הנשירה הסמויה בישראל: בחינה מחודשת של ניתוק בקרב תלמידי בתי ספר

'נושרים סמויים' הם תלמידים הרשומים בבית הספר ואף מבקרים בו, אך מפגינים היבטים שונים של ניתוק וניכור כלפי בית הספר והלמידה.  התופעה מדאיגה את מערכת החינוך, הן בשל החשש שהיא תוביל לנשירה מלאה מבית הספר, והן בשל פגיעתה ברווחת התלמיד וביכולתו להפיק את התועלת המצופה מהלמידה. בשנת 2001 לבקשת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, הכין המכון דוח, שניסה לראשונה בישראל, להגדיר באופן מדיד את מושג הנשירה הסמויה, לאמוד את היקפה ולבחון את מאפייניה. הדוח התבסס על מחקר HBSC של ארגון הבריאות העולמי (WHO). בעקבות המחקר, הוקמה ועדת כנסת מיוחדת בנושא הנשירה. הוועדה הגישה סדרת המלצות, ובשנים שחלפו מאז ננקטו במערכת החינוך מספר פעולות ויוזמות ברוח ההמלצות.

לאור השינויים שהתרחשו עם הזמן בדרכי הפעולה במערכת החינוך, עלה הצורך לבחון מחדש את התופעה. סקירה של הספרות המחקרית העדכנית הובילה להגדרה חדשה וממוקדת יותר של נשירה סמויה. על בסיס הגדרה זו, ובאמצעות נתונים ממבחני פיז"ה הבין-לאומיים משנת 2012, מביא המחקר אומדנים חדשים של היקף התופעה ומאפייניה בקרב בני 15. המחקר בחן את הנשירה הסמויה באמצעות שלושה ממדי ניתוק (disengagement), על פי דיווח התלמידים עצמם: הממד ההתנהגותי (היעדרויות ואיחורים), הממד הרגשי (תחושת ניכור מבית הספר) והממד הקוגניטיבי/תפיסתי (התייחסות שלילית ללמידה ותפיסה שהיא אינה תורמת ואינה משמעותית).

במחקר נבחנו השאלות האלה:

  • מהו היקף הנשירה הסמויה של תלמידים בישראל לעומת מדינות ה-OECD?
  • מה ההבדלים בשיעורי הנשירה הסמויה בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל?
  • אילו שינויים חלו בהיקפי הנשירה הסמויה לאורך השנים?
  • מהם הקשיים הנוספים המאפיינים תלמידים שהוגדרו כנושרים סמויים?

ממצאי המחקר, שהוצגו בפני הוועדה לזכויות הילד ובפני הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך, מצביעים על כיוונים להמשך התמודדות עם התופעה. הם מספקים בסיס להתמקדות בממדי הניתוק השונים ובקבוצות אוכלוסייה שבקרבן התופעה שכיחה יותר. כמו כן, הם מהווים בסיס לזיהוי מוקדם של סימנים לנשירה סמויה אצל תלמידים ולמעקב אחר שינויים בהיקף התופעה.

המחקר הוזמן על ידי הוועדה לקידום זכויות הילד של הכנסת ומומן בסיוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אזכור הפרסום בספרות האקדמית

Rubin, L., Belmaker, I., Somekh, E., Urkin, J., Rudolf, M., Honovich, M., … & Grossman, Z. (2017). Maternal and child health in Israel: building lives. The Lancet389(10088), 2514-2530.

Razer, M., & Friedman, V. J. (2017). From exclusion to excellence: Building restorative relationships to create inclusive schools. Springer.

Razer, M. (2018). From power struggle to benevolent authority and empathic limit-setting: Creating inclusive school practice with excluded students through action research. Action Research, 1476750318776730.

הצעה לציטוט בעברית:
בן רבי, ד., ברוך-קוברסקי, ר., נבות, מ. וקונסטנטינוב, ו. (2014).הנשירה הסמויה בישראל: בחינה מחודשת של ניתוק בקרב תלמידי בתי ספר.
דמ-14-686. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
הצעה לציטוט באנגלית:
Ben Rabi, D., Baruj-Kovarsky, R., Navot, M., & Konstantinov, V. (2014). "Hidden Dropouts": A Reexamination of School Disengagement in Israel. RR-686-14. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)