דוח זה הוא חמישי בסדרת דוחות, המציגים את ממצאיו של מחקר הערכה מקיף על מרכזי "חסד" לקהילה ולרווחה במדינות ברית-המועצות לשעבר. היוזמה לעריכת המחקר באה מהמחלקה הרוסית של הג'וינט. המחקר נערך על-ידי ג'וינט-מכון ברוקדייל, בשיתוף עם המכון להכשרת עובדי קהילה ורווחה ע"ש ויליאם רוזנוולד, סנט-פטרסבורג, רוסיה.
מודל "חסד" פותח בתום העידן הקומוניסטי על-ידי הג'וינט העולמי, כרשת שירותים רב-תכליתית, הן כמענה לצורכיה של האוכלוסייה היהודית המקומית, שעיקרה קשישים הסובלים מבעיות בריאות וכלכלה חמורות, והן כדי לאפשר את פיתוחן של קהילות יהודיות מקומיות. מודל "חסד" נשען על שלושה עקרונות מרכזיים: ערכים יהודיים, קהילתיות והתנדבות. כיום רשת שירותים זו כוללת מעל 170 מרכזים ברחבי ברית-המועצות לשעבר, המספקים סיוע ליותר מ-250,000 לקוחות.
מטרת המחקר הייתה להעריך באיזו מידה פעילות "חסד" כיום, עם התפתחות המערכת, נאמנה לעקרונות מודל "חסד". המחקר נערך בשמונה מרכזי "חסד" ברוסיה, באוקראינה ובבלרוסיה, ובדק את תרומתו של "חסד", הן מנקודת מבטם של המנהלים, העובדים, המתנדבים ומטפלי הבית מטעם "חסד", והן מנקודת מבטם של הלקוחות ושל נציגי הקהילה היהודית.
דוח זה בוחן את תפיסותיהם של מנהלי "חסד" ושל נציגי הקהילה היהודית לגבי השפעתו של "חסד" על האוכלוסייה היהודית, תפקידו של "חסד" בהתחדשות הקהילה היהודית, הקשר שלו עם נציגי הקהילה וארגונים מקומיים (הן יהודים והן לא יהודים), וצרכיה של האוכלוסייה היהודית המקומית שאינם מקבלים מענה. הדוח מתייחס גם לעמדותיהם של המנהלים לגבי עבודתם של מתנדבי "חסד". מן הממצאים עולה כי:
-
המנהלים ונציגי הקהילה דיווחו כי ל"חסד" יש השפעה ניכרת על הזהות היהודית של הלקוחות בכך שהוא מחזק את תחושת ההשתייכות שלהם לעם היהודי, ובכך שהוא מגדיל את הידע שלהם על היהדות. המנהלים דיווחו על השפעה דומה גם על המתנדבים והעובדים של "חסד". הדיווחים של שתי קבוצות המרואיינים מצביעים גם על כך של"חסד" יש השפעה על כלל האוכלוסייה היהודית בכך שהוא מספק תחושת השתייכות לעם היהודי.
-
עמדותיהם של נציגי הקהילה לגבי התפקיד האידיאלי של "חסד" בהתחדשות הקהילה היהודית לא היו אחידות: היו שאמרו ש"חסד" צריך להוביל את התהליך, בעוד שאחרים סברו ש"חסד" צריך להתרכז ברווחה חברתית ולהשאיר את התחדשות הקהילה לארגונים אחרים.
-
הן המנהלים והן נציגי הקהילה דיווחו ש"חסד" משתף פעולה עם ארגונים יהודיים מקומיים, כולל בתי כנסת, המרכזים התרבותיים היהודיים, המרכזים הקהילתיים היהודיים, בתי-ספר יהודיים, ו"הִלל". המנהלים דיווחו גם ש"חסד" מקיים קשר עם ארגונים לא-יהודיים, בעיקר עם המחלקות העירוניות לשירותי רווחה ועם בתי-חולים מקומיים.
-
25% מנציגי הקהילה דיווחו על קשיים ביחסי הגומלין של "חסד" עם כמה ארגונים יהודיים מקומיים, והתייחסו בעיקר למה שנתפס בעיניהם כחוסר נכונות מצד "חסד" לשתף פעולה, ולנטייתו לכפות את רצונו על ארגונים אחרים.
-
הן המנהלים והן נציגי הקהילה חשבו ש"חסד" צריך להרחיב את קשריו הקיימים עם ארגונים יהודיים מקומיים. בנוסף, נציגי הקהילה דיווחו ש"חסד" צריך לבנות קשרים עם נציגים נוספים של הקהילה, בעיקר עם אנשי עסקים, כדי להשיג תמיכה כספית נוספת.
-
דיווחיהם של המנהלים מצביעים על כך שלמתנדבים יש תפקיד משמעותי ב"חסד". למרות שרובם היו שבעי רצון ממספר המתנדבים שיש ב"חסד" שלהם, כולם דיווחו על מאמצים נמשכים לגייס מתנדבים נוספים, בעיקר בקרב הצעירים. הם דיווחו על כך ש"חסד" נותן מגוון תמריצים למתנדבים, אבל גם המליצו על דרכים לשפר אותם. בנוסף, הם ציינו תחומים שבהם דרושה הכשרה נוספת למתנדבים.
-
המנהלים ונציגי הקהילה דיווחו על מגוון רחב של צרכים בקרב האוכלוסייה היהודית המקומית שלא קיבלו מענה, במיוחד הקשישים ומובטלים בגיל הביניים ומשפחות חד-הוריות. נציגי הקהילה דיווחו גם על הצורך בפעילויות תרבות נוספות בעלות אופי יהודי.
המחקר נערך במימון המחלקה הרוסית של הג'וינט וממצאיו משמשים לפיתוח שוטף של רשת "חסד".