שימוש בשירותי בריאות, עמדות ותפיסות על מערכת הבריאות – השוואה בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז

רקע

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת המבט של המבוטחים באמצעות סקרים דו-שנתיים מאז החלת חוק בריאות ממלכתי ב-1995. לפי החוק, כל תושב זכאי לשירותי בריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו. עם זאת ישנם פערים בפריסת שירותי בריאות בין יישובים בפריפריה ליישובים במרכז שיכולים להשפיע על שלושת הקריטריונים הללו.

אזור פריפריאלי מוגדר על ידי הלמ"ס כאזור מרוחק מאפשרויות, מפעילויות או מן הנכסים הקיימים בכל האזורים, כולל באזור עצמו. מדד הפריפריאליות נבנה בהתאם להגדרה זאת, והוא נועד לאפיין את היישובים ואת הרשויות המקומיות לפי מיקומם הגאוגרפי בטווח בין הפריפריאלי ביותר למרכזי ביותר.

מטרות המחקר

ללמוד על ההבדלים בין תושבי ישראל המתגוררים בפריפריה (אשכולות 4-1 במדד) ובין תושבי ישראל המתגוררים ביישובים בינוניים (אשכול 5 במדד) וביישובים מרכזיים (אשכולות 10-6 במדד), במגוון היבטים הנוגעים למערכת הבריאות: דפוסי שימוש בשירותי בריאות, ויתור על שירותי בריאות, בעלות על ביטוחים וולונטריים, שביעות רצון מקופות החולים וממערכת הבריאות ואמון במערכת הבריאות.

שיטות

ניתוח משני של נתוני סקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה 2022-2021  כדי לאמוד את ההבדלים בדיווחי המשיבים בשאלות נבחרות של הסקר לפי מדד הפריפריאליות של יישוב המגורים בחלוקה לשלוש קטגוריות (יישובים פריפריאליים, בינוניים ומרכזיים). במשתני הסקר שנמצאו בהם הבדלים מובהקים בשיעורי הדיווח בין המתגוררים ביישובים פריפריאליים ובינוניים למתגוררים ביישובים מרכזיים, נערכו ניתוחים רב-משתניים מסוג רגרסיה לוגיסטית, לצורך פיקוח על מגדר, גיל, קבוצת אוכלוסייה (יהודים ואחרים, ערבים), מצב בריאות, רמת הכנסה ושיוך לקופת חולים.

הממצאים המוצגים על קבוצות נמצאו מובהקים ברמת מובהקות של 95% לפחות. המחקר בדק את כל ההבדלים בין המתגוררים ביישובים פריפריאליים ובין המתגוררים ביישובים מרכזיים וגם בין מתגוררים ביישובים בינוניים למתגוררים ביישובים מרכזיים. באופן כללי, לא נערכו מבחנים סטטיסטיים לצורך קביעת הבדלים מובהקים בין המתגוררים ביישובים בינוניים למתגוררים ביישובים פריפריאליים.

ממצאים

יותר תושבים מן הפריפריה ומן היישובים הבינוניים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מקופת החולים ועל רמת אמון גבוהה במערכת הבריאות, לעומת תושבי יישובים מרכזיים. עוד נמצא כי תושבי הפריפריה והיישובים הבינוניים פונים יותר בעת חירום למיון ופחות מהם פונים למוקדי חירום בקהילה, פחות מהם משתמשים בשירותי רפואה מרחוק ומבוטחים בביטוח מסחרי וולונטרי, ויותר מהם מוותרים על שירות רפואי בגלל מרחק לעומת המתגוררים ביישובים מרכזיים. לא נמצאו הבדלים בשיעור המדווחים על ויתור על שירותים ותרופות בגלל תשלום וזמני המתנה, וכן בשימוש בשירותי רפואה ראשונית ושניונית, ובזמני המתנה לרפואה יועצת.

בניתוח רב-משתני נמצא כי ההבדלים במאפייני הרקע של המתגוררים בפריפריה וביישובים בינוניים לפי קבוצת אוכלוסייה (יהודים ואחרים וערבים) גיל, רמת הכנסה, מצב בריאות ושיוך לקופת החולים מסבירים את מרבית ההבדלים שנמצאו בדפוסי השימוש בשירותים, בשביעות הרצון ממערכת הבריאות, ברמת האמון במערכת הבריאות ובכיסוי ביטוחי וולונטרי. לעומת זאת, גם לאחר פיקוח על משתני רקע עדיין נשמרו הבדלים בארבעה פרמטרים שנבדקו:

1. הסיכוי של המתגוררים ביישוב פריפריאלי להיות מרוצים מאוד מקופת החולים גבוה פי 1.4 מזה של המתגוררים ביישוב מרכזי
2. הסיכוי של המתגוררים בפריפריה לוותר על שירות רפואי בגלל מרחק גבוה פי 2.0 ושל המתגוררים ביישובים בינוניים הסיכוי גבוה פי 1.6, מזה של המתגוררים ביישוב מרכזי
3. הסיכוי של המתגוררים בפריפריה לפנות למיון בעקבות מקרה רפואי דחוף גבוה פי 1.8 מזה של המתגוררים ביישוב מרכזי
4. הסיכוי של המתגוררים ביישוב פריפריאלי לצפות במידע אישי דרך האתר או היישומון נמוך פי 0.6 מזה של המתגוררים ביישוב מרכזי

המלצות

המחקר מסייע להבין אילו פערים בנגישות לשירותים נובעים מפריפריאליות גאוגרפית ואילו פערים קשורים יותר לפריפריאליות חברתית. הבנה זו היא עוד צעד לקראת הנגשת שירותי הבריאות לכלל תושבי ישראל.

נמצא שוויתור על שירותי בריאות בגלל מרחק נפוץ יותר ביישובי הפריפריה וביישובים בינוניים. ממצא זה מעיד על נגישות וזמינות נמוכות יותר של מענים רפואיים ביישובים אלו לעומת נגישותם וזמינותם ביישובים מרכזיים. יש לקדם היצע שירותי רפואה בקרבת מקום המגורים באופן שוויוני וללא קשר למיקום גאוגרפי.

ההבדלים שנמצאו בפנייה למוקדי חירום בקהילה ולמיון בעת הצורך עשויים להעיד על מחסור בזמינות או בנגישות של שירותי רפואה דחופה בקהילה או על איכותם בפריפריה וביישובים בינוניים. בניתוח רב-משתני עולה כי ככל הנראה השיעור הנמוך של פונים לשירותי חירום בקהילה ביישובים פריפריאליים ובינוניים מוסבר על ידי סיכוי נמוך של ערבים ומבוטחי קופת חולים כללית לפנות לשירותים אלו לעומת יהודים ומבוטחי קופות חולים אחרות. מומלץ למוקדי החירום בקהילה לשפר את נגישותם לאוכלוסייה הערבית וכן מומלץ לקופת חולים כללית להרחיב שירותים אלו בפריפריה.

שימוש בשירותי רפואה מרחוק נפוץ פחות בפריפריה, אם כי מרבית ההבדלים שנמצאו מוסברים על ידי מאפייני הרקע של המבוטחים. לצורך צמצום הפערים בשימוש מומלץ להנגיש את השירותים מרחוק לדוברי השפה הערבית, וכן לפעול להעלאת המודעות בפריפריה לשירותים אלו.

Fialco, S., Laron, M., &  Maoz Breuer, R.(2024). Health Service Use, Attitudes and Perceptions Towards the Health System: A Comparison of Residents of Israel’s Periphery and its Center. S-226-24. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)