עם המוגבלוּת התפקודית הנובעת מנכותם.

הדוח הנוכחי הנו ראשון בסדרת דוחות מחקר המבוססים על נתוני סקר זה והוא מתמקד במקבלי קצבת נכות כללית ומקבלי קצבת נכות מעבודה. קצבת נכות כללית נועדה להבטיח הכנסה מינימלית לאנשים שכושר השתכרותם צומצם ב-50% או יותר או שאינם עובדים עקב ליקוי פיזי, נפשי וקוגניטיבי. קצבת נכות מעבודה ניתנת למי שנעשה נכה כתוצאה מפגיעה בעבודה ומהווה בחלקה תחליף לשכר מעבודה ובחלקה – פיצוי על הנזק שנגרם.

דוחות נוספים בסדרה יעסקו בנושאים אלה: מאפיינים וצרכים של שתי האוכלוסיות בתחום התעסוקה; מקבלי גמלת שירותים מיוחדים (שר"מ); מקבלי קצבת ניידות; מקבלי קצבת נפגעי איבה; צעירים הלוקים בפיגור המקבלים קצבת נכות כללית ותומכיהם; התמודדות בני משפחה התומכים במקבלי קצבת נכות; נשים עם מוגבלות בישראל; מקבלי קצבת נכות כללית המתגוררים בירושלים, בתל-אביב-יפו ובחיפה.

דוח זה מנסה להשיב על מספר שאלות מרכזיות:

  • באיזו מידה מקבלי הקצבאות משתמשים בשירותים שנועדו לסייע להם בתפקוד היומיומי ובשיקומם הפיזי והנפשי.
  • עד כמה מערכות השירותים נותנות מענה לצרכים הבריאותיים, התפקודיים והשיקומיים של הנכים. באילו תחומים כיסוי הצרכים בעייתי במיוחד. האם יש הבדלים בנושאים אלה בין מקבלי קצבת נכות כללית לבין מקבלי קצבת נכות מעבודה.
  • האם ניתן לזהות קבוצות הסובלות במיוחד ממחסור בשירותים, כגון: נכים בעלי ליקוי מסוים, נכים הגרים לבדם או נכים המוגבלים מאוד בתפקודם היומיומי.

ממצא חשוב של הסקר מצביע על כך שמעבר לבעיה התעסוקתית, שיעור ניכר (כ-40%) בשתי האוכלוסיות סובלים ממוגבלות תפקודית חמורה מאוד, המתבטאת באי-יכולת לבצע באופן עצמאי פעולות של טיפול אישי, כגון: רחצה, אכילה, הלבשה או ניידות בתוך הבית.

רוב מקבלי הקצבאות חשים שכתוצאה מהעזרה שהם מקבלים, הן ממערכת השירותים והן מבני משפחה, יש מענה לעיקר צורכיהם בתחומי הבריאות והשיקום הפיזי והנפשי. בהקשר זה, חשוב לציין את תרומת העזרה של המערכת המשפחתית. ואומנם, רוב מקבלי הקצבאות (כ-90%) גרים עם בני משפחה. עם זאת, קרוב לרבע ממקבלי קצבת נכות כללית זקוקים לתוספת שירותים בתחום התפקודי. שיעור הנזקקים עולה לשליש בקרב בעלי מוגבלות תפקודית חמורה.

סקר זה מהווה מקור מידע חשוב לכל העוסקים בעניינם של הנכים בישראל, ונעשה בו שימוש על-ידי מספר גדול של ארגונים. הנתונים שימשו את מבקר המדינה לצורך בדיקת מצב שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה (דוח מבקר המדינה לשנת 2002). כמו כן, הם שימשו בסיס חשוב לדיוני הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים בראשות השופט לרון, שהוקמה בשנת 2003 על-ידי הממשלה.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Azaiza, F., Rimmerman, A., Croitoru, T., & Naon, D. (2011). Participation in leisure activities by Arab adults with intellectual disabilities living in the community. International Journal of Social Welfare20(1), 97-103.

Merrells, J., Buchanan, A., & Waters, R. (2018). The experience of social inclusion for people with intellectual disability within community recreational programs: A systematic review. Journal of Intellectual & Developmental Disability43(4), 381-391.

Azaiza, F., Croitoru, T., Rimmerman, A., & Naon, D. (2012). Participation in leisure activities of Jewish and Arab adults with intellectual disabilities living in the community. Journal of Leisure Research44(3), 379-391.