"פרנסה בכבוד"(מחזור א'): תוכנית הכשרה מקצועית לחרדים – מחקר הערכה

התוכנית התעסוקתית "פרנסה בכבוד" מופעלת על ידי ג'וינט ישראל ומשרד התעסוקה, המסחר והתעשייה. מטרתה היא לשלב גברים חרדים בשוק העבודה, באמצעות הכשרה במקצועות מבוקשים בשוק העבודה וסיוע בהשמה. הלימודים מתקיימים בערב 3-2 פעמים בשבוע, כאשר בשעות היום ממשיכים התלמידים בלימודיהם בכולל. בדוח מוצגים ממצאיו של מחקר הערכה לונגיטודינאלי שעקב אחר תהליך השתלבותם של תלמידי כולל בתעסוקה, החל משלב ההחלטה על עצם היציאה ללימודים, דרך שלב הקבלה לקורסים וההכשרה, וכלה בהשתלבות בתעסוקה. המחקר ניסה ללמוד את הנושא מזווית הראייה של המשתתפים בהכשרה (בוגרים ונושרים כאחד), מורים ומנהלי מוסדות הכשרה ומעסיקים.

אוכלוסיית המחקר כוללת את כל התלמידים שהחלו ללמוד ב-12 הקורסים המקצועיים במחזור הראשון של הפרויקט. המידע נאסף בשתי נקודות זמן: 1. בסיום הקורס, בחודשים אוקטובר 2002-דצמבר 2003, בהתאם למועדי הסיום בקורסים השונים, באמצעות שאלונים למילוי עצמי; 2. בחודשים מאי-יוני 2004, 12-6 חודשים לאחר סיום הקורסים, באמצעות ראיונות טלפוניים עם הבוגרים והנושרים.

בין ממצאי המחקר:

  • 26% מהתלמידים נמנו עם פלגים חסידיים, 17% נמנו עם הזרם הליטאי, 41% הגדירו עצמם כחרדים ספרדיים  או כחרדים לא מזוהים, ו-16% הגדירו עצמם כחרדים לאומיים או דתיים לאומיים. 24% הגדירו עצמם כבעלי תשובה. 46% היו מועסקים בהיקף זה או אחר לפני הצטרפותם לפרויקט.
  • הסיבות העיקריות שהניעו את המשתתפים לצאת ללימודי מקצוע הן סיבות כלכליות, בעיקר קשיי פרנסה שוטפים (54%), שאיפה לעבודה מקצועית יותר (39%) ורצון בהרחבת אופקים (30%). הם בחרו ללמוד במסגרת "פרנסה בכבוד" בעיקר בשל שכר הלימוד הנמוך (53%), הצביון החרדי של מוסד ההכשרה (44%), שעות הלימודים הנוחות (38%) ותנאי הקבלה הנוחים (34%). מניעי החרדים שעבדו קודם דומים: אף הם מהווים שילוב של מצוקה כלכלית ורצון לעבוד בצורה מקצועית ולא בעבודות מזדמנות.
  • בשלב המעקב, 53% מבוגרי הקורסים היו מועסקים ו-23% חיפשו עבודה. מבין הבוגרים שלא היו מועסקים בטרם הצטרפותם לקורס, 38% עבדו בשלב המעקב ו-25% נוספים חיפשו עבודה. 18% מכל הבוגרים עבדו במקצוע הקורס.
  • 36% מהחרדים שהתחילו את לימודיהם בקורסים נשרו, אולם 57% מהנושרים היו מועסקים בשלב המעקב.
  • מדיווחי הבוגרים והמעסיקים כאחד עולה כי השתלבות החרדים במקומות העבודה, הן במישור המקצועי והן במישור החברתי, טובה משציפו, והחששות המוקדמים של שני הצדדים התבררו כמופרזים.

הדוח מציג מספר מדדים שלפיהם ניתן למדוד את הצלחת הפרויקט. הוא כולל מסקנות והמלצות לגבי אופן גיוס התלמידים, סוגי העזרה הנחוצים להם בתקופת לימודיהם, האמצעים הדרושים לצמצום הנשירה מהתוכנית ולהשמה בעבודה. מסקנות לגבי תהליכי הגיוס, המיון וההכשרה הוצגו בפני ועדת ההיגוי במהלך ביצוע שלב א' וחלקן כבר יושמו.